איך להיפטר מייסורי המצפון?

מוּנעים מתוך ייסורי המצפון אנחנו נצא עם הילדים לפארק כשהכי בא לנו להישאר במיטה, ונקנה להם מתנה כי היינו יותר מדי בעבודה. הדרך להיפטר מייסורי המצפון מתחילה בזיהוים, וממשיכה בלפעול לפי מה שנכון ואמיתי בעינינו


רוני לנגרמן זיו

“שלום, לפני שנתחיל אני רוצה לומר שיש לי תיק גדול, וכולכם מוזמנים להפקיד בו את ייסורי המצפון שלכם. כשנסיים, אני מבטיחה למי שירצה להחזיר לו אותם בחזרה”, כך פתחה מנחת קבוצת ההורים שלנו, טל אנגלר, את המפגש הראשון של הקבוצה, ובכך הצהירה: ייסורי מצפון הם בחירה שלנו. זו בחירה שלנו אם לשאת אותם איתנו לכל מקום, אם לפעול על פיהם או לשחרר אותם. ואכן, זה לא עד כדי כך פשוט כמו שזה נשמע.


בעלי האהוב משקף לי מצוין את הוויית ייסורי המצפון שלי. כשאני פוקחת עין בשבת ואומרת לו “יאללה, בוא נעשה איתם משהו”, הוא כבר רואה מאיפה זה מגיע, וממהר ליישר אותי: “את באמת רוצה לצאת מהפוך, או שאלה ייסורי המצפון שלך מדברים?”, כשייסורי המצפון שלנו מניעים אותנו, אולי נגיע רחוק (או לפחות עד הפארק העירוני), אבל לא מהסיבות הנכונות.
תשאלו, ובצדק: אם כבר הגענו לפארק, עם סלינו על כתפינו וטפינו בידינו, עם כמה פיתות בסל וכמה בימבות ביד, הילדים רצים, משתוללים, ובסך הכל די נהנים, מה זה משנה אם היו או לא היו ייסורי מצפון בתחילת היום?


אז זהו, שזה משנה הכל. זמן איכות עם הילדים, כמו חומוס, עושים באהבה או לא עושים בכלל. כשאנחנו מוּנעים מייסורי מצפון, אנחנו גם נראים ככה: חיוך מאולץ, עליצות מזויפת, ובשורה התחתונה, על הילדים אי אפשר לעבוד, הם במקודם או במאוחר (וסביר להניח שבמוקדם) יעלו על זה שהדבר האחרון שבא לנו זה להיות איתם בפארק. אם בקוצר הרוח, במצברוח המבואס משהו, בעצבנות שבה נזרז אותם לזוז לבוא כבר, ללכת כבר, לזוז כבר – בלי סיבה טובה, סתם כי ממש לא נעים לנו בדיוק במקום הזה, ואיכשהו זה לא ייגמר טוב. בדיוק כמו שזה התחיל, מהסיבות הלא נכונות.


שלא תבינו אותי לא נכון. זה לא אומר שבשם השחרור מייסורי המצפון אני צריכה לחזור לעצום את העין שפקחתי ולהישאר במיטה כי שם הכי נוח לי, ואלמלא ייסורי המצפון גם שם הייתי נשארת. או שבעצם כן? טוב, נתחיל מהתחלה. ההתחלה היא העיקרון, והעיקרון הוא עיקרון החומוס שעליו דיברנו בפסקה הקודמת. אם ילדים עושים מאהבה (אני מקווה) – ילדים גם מגדלים באהבה. וכשזמן האיכות שלנו עם הילדים קצר ממילא, עדיף להעביר אותו בפעילות שחביבה על כמה שיותר מהצדדים. וכשאני פועלת מייסורי מצפון, אני לא פועלת מאהבה, מחביבות או מנדיבות. אני פועלת מרגשי אשמה. וגם אם מקורם באהבה, התוצאה היא די הפוכה.


ומה עושים עם כל התובנות האלה? פועלים ממקום טוב ונקי, לא כדי לעשות וי. בודקים עם כולם את הרצונות שלהם, ומנסים שכמה שיותר מבני המשפחה יהיו מרוצים לפחות רוב הזמן המשותף. למשל, לגבי שבת בבוקר, דנים ביום שישי מה כל אחד היה רוצה לעשות ומנסים לגשר בין הרצונות. אם לדוגמה אני רוצה להשלים שעות שינה והילדים רוצים ללכת לפארק, הם יכולים לקום בשעת היקיצה הטבעית שלהם, לשחק בסבלנות עד שאתעורר, ואז אלך איתם במרץ ובשמחה. ואם אני רוצה להתפרקד עם ספר במיטה והם רוצים לרבוץ מול המסך – לפעמים גם להם מגיע יום מנוחה משבוע עמוס לימודים וחוגים. או שאם הילדים ואבא שלהם אוהבים ללכת לים ויודעים שאני וחול ממש לא הולכים ביחד, זה הכי בסדר שהם יילכו בלעדיי, ואחר כך הוא יחזור לישון צהריים ואני אאפה איתם עוגיות, ארכיב איתם פאזל או סתם נשב יחד בחצר. וכל אחת מהפעילויות האלה תיעשה בהנאה גדולה ותבוא מהמקום הכי נכון.


כבר נהייתי אלופה בלזהות את ההורים האלה: שקונים לילדים שלהם יותר מדי צעצועים כי הם מבלים איתם הרבה פחות זמן, שלוקחים אותם בחופשת החג לאטרקציה אחרי אטרקציה, למופע אחר מופע, בלי שהם יספיקו לעכל מה שראו, וגומרים משכורת חודשית בשבוע. ושמחתי שאני כבר לא שם. שאני מצליחה לחשוב האם אני באמת רוצה לצאת לפעילות הזו עם הילדים או האם זה באמת מתאים לקנות את הצעצוע הזה עכשיו, או שייסורי המצפון שוב מפעילים אותי.


כל האימונים בתוכנית ההתנתקות מייסורי המצפון שלי הלכו ממש יפה (ושתדעו, זה בכלל לא פשוט לפולנייה כמוני), עד שהתקרב טיול הבנות לאילת. ישבנו בקפה הקבוע שלנו, וחברותיי עמלו במרץ על תוכנית החופשה המשותפת (רק אמהות, בלי בעלים וילדים!), בעוד אני ישבתי בצד בשקט. “היי, מה קורה איתך?” שאלו; “לא, אני לא יכולה”, ובראשי כל תיאוריית ייסורי המצפון קורסת כמו מגדל קלפים. “איך אספר לילדים שאני נוסעת בלעדיהם? זה לא הוגן!”. “יאללה, תבטיחי להם שתסעו בקיץ, בחורף במילא אין מה לעשות באילת לילדים”, הפעם היו הן אלה שעזרו להדחיק את ייסורי המצפון. אמרתי לכם, זה לא פשוט כמו שזה נשמע, במיוחד לפולנייה.

הכתבה פורסמה ב-Ynet ב-12.2.2014

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

סוף טוב

בימים הקרובים יחזרו הילדים הביתה עם תעודת סיום השנה. לא חשוב מה כתוב בה, כמו שחשוב מי שאוחז בה (או מחביא אותה בתיק ואפילו יותר

קרא עוד »

אהבה בימי קורונה

“יחד ננצח את הקורונה” אמרנו מהסגר הראשון, אבל מה עם האהבה? מתי היא תנצח? מתחילת משבר הקורונה הזוגיות נשכחה מאחור ומעלה בעיקר אבק. כולנו מותשים,

קרא עוד »

איך שומרים על קשרי משפחה?

אומרים שמשפחה לא בוחרים, לא את המשפחה שנולדים לתוכה וגם לא את המשפחה שמתחתנים איתה, אך בייחוד בתרבות הישראלית, המשפחה היא חלק אינטגרלי מחיי היומיום

קרא עוד »

המעודדת בע”מ

למה כל כך חשוב לעודד את הילדים? ואיך הם ילמדו אם לא נגיד להם כל הזמן מה הם לא עשו בסדר? רוני לנגרמן זיו “למה

קרא עוד »

אל תחליטי עליי!

מי לא מכיר את המשפט שבכותרת? ילדים אומרים זאת משום שכך הם באמת מרגישים! בעולם שלהם המבוגרים קובעים, מחליטים ואומרים להם מה לעשות, ומשאירים להם

קרא עוד »

אמא (לא) יודעת הכול

צריך הרבה אומץ כדי להודות שאני לא תמיד יודעת הכול. כי אמהות תמיד יודעות מה טוב לילדים שלהן, לא?רוני לנגרמן זיו אנחנו בטוחות שאנחנו יודעות

קרא עוד »

איך אפשר לסמוך על הגננת?

לקראת פתיחת שנת הלימודים ראיינה אותי העתונאית מאיה פולק לכתבה “גננות במעקב” שהתפרסמה במוסף “שישבת” של “ישראל היום” – הראיון המלא כאן. אז כיצד הורים

קרא עוד »

בשם האהבה

לפני עשר שנים לא חשבנו שנירדם בכל ערב עם הילדים או מול הטלוויזיה. רוני לנגרמן זיו חוזרת להשקיע בזוגיות “זרקתי אותו מהבית!”, הנחיתה עליי חברתי

קרא עוד »

בוקר ראשון בלי אמא

איך להשאיר את התינוק בפעוטון בלי לבכות כל הדרך הביתה? רוני לנגרמן זיו אני זוכרת את היום הראשון שלו בגן. הפקדתי אותו בידיים רועדות בידיי

קרא עוד »

זה שיר פרידה

הילד מתקשה להיפרד בבוקר בגן, מה עושים? רוני לנגרמן זיו מכירים את התסריט שאנחנו מריצים לעצמנו בראש על הבוקר – אוף, בטח שוב יהיה קשה,

קרא עוד »

כל ההתחלות….

אין ספק, לשלוח את הילד לגן זה לא פשוט – בעיקר לנו ההורים הדואגים ויודעים שאין מי שיטפל בו טוב יותר מאיתנו. כמה עצות לימים

קרא עוד »

חזל”ש זה כאן ועכשיו

האחד בספטמבר חוזר ובגדול. איך מחזירים את הילדים לשגרת שנת הלימודים? רוני לנגרמן זיו אחרי שנתנו להם לישון עד מאוחר, לאכול בגדול ולשכוח מכל מה

קרא עוד »

כמה מילים על חוגים

האם למלא את הלו”ז של הילדים בחוגים? במה זה תלוי? ואיפה השיקולים שלנו (זמן, כסף) במשוואה? רוני לנגרמן זיו תפקידם של חוגים הוא לפתוח את

קרא עוד »

חוגים ואחים

מה עושים עם האחים כשהילד בחוג? איך הופכים זמן המתנה לזמן מתנה? רוני לנגרמן זיו דילמה מוכרת: לקחנו את אחד הילדים לחוג, יש עוד 45

קרא עוד »

“אז תלכו אתם לחוג!”

הילד ביקש לפרוש מהחוג, מה עושים? בודקים איתו את הסיבה האמיתית לבקשה, ומגיבים בהתאם רוני לנגרמן זיוחוג הוא פעילות פנאי, וכפעילות פנאי היא לתפיסתי נתונה

קרא עוד »

הורים בגן ילדים

למה חשוב כל כך לבנות יחסים טובים עם הגננת? ואיך עושים את זה? רוני לנגרמן זיו המשולש הורים-גננת-ילד הוא משמעותי מאוד. מדוע? אנחנו רוצים שלילד

קרא עוד »

ביי-ביי בייבי

גם אחרי שעוברים ימי ההסתגלות הרשמיים הראשונים, עדיין לא פשוט. לא פשוט להם להיפרד, לא פשוט לנו להשאיר ילד בוכה בגן, כולנו מותשים, אז מה

קרא עוד »

60 שניות על… תעודות

איך אנחנו מגיבים לתעודות של הילדים? רוני לנגרמן זיו בימים אלה הילדים שלנו מקבלים תעודות.האם אנחנו: א. אדישים לזה לגמרי; זה ממש לא מעניין אותנו.ב.

קרא עוד »

אני לבד!!

“אני לבד!” כדי שנוכל כולנו – הורים וילדים – להתחיל את שנת הלימודים ברגל ימין, כדאי לתרגל בימים שנותרו לחופש מיומנויות עצמאות, כך שהילדים ייקחו

קרא עוד »

אז מה עושים בחופש?

אחרי שנגמרו הקייטנות והחופשות המשפחתיות, וקייטנות הסבא-סבתא למי שזכה, נשארו עוד כמה ימים ואפילו שבועות להעביר יחד בצוותא. אמנם חלקנו זוכרים שההורים שלנו לא עשו

קרא עוד »

לעשות כלום

מה אתה רוצה לעשות היום? כלום… כמה מחרפן אותנו כשהם בוחרים “לעשות כלום”?! רוני לנגרמן זיו “מה אתה רוצה לעשות היום?” “כלום” “אבל אתמול עשינו

קרא עוד »

צא כבר מהמסך!

אנחנו מתים שהילדים ייצאו קצת מהמסכים ויחוו ילדות כמו שאנחנו חווינו – של חברים וכדורגל. אבל הם חיים במאה ה-21 ונולדו עם הטאץ’ סקרין ביד…

קרא עוד »

כמו באמריקה!

כשהיינו ילדים, ראינו בסרטים ובסדרות הנעורים את נשפי סיום התיכון האמריקניים ורצינו גם. האם אנחנו מתחייסים לנשפי הסיום (הפרום) של ילדינו כהתגשמות החלום? רוני לנגרמן

קרא עוד »

מתמטיקה בימי קורונה

אנחנו חיים בתקופה לא פשוטה ממילא של התמודדות עם לחצי הקורונה, ובתוך כל זה לגשת לבחינת הבגרות במתמטיקה הנחשבת למלחיצה ביותר – זה בכלל לא

קרא עוד »

שקט, מתבגרים פה!!

מה עובר על הילדים שלנו פתאום, שברגע שינו את עורם? מה עובר עלינו בתקופה הזו? ומי הם זקוקים שנהיה עבורם? רוני לנגרמן זיו האם אתם

קרא עוד »

אז מה נשמע במשפחה?

אז איך קוראים לקבוצת הווטסאפ המשפחתית שלכם – “שבט לוי”, “לה פמילייה” או “המשפוּחה”? כולנו בווטסאפ כל הזמן. טוב או רע? השאלה מה אנחנו עושים

קרא עוד »

זה כן לטלפון!

האם הילד שלכם מוכן לסמארטפון? 12 שאלות שכדאי שתשאלו את עצמכם לפני שאתם נותנים לילד טלפון חכם רוני לנגרמן זיו בן כמה הוא?יש הבדל גדול

קרא עוד »

שיעור כלכלה

באיזו גישה כלכלית אנחנו נוקטים בבית? האם יש אג’נדה מאחורי החינוך הכלכלי שלנו? רוני לנגרמן זיו יש שתי אסכולות בחינוך כלכלי. האחת אומרת – נקנה

קרא עוד »

אני והחבר’ה

“הוא כל הזמן עם החברים, מה יהיה? איך הוא ילמד?”, זה אולי נשמע כמו משהו שדור ההורים שלנו אמרו לנו, אבל כשאנחנו מחליפים את המילה

קרא עוד »

מכת בכורים

אמא שלי תמיד אמרה שחבל שאי אפשר להתחיל עם השלישי, כי עם הבכור עושים את כל הטעויות. אז מה כבר עשינו?! רוני לנגרמן זיו טעויות

קרא עוד »

כולם בסדר

איך משפיע סדר הלידה על אופי הילדים? האם נזדהה יותר עם הילד שנולד במקום שלנו במשפחת המוצא? ומה לגבי בן הזוג? יצאנו לעשות סדר רוני

קרא עוד »

לנגב לך את הדמעות

הילד שלנו חוזר הביתה בפרצוף נעלב: “הוא לקח לי”, “היא עשתה לי”, “היא אמרה לי”, “הם לא שיתפו אותי” – ואנחנו מתכווצים מבפנים: איך מישהו

קרא עוד »

החשש הגדול – חרם

יותר משאנחנו חוששים להצלחת ילדינו בלימודים, אנחנו דואגים למצבם החברתי. ומה אם לא יקבלו אותם? ומה אם ידחו אותם? הורים רבים סוחבים מילדות חוויית חרם

קרא עוד »

עונת הפסטיגלים

קניתם כרטיסים לפסטיגל? מחכים לרגע האחרון? או שאתם ממש לא בעניין? איך לבלות בחנוכה ולהישאר ביחסים טובים עם הילדים רוני לנגרמן זיו ללכת או לא

קרא עוד »

חג גדול ל…ילדים?!

האם לחפש את התינוקות שלנו בפורים? או: מתי הזמן הנכון להלביש לילדים תחפושות? רוני לנגרמן זיו מצטערת להיות הפארטי פּוּפּר והדודה הפולניה, אך כנראה שמישהו

קרא עוד »

עבדים היינו?!

הילדים יוצאים לשבועיים וחצי של חופשת פסח (פרומו לחופש הגדול…) ועימם גם העבודות לחופש, שגורמים לנו לתהות שוב: של מי השיעורים האלה?! רוני לנגרמן זיו

קרא עוד »

אמא’לה, פורים!

5 עצות שיעשו לכם את החג קצת פחות לחוץ, וקצת יותר שמח רוני לנגרמן זיו 1. התחפושת הראשונה שלי: תינוקות, פעוטות וילדים קטנים מומלץ להלביש

קרא עוד »

סיי צ’יס!

ילדים מתוקים – יש! תחפושת מושקעת – יש! החלטתם להנציח את הרגע בצילומי משפחה מקצועיים. איך רותמים את הילדים לשיתוף פעולה עם המצלמה? רוני לנגרמן

קרא עוד »

איך ליהנות מחופשת החגים?

ארבע עצות שיעזרו לנו לקחת נשימה לפני חופשת החגים הארוכה, ולא יחייבו אותנו לרוץ מאטרקציה אחת לשנייה. מועדים לשמחה רוני לנגרמן זיו לנצל זמן כמותכל

קרא עוד »

8 קטנות על חנוכה

פוחדים מהחושך ולא רוצים להשתתף במסיבה, אבל רוצים ללכת לכל הפסטיגלים, לאכול ים של ממתקים ואין-סוף סופגניות מעוצבות, ובעיקר לא מפסיקים להסתובב? הורים, ילדים וחנוכה

קרא עוד »

אבל אבא הסכים לי!

אתה מרשה ממתקים לפני האוכל ואת לא; את מרשה להם לראות טלוויזיה בבוקר ואתה לא; אתה חושב שחשוב שלילדים יהיו צעצועים של כלי נשק, ואת

קרא עוד »

חזל”ש מהחל”ד

סיימתם את חופשת הלידה ואתם מתכוונים לחזור לעבודה? אל תצפו שהשגרה תחזור להיות כמו שהייתה לפני הלידה. אז איך משלבים עבודה, בית וטיפול בתינוק? הסוד הוא בתיאום ציפיות

קרא עוד »

שם-טוב אימפריה

בחירת שם לילד זו אחריות גדולה: האם לבחור בשם נפוץ שיכולים להיות עוד ארבעה כמוהו בגן, או בשם מקורי וייחודי, שעלולים לא להבין? כמה נקודות למחשבה לפני ההחלטה החשובה

קרא עוד »

בונדינג מהרגע הראשון

בימים הראשונים שלאחר הלידה ההורים הטריים עסוקים בעיקר בפן הטכני: לומדים לחתל, להאכיל, לרחוץ, להרים לגרעפס. ומה עם הפן הרגשי, ההיקשרות? כמה פעולות קטנות שעובדות על הבונדינג עם התינוק מרגע הלידה

קרא עוד »

נהיה בקשר