“ואם כולם יקפצו מהגג?”

האם המשפט שבכותרת קופץ גם לכם מהפה כשהילד רוצה לעשות משהו ש”כולם”? או שאתם מנפגעיו וגורסים “הילד שלי יקבל מה שהוא רוצה”? ומי ימצא בכל זה את האג’נדה החינוכית?


רוני לנגרמן זיו


כשהיינו ילדים וביקשנו משהו שכולם עושים או שלכולם יש ואנחנו רוצים גם – במקום להסביר למה לא, הורים רבים היו עונים במשפט המחץ הקבוע “ואם כולם יקפצו מהגג, גם אתה תקפוץ?”. וזה היה אמור להשתיק אותנו – עד הפעם הבאה. עד הפעם הבאה – כי לא היתה כאן באמת למידה או הפנמה של הקשר בין הצעצוע או הטיול שביקשנו לבין קפיצות מגגות.
אני זוכרת שכילדה קטנה רציתי שיהיו לי ברביות עם שמלות נצנצים כמו שיש לכל הבנות בכיתה. כשגדלתי קצת רציתי בכל מאודי ליווי’ס 501 ונעלי אולסטאר אמיתיות. אני לא זוכרת אם ביקשתי, התחננתי או שלא, כי גם אם הייתי קופצת מהגג, להורים שלי לא היה כסף באותה תקופה. מה שבטוח, הגג אף פעם לא היה אופציה בבית שלנו. לא היו משפטי מחץ פלקטיים, תמיד היו הסברים. ולכן לא היו ויכוחים, היו דיונים ענייניים.


האדם הוא יצור חברתי, הסביר אלפרד אדלר, רופא ומייסד הפסיכולוגיה האינדיבידואלית. מעצם טבעו האדם לא יכול להתקיים לבדו, כל חייו תלויים בשיתוף פעולה עם הזולת (מישהו הכין את מזוננו, ארז אותו, שינע אותו, מכר לנו אותו וכו’). בשל כך, האדם רוצה להשתייך. להרגיש שייך לקבוצה החברתית שבה הוא חי – משפחה, קהילה, מדינה, גן, כיתה. לכן, אם תעיפו מבט בחבורת בנות עשרה טיפוסית שתעבור לידכם במקרה ברחוב, הן ייראו לכם כמו אחיות – כולן לבושות דומה, מסופרות דומה, עם אותו לק, אותן נעליים ואותו אטיטיוד, כי זה הגיל שהתדמית החברתית הכי חשובה בו.

גם הילדים שלנו משתמשים בכלי החברתי כלפינו, כי הם יודעים יופי שזה יעבוד: “אמא, תקני לי את הקלפים החדשים, כל הילדים משחקים בזה בהפסקה”; “אבא, אני רוצה לצאת למחנה קיץ של החוג, כל הילדים יוצאים”; “אני חייב חליפת כדורסל, כולם כבר קנו”… כי זה בדיוק פורט לנו על הנים הכי רגיש: אנחנו נפגע במעמד החברתי של הילד?! הכל נעשה כדי שהוא יהיה מקובל, אהוב, רגיל, כמו כולם… האומנם?

השאלה היא מה – יותר נכון מי, אנחנו רוצים להשאיר אחרינו, אילו ילדים אנחנו רוצים לגדל. במילים מפוצצות יותר: מהו החזון ההורי שלנו?
האם אנחנו רוצים לגדל ילדים שיילכו עם העדר ויהיו כמו כולם – זוכרים את המשפט מהכותרת? האם גם לנו אמרו אותו כילדים ונשבענו שלעולם לא נגיד לילדינו, אלא תמיד נסכים לבקשות שלהם?; או שאנחנו רוצים לגדל ילדים אינדיבידואליסטים, שיפתחו מחשבה עצמאית, שלא יהיו כמו כולם? כשהמחיר של אי הרצוי החברתי הוא, ובכן – אי ריצוי חברתי על כל המשתמע מכך?
שאלת החזון ההורי לא הגיעה סתם. היא שואלת למעשה האם דרך החינוך שלנו היא תגובה לדרך החינוך של ההורים שלנו (חיקוי הגישה שלהם או מרד בה), או שהיא גובשה תוך מחשבה עמוקה ודיון משותף והחלטה של אילו ערכים חשובים לנו באמת, ואיך היינו רוצים לגדל את ילדינו?

התשובה לשאלה הזו לא פשוטה, ותלויה בדרך כלל באופי שלנו. הילדים הרי לומדים בעיקר ממה שהם רואים, ולא ממה שאנחנו אומרים להם. אם אנחנו עושים הכל כדי להשתלב בחברה ולהיות כמו כולם, או שאנחנו מדגישים בכל הזדמנות את הבולטות והשוני שלנו – הסבירות גבוהה שכך ינהגו ילדינו (או שהם יעשו בדיוק להיפך, כמובן).

חשוב לנו שלילדים שלנו יהיה כל מה שהם צריכים, אין ויכוח. השאלה אם חשוב לנו שיהיה להם גם כל מה שהם רוצים. כי פרט לנושא ה”להיות כמו כולם”, צריך לקחת בחשבון גם את הסיכון לחוסר ההערכה שלהם. אם הילד מקבל כל מה שהוא רוצה ומשתמש שוב ושוב במשפט שהוא יודע שיעבוד – כי הוא עבד גם בכל הפעמים הקודמות (“כי ככה כולם”), הוא לא יידע להעריך את הדברים ולשמור עליהם, ולא יבין את המאמץ הדרוש כדי להשיג אותם. וכשהוא יפגוש את העולם האמיתי ויבין שמהעולם הוא לא מקבל הכל בלחיצה על הכפתור החברתי, הוא עלול לספוג את המכה של החיים. והתפקיד שלנו הוא להכין אותו להתמודד עם העולם ולא לשמור עליו מפניו.

“אמא, אנחנו צריכים לשלם לחליפת כדורסל”, אמר בן השש וחצי שלי אחרי חוג הכדורסל. חליפת כדורסל, בגיל שש וחצי? אתה הולך לשחק בנבחרת הצעירה? לא אמרתי כמובן, רק חשבתי לעצמי – עוד דרך לגבות תשלום נוסף מההורים. “אבל אמא, עוד לא שילמנו”, הוא אמר שוב אחרי השיעור שלאחר מכן. “אנחנו גם לא נשלם, יש לך מספיק חולצות ומכנסיים שהם מצוינים לשחק איתם כדורסל”, נתתי לו שיעור ראשון ב”לא להיות כמו כולם כי ככה עודד אמר”.

הכתבה פורסמה ב-ynet הורים 26.12.2013

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

אהבה בימי קורונה

“יחד ננצח את הקורונה” אמרנו מהסגר הראשון, אבל מה עם האהבה? מתי היא תנצח? מתחילת משבר הקורונה הזוגיות נשכחה מאחור ומעלה בעיקר אבק. כולנו מותשים,

קרא עוד »

איך שומרים על קשרי משפחה?

אומרים שמשפחה לא בוחרים, לא את המשפחה שנולדים לתוכה וגם לא את המשפחה שמתחתנים איתה, אך בייחוד בתרבות הישראלית, המשפחה היא חלק אינטגרלי מחיי היומיום

קרא עוד »

המעודדת בע”מ

למה כל כך חשוב לעודד את הילדים? ואיך הם ילמדו אם לא נגיד להם כל הזמן מה הם לא עשו בסדר? רוני לנגרמן זיו “למה

קרא עוד »

אל תחליטי עליי!

מי לא מכיר את המשפט שבכותרת? ילדים אומרים זאת משום שכך הם באמת מרגישים! בעולם שלהם המבוגרים קובעים, מחליטים ואומרים להם מה לעשות, ומשאירים להם

קרא עוד »

אמא (לא) יודעת הכול

צריך הרבה אומץ כדי להודות שאני לא תמיד יודעת הכול. כי אמהות תמיד יודעות מה טוב לילדים שלהן, לא?רוני לנגרמן זיו אנחנו בטוחות שאנחנו יודעות

קרא עוד »

איך אפשר לסמוך על הגננת?

לקראת פתיחת שנת הלימודים ראיינה אותי העתונאית מאיה פולק לכתבה “גננות במעקב” שהתפרסמה במוסף “שישבת” של “ישראל היום” – הראיון המלא כאן. אז כיצד הורים

קרא עוד »

בשם האהבה

לפני עשר שנים לא חשבנו שנירדם בכל ערב עם הילדים או מול הטלוויזיה. רוני לנגרמן זיו חוזרת להשקיע בזוגיות “זרקתי אותו מהבית!”, הנחיתה עליי חברתי

קרא עוד »

בוקר ראשון בלי אמא

איך להשאיר את התינוק בפעוטון בלי לבכות כל הדרך הביתה? רוני לנגרמן זיו אני זוכרת את היום הראשון שלו בגן. הפקדתי אותו בידיים רועדות בידיי

קרא עוד »

זה שיר פרידה

הילד מתקשה להיפרד בבוקר בגן, מה עושים? רוני לנגרמן זיו מכירים את התסריט שאנחנו מריצים לעצמנו בראש על הבוקר – אוף, בטח שוב יהיה קשה,

קרא עוד »

כל ההתחלות….

אין ספק, לשלוח את הילד לגן זה לא פשוט – בעיקר לנו ההורים הדואגים ויודעים שאין מי שיטפל בו טוב יותר מאיתנו. כמה עצות לימים

קרא עוד »

חזל”ש זה כאן ועכשיו

האחד בספטמבר חוזר ובגדול. איך מחזירים את הילדים לשגרת שנת הלימודים? רוני לנגרמן זיו אחרי שנתנו להם לישון עד מאוחר, לאכול בגדול ולשכוח מכל מה

קרא עוד »

כמה מילים על חוגים

האם למלא את הלו”ז של הילדים בחוגים? במה זה תלוי? ואיפה השיקולים שלנו (זמן, כסף) במשוואה? רוני לנגרמן זיו תפקידם של חוגים הוא לפתוח את

קרא עוד »

חוגים ואחים

מה עושים עם האחים כשהילד בחוג? איך הופכים זמן המתנה לזמן מתנה? רוני לנגרמן זיו דילמה מוכרת: לקחנו את אחד הילדים לחוג, יש עוד 45

קרא עוד »

“אז תלכו אתם לחוג!”

הילד ביקש לפרוש מהחוג, מה עושים? בודקים איתו את הסיבה האמיתית לבקשה, ומגיבים בהתאם רוני לנגרמן זיוחוג הוא פעילות פנאי, וכפעילות פנאי היא לתפיסתי נתונה

קרא עוד »

הורים בגן ילדים

למה חשוב כל כך לבנות יחסים טובים עם הגננת? ואיך עושים את זה? רוני לנגרמן זיו המשולש הורים-גננת-ילד הוא משמעותי מאוד. מדוע? אנחנו רוצים שלילד

קרא עוד »

ביי-ביי בייבי

גם אחרי שעוברים ימי ההסתגלות הרשמיים הראשונים, עדיין לא פשוט. לא פשוט להם להיפרד, לא פשוט לנו להשאיר ילד בוכה בגן, כולנו מותשים, אז מה

קרא עוד »

60 שניות על… תעודות

איך אנחנו מגיבים לתעודות של הילדים? רוני לנגרמן זיו בימים אלה הילדים שלנו מקבלים תעודות.האם אנחנו: א. אדישים לזה לגמרי; זה ממש לא מעניין אותנו.ב.

קרא עוד »

אני לבד!!

“אני לבד!” כדי שנוכל כולנו – הורים וילדים – להתחיל את שנת הלימודים ברגל ימין, כדאי לתרגל בימים שנותרו לחופש מיומנויות עצמאות, כך שהילדים ייקחו

קרא עוד »

אז מה עושים בחופש?

אחרי שנגמרו הקייטנות והחופשות המשפחתיות, וקייטנות הסבא-סבתא למי שזכה, נשארו עוד כמה ימים ואפילו שבועות להעביר יחד בצוותא. אמנם חלקנו זוכרים שההורים שלנו לא עשו

קרא עוד »

לעשות כלום

מה אתה רוצה לעשות היום? כלום… כמה מחרפן אותנו כשהם בוחרים “לעשות כלום”?! רוני לנגרמן זיו “מה אתה רוצה לעשות היום?” “כלום” “אבל אתמול עשינו

קרא עוד »

צא כבר מהמסך!

אנחנו מתים שהילדים ייצאו קצת מהמסכים ויחוו ילדות כמו שאנחנו חווינו – של חברים וכדורגל. אבל הם חיים במאה ה-21 ונולדו עם הטאץ’ סקרין ביד…

קרא עוד »

כמו באמריקה!

כשהיינו ילדים, ראינו בסרטים ובסדרות הנעורים את נשפי סיום התיכון האמריקניים ורצינו גם. האם אנחנו מתחייסים לנשפי הסיום (הפרום) של ילדינו כהתגשמות החלום? רוני לנגרמן

קרא עוד »

מתמטיקה בימי קורונה

אנחנו חיים בתקופה לא פשוטה ממילא של התמודדות עם לחצי הקורונה, ובתוך כל זה לגשת לבחינת הבגרות במתמטיקה הנחשבת למלחיצה ביותר – זה בכלל לא

קרא עוד »

שקט, מתבגרים פה!!

מה עובר על הילדים שלנו פתאום, שברגע שינו את עורם? מה עובר עלינו בתקופה הזו? ומי הם זקוקים שנהיה עבורם? רוני לנגרמן זיו האם אתם

קרא עוד »

אז מה נשמע במשפחה?

אז איך קוראים לקבוצת הווטסאפ המשפחתית שלכם – “שבט לוי”, “לה פמילייה” או “המשפוּחה”? כולנו בווטסאפ כל הזמן. טוב או רע? השאלה מה אנחנו עושים

קרא עוד »

זה כן לטלפון!

האם הילד שלכם מוכן לסמארטפון? 12 שאלות שכדאי שתשאלו את עצמכם לפני שאתם נותנים לילד טלפון חכם רוני לנגרמן זיו בן כמה הוא?יש הבדל גדול

קרא עוד »

שיעור כלכלה

באיזו גישה כלכלית אנחנו נוקטים בבית? האם יש אג’נדה מאחורי החינוך הכלכלי שלנו? רוני לנגרמן זיו יש שתי אסכולות בחינוך כלכלי. האחת אומרת – נקנה

קרא עוד »

אני והחבר’ה

“הוא כל הזמן עם החברים, מה יהיה? איך הוא ילמד?”, זה אולי נשמע כמו משהו שדור ההורים שלנו אמרו לנו, אבל כשאנחנו מחליפים את המילה

קרא עוד »

מכת בכורים

אמא שלי תמיד אמרה שחבל שאי אפשר להתחיל עם השלישי, כי עם הבכור עושים את כל הטעויות. אז מה כבר עשינו?! רוני לנגרמן זיו טעויות

קרא עוד »

כולם בסדר

איך משפיע סדר הלידה על אופי הילדים? האם נזדהה יותר עם הילד שנולד במקום שלנו במשפחת המוצא? ומה לגבי בן הזוג? יצאנו לעשות סדר רוני

קרא עוד »

לנגב לך את הדמעות

הילד שלנו חוזר הביתה בפרצוף נעלב: “הוא לקח לי”, “היא עשתה לי”, “היא אמרה לי”, “הם לא שיתפו אותי” – ואנחנו מתכווצים מבפנים: איך מישהו

קרא עוד »

החשש הגדול – חרם

יותר משאנחנו חוששים להצלחת ילדינו בלימודים, אנחנו דואגים למצבם החברתי. ומה אם לא יקבלו אותם? ומה אם ידחו אותם? הורים רבים סוחבים מילדות חוויית חרם

קרא עוד »

עונת הפסטיגלים

קניתם כרטיסים לפסטיגל? מחכים לרגע האחרון? או שאתם ממש לא בעניין? איך לבלות בחנוכה ולהישאר ביחסים טובים עם הילדים רוני לנגרמן זיו ללכת או לא

קרא עוד »

חג גדול ל…ילדים?!

האם לחפש את התינוקות שלנו בפורים? או: מתי הזמן הנכון להלביש לילדים תחפושות? רוני לנגרמן זיו מצטערת להיות הפארטי פּוּפּר והדודה הפולניה, אך כנראה שמישהו

קרא עוד »

עבדים היינו?!

הילדים יוצאים לשבועיים וחצי של חופשת פסח (פרומו לחופש הגדול…) ועימם גם העבודות לחופש, שגורמים לנו לתהות שוב: של מי השיעורים האלה?! רוני לנגרמן זיו

קרא עוד »

אמא’לה, פורים!

5 עצות שיעשו לכם את החג קצת פחות לחוץ, וקצת יותר שמח רוני לנגרמן זיו 1. התחפושת הראשונה שלי: תינוקות, פעוטות וילדים קטנים מומלץ להלביש

קרא עוד »

סיי צ’יס!

ילדים מתוקים – יש! תחפושת מושקעת – יש! החלטתם להנציח את הרגע בצילומי משפחה מקצועיים. איך רותמים את הילדים לשיתוף פעולה עם המצלמה? רוני לנגרמן

קרא עוד »

איך ליהנות מחופשת החגים?

ארבע עצות שיעזרו לנו לקחת נשימה לפני חופשת החגים הארוכה, ולא יחייבו אותנו לרוץ מאטרקציה אחת לשנייה. מועדים לשמחה רוני לנגרמן זיו לנצל זמן כמותכל

קרא עוד »

8 קטנות על חנוכה

פוחדים מהחושך ולא רוצים להשתתף במסיבה, אבל רוצים ללכת לכל הפסטיגלים, לאכול ים של ממתקים ואין-סוף סופגניות מעוצבות, ובעיקר לא מפסיקים להסתובב? הורים, ילדים וחנוכה

קרא עוד »

אבל אבא הסכים לי!

אתה מרשה ממתקים לפני האוכל ואת לא; את מרשה להם לראות טלוויזיה בבוקר ואתה לא; אתה חושב שחשוב שלילדים יהיו צעצועים של כלי נשק, ואת

קרא עוד »

חזל”ש מהחל”ד

סיימתם את חופשת הלידה ואתם מתכוונים לחזור לעבודה? אל תצפו שהשגרה תחזור להיות כמו שהייתה לפני הלידה. אז איך משלבים עבודה, בית וטיפול בתינוק? הסוד הוא בתיאום ציפיות

קרא עוד »

שם-טוב אימפריה

בחירת שם לילד זו אחריות גדולה: האם לבחור בשם נפוץ שיכולים להיות עוד ארבעה כמוהו בגן, או בשם מקורי וייחודי, שעלולים לא להבין? כמה נקודות למחשבה לפני ההחלטה החשובה

קרא עוד »

בונדינג מהרגע הראשון

בימים הראשונים שלאחר הלידה ההורים הטריים עסוקים בעיקר בפן הטכני: לומדים לחתל, להאכיל, לרחוץ, להרים לגרעפס. ומה עם הפן הרגשי, ההיקשרות? כמה פעולות קטנות שעובדות על הבונדינג עם התינוק מרגע הלידה

קרא עוד »

נהיה בקשר