המתבגרים הולכים לאיבוד (ואיך להחזיר אותם משם…)

רוני לנגרמן זיו

מה עובר על המתבגרים שלנו בתקופת הקורונה? איך אנחנו כהורים מגיבים באוטומט להתנהלויות שלהם בכל התחומים (חברתי, לימודי, רגשי, וכמובן מסכים), ואיך אפשר לנצל דווקא את התקופה הסוערת והלחוצה הזו לשדרוג היחסים שלנו עם המתבגרים? תקציר ההרצאה שלי “המתבגרים הולכים לאיבוד (ואיך להחזיר אותם משם)”

ברור שתקופת הקורונה קשה לכולנו. אבל בשבילנו כמבוגרים – זו תקופה. בשביל המתבגרים שלנו – אלה החיים. גיל ההתבגרות הוא בסך הכל כמה שנים בודדות. בודדות אבל משמעותיות. תיזכרו בגיל ההתבגרות שלכם.

אנחנו בעיצומה של מגפה כבר שנתיים, אבל עבורם אלה שלוש שנות לימוד. שלוש שנים שהן כל החטיבה או כל התיכון, למשל. וזה מה שהם חוו ויזכרו מגיל ההתבגרות שלהם.

מה עובר עליהם?

מערכת החינוך באה בדרישות, אנחנו ההורים באים בדרישות – אבל המתבגרים פשוט לא פנויים. המצב הנפשי שלהם לא פשוט (בתקופת הקורונה חלה עלייה בשיעורי החרדה והדיכאון בקרב בני נוער, הפרעות אכילה, בריונות ושיימינג ברשת ועוד); הקושי ללמוד בזום גדול, המורים לא תמיד מספיקים את כל תוכנית הלימודים, והרבה פעמים הם צריכים להשלים את הפערים בחומר בכוחות עצמם.

אבל בעיקר, את גיל ההתבגרות שהקורונה לקחה להם, אף אחד לא יחזיר. והמשימה המרכזית של הגיל היא המשימה החברתית. למצוא את קבוצת השווים שלי, את קבוצת ההשתייכות. איך המתבגרים שלנו יכולים לפתח חברויות טובות, עמוקות, איכותיות – בתקופה הזאת? איך אפשר למצוא חברים בבית ספר חדש, בכיתה חדשה, בין כל הבידודים והזומים, הכיתות החצי ריקות, הקפסולות והישיבה מאחורי מסכות?

כשאתה מרגיש שאין לך קבוצת חברים שאתה חלק ממנה – אתה מרגיש לא שייך. כשאתה מרגיש לא שייך, אתה לא פנוי למשימות החיים האחרות (לימודים, מטלות בבית). ובדיוק כאן ההתנגשויות.

מה אנחנו חושבים?

מצד אחד – אנחנו לא רוצים שהם ירגישו שאנחנו גוערים בהם כל היום, כועסים עליהם ולא מרוצים מהם (“קום כבר!”, “סדר את החדר!”, “כנס לזום!”, “אתה לא לומד כלום!”).

מצד שני – חשוב לנו לא לגדל ילדים מפונקים שעושים בשבילם הכל ומוותרים להם כל הזמן “כי קשה להם בגלל המצב”.

איך לגרום להם להקשיב לנו?

כדי שהמתבגרים יהיו פנויים להקשיב לנו, או לפחות להראות מעט התעניינות – הטריק הוא לתת להם יחסים טובים על בסיס קבוע. איך עושים יחסים טובים?

  1. להקשיב, להיות אמפתיים

כשהבת שלנו מספרת על הילדה מהכיתה שאמרה שהיא נראית זוועה ורואים שהיא השמינה, והיא נעלבה נורא, לפני שאנחנו מייעצים “תתרחקי ממנה! מה את מקשיבה לה בכלל”? או “תחזירי לה!”, נקשיב. “ומה הרגשת כשהיא אמרה לך את זה?” נקשיב ונהיה אמפתיים: “ואוו, זה באמת מעליב כשמדברים אלייך ככה”.

והקשבה זה בלי עצות אם לא התבקשנו, בלי ביקורת בכלל. אם הוא מתלונן שצמח לו חצ’קון או היא מתעצבנת שהשיער לא מסתדר לה – לא נגיד “באיזה שטויות את מתעסקת”, או “זה לא נורא”. כי כרגע בעיניהם זה לא שטויות וזה כן נורא. התחושה שאנחנו רוצים להעביר למתבגרים שלנו היא “אני כאן בשבילך”.

  1. לומר להם מילה טובה
    עם יד על הלב, מתי בפעם האחרונה אמרתם למתבגרים שלכם מילה טובה? לרוב אנחנו אומרים להם במה הם לא היו בסדר – ואז אנחנו מתפלאים שהם מתרחקים מאיתנו, אוטמים אוזניים ומסננים אותנו.

לכן במקום להעיר להם על מה שהם עושים לא בסדר, נעודד על מה שהם עושים טוב. נראה אפילו את הדבר הכי קטן שטוב, ונשקף אותו. נאמין בהם ברגעים שהם פחות מאמינים בעצמם. ביקורת הם סופגים מספיק מהמערכת ומבני גילם.
לא הצליח במבחן? אגיד לו – “ראיתי כמה התאמצת והשתדלת”, ולא ארד עליו על הציון הנמוך.

  1. להבין שהחיים החברתיים שלהם שונים משלנו
    אם ההורים שלנו היו צועקים לנו מהמרפסת “תעלה כבר הביתה!”; היום אנחנו צועקים על הילדים “צא כבר מהבית, תפגוש חברים, לך לשחק כדורגל… כל היום אתה במחשב!”. חשוב שנבין שהחיים החברתיים שלהם קורים ברשתות: שם הם פוגשים חברים, משחקים, מדברים (שם גם קורים דברים פחות טובים, זה נכון).

אבל ככל שנאסור עליהם, ככל שנגביל אותם, למשל שניקח להם את הטלפון או ננתק להם את האינטרנט כעונש – אנחנו עלולים לגזור עליהם בידוד חברתי. הם לא יהיו נוכחים כשהדברים קורים. לכן במקום לכעוס ולאסור – נתעניין בעולם שלהם. כך הם יבינו שאכפת לנו. נשאל שאלות סקרניות ולא ביקורתיות. למשל: “במה אתה משחק? מי עוד משחק איתך? מה המשימה שלכם? תלמד אותי איך משחקים…” וככל שנקשיב להם, נעלה את הסיכוי שהם יקשיבו לנו כשנבקש או כשנייעץ.

  1. לאפשר להם להיפגש עם חברים
    יש הורים שאוסרים על המתבגרים לצאת למפגשים חברתיים, בעיקר מרובי משתתפים כמו מועדונים, מחנות של התנועה, הופעות המוניות וכו’, שחלילה לא יידבקו ויביאו איתם משהו הביתה. דאגה מובנת שיכולה להתעצם כשיש מחלת רקע לאחד ההורים, או סבים מבוגרים שחיים איתנו בבית.

עם זאת, מאחר שתחושת השייכות החברתית קריטית ממש בגיל הזה, כמו אוויר לנשימה – נחפש את הדרך כן לאפשר להם להיפגש עם חברים: במקום פתוח, להסביר על חשיבות ההקפדה על מסכות, להיפגש עם מספר קטן של חברים, להתרחק מהתקהלות וכן הלאה.

  1. לתת להם לקחת אחריות
    ככל שאנחנו מודאגים מהלימודים שלהם, כך נדמה לנו שלהם לא אכפת בכלל… מדוע? כי ככל שאנחנו לוקחים אחריות על הלימודים שלהם, הם מבינים שאנחנו לוקחים אותה – והתוצאה היא… שהם לא לוקחים אותה בעצמם. אנחנו רוצים שהם ייקחו אחריות? נאפשר להם. נכון, הסיכון הוא שהם לא יעשו את הדברים בדרך שלנו. הסיכוי הוא שהם ימצאו את הדרך שלהם.

מה שכן, אחריות לא זורקים והולכים. אנחנו שם ללוות אותם: להתעניין במה שהם למדו, לשאול מתי יש מבחן, לבדוק אם הם צריכים עזרה מאיתנו. אבל להיות שם בשבילם, לא בשבילנו.

זה כיף להשוויץ שהילד שלי קיבל תעודת הצטיינות או התקבל למגמה יוקרתית, אבל ילדים הם לא כרטיס הביקור שלנו. הם לא לומדים בשבילנו, הם לומדים בשביל עצמם.

  1. לעשות הסכמים עם הילדים
    גם בעניין הלימודים, כמו בתחומים נוספים (מטלות הבית, שעות חזרה הביתה, צפייה במסכים ועוד) – אפשר לעשות הסכמים עם הילדים: ננסח את הכללים ביחד עם הילדים ולא ננחית עליהם “כי אני האמא ואני קובעת!”; למשל, קבענו בשיתוף הילדים את הכלל שאצלנו בבית אחרי שחוזרים מבית הספר, אוכלים צהריים, מכינים שיעורים, ואז מתפנים לחוגים, חברים ומסכים – אז זה הכלל, ותפקידנו לעמוד על קיומו.

ואין כללי אצבע שמתאימים לכולם, כל משפחה מנסחת את הכללים שלה על פי גיל הילדים, השלב ההתפתחותי, מידת ההשגחה והליווי שהם צריכים בענייני הלימודים. ואם ההסכם לא עומד במבחן המציאות בכלל? כנראה שהוא צריך שדרוג, גמישות והתאמה לגיל הילד, לצרכים המשתנים ולתנאים המשתנים.

ולסיום, הדבר הכי חשוב הוא שניתן למתבגרים שלנו הרגשה שאנחנו רואים אותם, שאנחנו כאן בשבילם, שיש להם אוזן קשבת וכתף לבכות עליה. זה חשוב גם לכאן ועכשיו, וגם ליחסים איתם לטווח ארוך.
תמיד תמיד ובכל גיל תחפשו את המילה הטובה להגיד להם: אני סומכ.ת עליך, אני מאמינ.ה בך, אני אוהב.ת אותך.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

סוף טוב

בימים הקרובים יחזרו הילדים הביתה עם תעודת סיום השנה. לא חשוב מה כתוב בה, כמו שחשוב מי שאוחז בה (או מחביא אותה בתיק ואפילו יותר

קרא עוד »

אהבה בימי קורונה

“יחד ננצח את הקורונה” אמרנו מהסגר הראשון, אבל מה עם האהבה? מתי היא תנצח? מתחילת משבר הקורונה הזוגיות נשכחה מאחור ומעלה בעיקר אבק. כולנו מותשים,

קרא עוד »

איך שומרים על קשרי משפחה?

אומרים שמשפחה לא בוחרים, לא את המשפחה שנולדים לתוכה וגם לא את המשפחה שמתחתנים איתה, אך בייחוד בתרבות הישראלית, המשפחה היא חלק אינטגרלי מחיי היומיום

קרא עוד »

המעודדת בע”מ

למה כל כך חשוב לעודד את הילדים? ואיך הם ילמדו אם לא נגיד להם כל הזמן מה הם לא עשו בסדר? רוני לנגרמן זיו “למה

קרא עוד »

אל תחליטי עליי!

מי לא מכיר את המשפט שבכותרת? ילדים אומרים זאת משום שכך הם באמת מרגישים! בעולם שלהם המבוגרים קובעים, מחליטים ואומרים להם מה לעשות, ומשאירים להם

קרא עוד »

אמא (לא) יודעת הכול

צריך הרבה אומץ כדי להודות שאני לא תמיד יודעת הכול. כי אמהות תמיד יודעות מה טוב לילדים שלהן, לא?רוני לנגרמן זיו אנחנו בטוחות שאנחנו יודעות

קרא עוד »

איך אפשר לסמוך על הגננת?

לקראת פתיחת שנת הלימודים ראיינה אותי העתונאית מאיה פולק לכתבה “גננות במעקב” שהתפרסמה במוסף “שישבת” של “ישראל היום” – הראיון המלא כאן. אז כיצד הורים

קרא עוד »

בשם האהבה

לפני עשר שנים לא חשבנו שנירדם בכל ערב עם הילדים או מול הטלוויזיה. רוני לנגרמן זיו חוזרת להשקיע בזוגיות “זרקתי אותו מהבית!”, הנחיתה עליי חברתי

קרא עוד »

בוקר ראשון בלי אמא

איך להשאיר את התינוק בפעוטון בלי לבכות כל הדרך הביתה? רוני לנגרמן זיו אני זוכרת את היום הראשון שלו בגן. הפקדתי אותו בידיים רועדות בידיי

קרא עוד »

זה שיר פרידה

הילד מתקשה להיפרד בבוקר בגן, מה עושים? רוני לנגרמן זיו מכירים את התסריט שאנחנו מריצים לעצמנו בראש על הבוקר – אוף, בטח שוב יהיה קשה,

קרא עוד »

כל ההתחלות….

אין ספק, לשלוח את הילד לגן זה לא פשוט – בעיקר לנו ההורים הדואגים ויודעים שאין מי שיטפל בו טוב יותר מאיתנו. כמה עצות לימים

קרא עוד »

חזל”ש זה כאן ועכשיו

האחד בספטמבר חוזר ובגדול. איך מחזירים את הילדים לשגרת שנת הלימודים? רוני לנגרמן זיו אחרי שנתנו להם לישון עד מאוחר, לאכול בגדול ולשכוח מכל מה

קרא עוד »

כמה מילים על חוגים

האם למלא את הלו”ז של הילדים בחוגים? במה זה תלוי? ואיפה השיקולים שלנו (זמן, כסף) במשוואה? רוני לנגרמן זיו תפקידם של חוגים הוא לפתוח את

קרא עוד »

חוגים ואחים

מה עושים עם האחים כשהילד בחוג? איך הופכים זמן המתנה לזמן מתנה? רוני לנגרמן זיו דילמה מוכרת: לקחנו את אחד הילדים לחוג, יש עוד 45

קרא עוד »

“אז תלכו אתם לחוג!”

הילד ביקש לפרוש מהחוג, מה עושים? בודקים איתו את הסיבה האמיתית לבקשה, ומגיבים בהתאם רוני לנגרמן זיוחוג הוא פעילות פנאי, וכפעילות פנאי היא לתפיסתי נתונה

קרא עוד »

הורים בגן ילדים

למה חשוב כל כך לבנות יחסים טובים עם הגננת? ואיך עושים את זה? רוני לנגרמן זיו המשולש הורים-גננת-ילד הוא משמעותי מאוד. מדוע? אנחנו רוצים שלילד

קרא עוד »

ביי-ביי בייבי

גם אחרי שעוברים ימי ההסתגלות הרשמיים הראשונים, עדיין לא פשוט. לא פשוט להם להיפרד, לא פשוט לנו להשאיר ילד בוכה בגן, כולנו מותשים, אז מה

קרא עוד »

60 שניות על… תעודות

איך אנחנו מגיבים לתעודות של הילדים? רוני לנגרמן זיו בימים אלה הילדים שלנו מקבלים תעודות.האם אנחנו: א. אדישים לזה לגמרי; זה ממש לא מעניין אותנו.ב.

קרא עוד »

אני לבד!!

“אני לבד!” כדי שנוכל כולנו – הורים וילדים – להתחיל את שנת הלימודים ברגל ימין, כדאי לתרגל בימים שנותרו לחופש מיומנויות עצמאות, כך שהילדים ייקחו

קרא עוד »

אז מה עושים בחופש?

אחרי שנגמרו הקייטנות והחופשות המשפחתיות, וקייטנות הסבא-סבתא למי שזכה, נשארו עוד כמה ימים ואפילו שבועות להעביר יחד בצוותא. אמנם חלקנו זוכרים שההורים שלנו לא עשו

קרא עוד »

לעשות כלום

מה אתה רוצה לעשות היום? כלום… כמה מחרפן אותנו כשהם בוחרים “לעשות כלום”?! רוני לנגרמן זיו “מה אתה רוצה לעשות היום?” “כלום” “אבל אתמול עשינו

קרא עוד »

צא כבר מהמסך!

אנחנו מתים שהילדים ייצאו קצת מהמסכים ויחוו ילדות כמו שאנחנו חווינו – של חברים וכדורגל. אבל הם חיים במאה ה-21 ונולדו עם הטאץ’ סקרין ביד…

קרא עוד »

כמו באמריקה!

כשהיינו ילדים, ראינו בסרטים ובסדרות הנעורים את נשפי סיום התיכון האמריקניים ורצינו גם. האם אנחנו מתחייסים לנשפי הסיום (הפרום) של ילדינו כהתגשמות החלום? רוני לנגרמן

קרא עוד »

מתמטיקה בימי קורונה

אנחנו חיים בתקופה לא פשוטה ממילא של התמודדות עם לחצי הקורונה, ובתוך כל זה לגשת לבחינת הבגרות במתמטיקה הנחשבת למלחיצה ביותר – זה בכלל לא

קרא עוד »

שקט, מתבגרים פה!!

מה עובר על הילדים שלנו פתאום, שברגע שינו את עורם? מה עובר עלינו בתקופה הזו? ומי הם זקוקים שנהיה עבורם? רוני לנגרמן זיו האם אתם

קרא עוד »

אז מה נשמע במשפחה?

אז איך קוראים לקבוצת הווטסאפ המשפחתית שלכם – “שבט לוי”, “לה פמילייה” או “המשפוּחה”? כולנו בווטסאפ כל הזמן. טוב או רע? השאלה מה אנחנו עושים

קרא עוד »

זה כן לטלפון!

האם הילד שלכם מוכן לסמארטפון? 12 שאלות שכדאי שתשאלו את עצמכם לפני שאתם נותנים לילד טלפון חכם רוני לנגרמן זיו בן כמה הוא?יש הבדל גדול

קרא עוד »

שיעור כלכלה

באיזו גישה כלכלית אנחנו נוקטים בבית? האם יש אג’נדה מאחורי החינוך הכלכלי שלנו? רוני לנגרמן זיו יש שתי אסכולות בחינוך כלכלי. האחת אומרת – נקנה

קרא עוד »

אני והחבר’ה

“הוא כל הזמן עם החברים, מה יהיה? איך הוא ילמד?”, זה אולי נשמע כמו משהו שדור ההורים שלנו אמרו לנו, אבל כשאנחנו מחליפים את המילה

קרא עוד »

מכת בכורים

אמא שלי תמיד אמרה שחבל שאי אפשר להתחיל עם השלישי, כי עם הבכור עושים את כל הטעויות. אז מה כבר עשינו?! רוני לנגרמן זיו טעויות

קרא עוד »

כולם בסדר

איך משפיע סדר הלידה על אופי הילדים? האם נזדהה יותר עם הילד שנולד במקום שלנו במשפחת המוצא? ומה לגבי בן הזוג? יצאנו לעשות סדר רוני

קרא עוד »

לנגב לך את הדמעות

הילד שלנו חוזר הביתה בפרצוף נעלב: “הוא לקח לי”, “היא עשתה לי”, “היא אמרה לי”, “הם לא שיתפו אותי” – ואנחנו מתכווצים מבפנים: איך מישהו

קרא עוד »

החשש הגדול – חרם

יותר משאנחנו חוששים להצלחת ילדינו בלימודים, אנחנו דואגים למצבם החברתי. ומה אם לא יקבלו אותם? ומה אם ידחו אותם? הורים רבים סוחבים מילדות חוויית חרם

קרא עוד »

עונת הפסטיגלים

קניתם כרטיסים לפסטיגל? מחכים לרגע האחרון? או שאתם ממש לא בעניין? איך לבלות בחנוכה ולהישאר ביחסים טובים עם הילדים רוני לנגרמן זיו ללכת או לא

קרא עוד »

חג גדול ל…ילדים?!

האם לחפש את התינוקות שלנו בפורים? או: מתי הזמן הנכון להלביש לילדים תחפושות? רוני לנגרמן זיו מצטערת להיות הפארטי פּוּפּר והדודה הפולניה, אך כנראה שמישהו

קרא עוד »

עבדים היינו?!

הילדים יוצאים לשבועיים וחצי של חופשת פסח (פרומו לחופש הגדול…) ועימם גם העבודות לחופש, שגורמים לנו לתהות שוב: של מי השיעורים האלה?! רוני לנגרמן זיו

קרא עוד »

אמא’לה, פורים!

5 עצות שיעשו לכם את החג קצת פחות לחוץ, וקצת יותר שמח רוני לנגרמן זיו 1. התחפושת הראשונה שלי: תינוקות, פעוטות וילדים קטנים מומלץ להלביש

קרא עוד »

סיי צ’יס!

ילדים מתוקים – יש! תחפושת מושקעת – יש! החלטתם להנציח את הרגע בצילומי משפחה מקצועיים. איך רותמים את הילדים לשיתוף פעולה עם המצלמה? רוני לנגרמן

קרא עוד »

איך ליהנות מחופשת החגים?

ארבע עצות שיעזרו לנו לקחת נשימה לפני חופשת החגים הארוכה, ולא יחייבו אותנו לרוץ מאטרקציה אחת לשנייה. מועדים לשמחה רוני לנגרמן זיו לנצל זמן כמותכל

קרא עוד »

8 קטנות על חנוכה

פוחדים מהחושך ולא רוצים להשתתף במסיבה, אבל רוצים ללכת לכל הפסטיגלים, לאכול ים של ממתקים ואין-סוף סופגניות מעוצבות, ובעיקר לא מפסיקים להסתובב? הורים, ילדים וחנוכה

קרא עוד »

אבל אבא הסכים לי!

אתה מרשה ממתקים לפני האוכל ואת לא; את מרשה להם לראות טלוויזיה בבוקר ואתה לא; אתה חושב שחשוב שלילדים יהיו צעצועים של כלי נשק, ואת

קרא עוד »

חזל”ש מהחל”ד

סיימתם את חופשת הלידה ואתם מתכוונים לחזור לעבודה? אל תצפו שהשגרה תחזור להיות כמו שהייתה לפני הלידה. אז איך משלבים עבודה, בית וטיפול בתינוק? הסוד הוא בתיאום ציפיות

קרא עוד »

שם-טוב אימפריה

בחירת שם לילד זו אחריות גדולה: האם לבחור בשם נפוץ שיכולים להיות עוד ארבעה כמוהו בגן, או בשם מקורי וייחודי, שעלולים לא להבין? כמה נקודות למחשבה לפני ההחלטה החשובה

קרא עוד »

בונדינג מהרגע הראשון

בימים הראשונים שלאחר הלידה ההורים הטריים עסוקים בעיקר בפן הטכני: לומדים לחתל, להאכיל, לרחוץ, להרים לגרעפס. ומה עם הפן הרגשי, ההיקשרות? כמה פעולות קטנות שעובדות על הבונדינג עם התינוק מרגע הלידה

קרא עוד »

נהיה בקשר