משפטים ש… מעודדים ילדים לעצמאות

תחשבו רגע לעומק על השאלה הבאה: מה התפקיד שלנו כהורים?
אם עניתם: “התפקיד שלנו הוא להכין את הילדים לחיים” – כדאי שתקראו את הכתבה הבאה.
אם עניתם: “התפקיד שלנו הוא לתת לילדים ה-כל” – אתם חייבים לקרוא את הכתבה הבאה

רוני לנגרמן זיו

רבים מאיתנו פועלים מתוך חסכים בילדות ורוצים לתת לילדים מה שלנו לא היה; חלקנו פועלים מתוך החסך העכשווי בזמן עם הילדים – בזמן הקצר שיש לנו איתם אנחנו לא רוצים לריב איתם, לא לדרוש מהם – רק לתת להם כל מה שהם רוצים כדי שיישארו להם חוויות טובות וזכרונות טובים מאיתנו.
כל זה נחמד, אבל זה לא משרת את המטרה החשובה ביותר שלנו כהורים: להכין את הילדים לחיים. להפך: זה יוצר ילדים מפונקים, תלותיים, חסרי יכולות וחסרי מוטיבציה, ובעיקר ילדים מתוסכלים שאף פעם לא מרוצים. כן, גם כשהם מקבלים ומקבלים הם אף פעם לא מרוצים. מוכר?
מדוע, בעצם? כי החוזה הבסיסי שלהם עם העולם הוא כזה שהם מקבלים הכל עכשיו ומייד ולא נדרשים להמתין לתורם; הם לא רגילים לעשות בעצמם כי תמיד עשו עבורם, ובעיקר לא רגילים לתת ולהתחשב, כי מעולם לא דרשו מהם זאת. כל אלה (דחיית סיפוקים, הכלת תסכולים, עצמאות, אחריות על עצמי ועל אחרים, התחשבות, נתינה ועוד) הם מיומנויות נדרשות לחיים, ועלינו לאמן את הילדים בהן. ממתי? מגיל אפס ממש.
מדוע, בעצם? כי פיתוח עצמאות מעודד תחושת מסוגלות. כשהילד מבין מה הוא יכול לעשות בעצמו, הביטחון העצמי שלו עולה והערך העצמי שלו עולה, והרי אנחנו רוצים לגדל ילדים עם ביטחון עצמי.
חשוב לדעת שעצמאות ואחריות הולכות יחד. ככל שנאמן אותם בעצמאות על יותר תחומים בחייהם, הם יוכלו לקחת אחריות עליהם – והרי כך אנחנו מכינים אותם לחיים עצמאיים. הילד לא נעשה עצמאי ברגע המכונן ההוא בגיל 18 כשאנחנו משאירים אותו בבקו”ם. התפקיד שלנו הוא להכין אותו לרגע הזה לאורך כל ילדותו ונעוריו. ילד שמסדרים לו מערכת, מעירים אותו, מכינים לו סנדוויץ’ ומסיעים אותו לבית הספר עד סוף כיתה י”ב – לא יידע לעשות בעצמו את כל אלה ברגע שלא נהיה לידו.

אז איך לעודד את הילדים לעצמאות?
הנה כמה משפטים שכדאי להכניס ללקסיקון ההורי:
“תנסה לבד” – כשהילד מבקש שנעשה בשבילו נעודד אותו לעשות בעצמו, יחד עם התחושה שאנחנו שם בשבילו. למשל בנושא שיעורי הבית. אם עד עכשיו עשינו ממש איתו, נעודד אותו להתחיל בעצמו ונהיה בסביבה. לא נזרוק אותו ברגע אחד למים בסגנון “השיעורים הם שלך”.
“אני כאן” – כילד, ההרגשה שיש מישהו מאחוריי שתמיד שומר עליי ויתפוס אותי כשאפול או אמעד, מעודדת אותי לנסות בעצמי, בסביבה בטוחה.
“אתה יכול!” – אומרים שכל ילד צריך מבוגר שיאמין בו, אנחנו המבוגרים האלה עבור הילדים שלנו. כאשר אנחנו נאמין בהם ונשדר להם שהם יכולים, נגביר את האמונה שלהם בעצמם. עם זאת חשוב לא להציב רף גבוה מדי, אלא רק צעד אחד קטן – כמו עוד שלב בסולם ביחס לזה שהם טיפסו אתמול.
“תראה איך התקדמת מאז אתמול, הנה אתה כבר…” – נשקף לו את ההתקדמות שלו ביחס לעצמו (ולא ביחס לאחרים!). כשהילד מרגיש שאינו מצליח – נראה לו את הדרך שכבר עשה, ונחזיר לו את האמונה ביכולות שלו.
“זה לא היה פשוט בכלל!” – נעודד אותו על הפגנת מאמץ, על הדרך שעשה. גם ובמיוחד אם לא הגיע להישג או לתוצאה שקיווה.
איזה רעיון מצוין!” – נעודד אותו על היוזמות היצירתיות שלו, גם אם אנחנו עדיין לא מבינים אותן. פעמים רבות בלי לשים לב אנחנו מקבעים את החשיבה של הילדים כשאנחנו דורשים מהם לעשות בדרך שלנו. אם נעצור רגע קודם, נראה שיש להם רעיונות יצירתיים ומעניינים. יצירתיות זו תכונה שחשוב מאוד לעודד. איננו יודעים באילו מקצועות הם יעבדו בעתיד, אך יצירתיות בטוח תידרש שם.
“איזה אחראי אתה!” – תכונה שאנחנו רוצים לעודד (עצמאות ואחריות במקרה הזה, למשל) נשקף לילד בכל פעם שהוא מפגין אותה. כך הוא ילמד על עצמו שהוא אחראי – ויוכיח לנו ולעצמו שהוא אכן כזה.
“אתה יכול להיות גאה בעצמך” – המשפט הנפוץ “אני גאה בך” יש בו משום עידוד, אך הוא מביע גם אלמנט של ריצוי: ילד ששומע אותו מבין שהוא צריך שההורה שלו יהיה גאה בו, שהוא תלוי בהכרה של ההורה. אנחנו רוצים להסיט את הפוקוס מאיתנו – אל הילד, כדי שהילד יהיה גאה בעצמו.
“אני סומך עליך, אתה יכול לסמוך על עצמך” – זה בעיניי הדבר הכי חשוב שהילדים ישמעו מאיתנו. אם תקחו דבר אחד מהכתבה הזו, שיהיה זה המשפט הזה. נסו להיזכר מי אמר לכם את זה בילדותכם, ומה זה גרם לכם להרגיש: הקומה מזדקפת בכמה סנטימטרים. ילד צריך לדעת שאנחנו סומכים עליו כדי לגדול עצמאי ואחראי וללמוד לסמוך על עצמו.


מה לא?
בלי השוואות לאחרים (“אחיך בגילך כבר…”), בלי אבל ובלי חבל (“נחמד שהכנת לבד ארוחת ערב, אבל מה עם לשטוף כלים?”), בלי הקטנה וצמצום (“נו, ידעתי שאין לך ראש מתמטי”), ובלי זלילת האחריות (“תביא אני אעשה”, “אני אתקשר למורה”). כל אלה מדכאים את הרצון של הילדים לקחת אחריות.


איך מתחילים?
ההגדרה של פינוק היא לעשות עבור ילד כל מה שהוא מסוגל לעשות עבור עצמו, באופן קבוע. תחשבו מה אתם עושים עבור הילדים שלכם שהם כבר יכולים לבד: למשל, תינוק יכול להחזיק לבד את הבקבוק ולהגיע לבד למוצץ או לצעצוע; ילד בגן יכול להתארגן בעצמו (לצחצח שיניים, להתפשט, להתלבש, לשים בגדים בכביסה, לנעול נעליים); תלמיד בית ספר יכול להיות אחראי על הלימודים שלו, על סידור החדר ולהיות שותף במשימות הבית, ועוד ועוד. הילדים שלנו חכמים מאוד. אם הם יודעים להפעיל סמרטפון מגיל שנה, תחשבו כמה עוד דברים הם מסוגלים לעשות!


הכתבה פורסמה ב-mako ב-12.5.2019

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

אהבה בימי קורונה

“יחד ננצח את הקורונה” אמרנו מהסגר הראשון, אבל מה עם האהבה? מתי היא תנצח? מתחילת משבר הקורונה הזוגיות נשכחה מאחור ומעלה בעיקר אבק. כולנו מותשים,

קרא עוד »

איך שומרים על קשרי משפחה?

אומרים שמשפחה לא בוחרים, לא את המשפחה שנולדים לתוכה וגם לא את המשפחה שמתחתנים איתה, אך בייחוד בתרבות הישראלית, המשפחה היא חלק אינטגרלי מחיי היומיום

קרא עוד »

המעודדת בע”מ

למה כל כך חשוב לעודד את הילדים? ואיך הם ילמדו אם לא נגיד להם כל הזמן מה הם לא עשו בסדר? רוני לנגרמן זיו “למה

קרא עוד »

אל תחליטי עליי!

מי לא מכיר את המשפט שבכותרת? ילדים אומרים זאת משום שכך הם באמת מרגישים! בעולם שלהם המבוגרים קובעים, מחליטים ואומרים להם מה לעשות, ומשאירים להם

קרא עוד »

אמא (לא) יודעת הכול

צריך הרבה אומץ כדי להודות שאני לא תמיד יודעת הכול. כי אמהות תמיד יודעות מה טוב לילדים שלהן, לא?רוני לנגרמן זיו אנחנו בטוחות שאנחנו יודעות

קרא עוד »

איך אפשר לסמוך על הגננת?

לקראת פתיחת שנת הלימודים ראיינה אותי העתונאית מאיה פולק לכתבה “גננות במעקב” שהתפרסמה במוסף “שישבת” של “ישראל היום” – הראיון המלא כאן. אז כיצד הורים

קרא עוד »

בשם האהבה

לפני עשר שנים לא חשבנו שנירדם בכל ערב עם הילדים או מול הטלוויזיה. רוני לנגרמן זיו חוזרת להשקיע בזוגיות “זרקתי אותו מהבית!”, הנחיתה עליי חברתי

קרא עוד »

בוקר ראשון בלי אמא

איך להשאיר את התינוק בפעוטון בלי לבכות כל הדרך הביתה? רוני לנגרמן זיו אני זוכרת את היום הראשון שלו בגן. הפקדתי אותו בידיים רועדות בידיי

קרא עוד »

זה שיר פרידה

הילד מתקשה להיפרד בבוקר בגן, מה עושים? רוני לנגרמן זיו מכירים את התסריט שאנחנו מריצים לעצמנו בראש על הבוקר – אוף, בטח שוב יהיה קשה,

קרא עוד »

כל ההתחלות….

אין ספק, לשלוח את הילד לגן זה לא פשוט – בעיקר לנו ההורים הדואגים ויודעים שאין מי שיטפל בו טוב יותר מאיתנו. כמה עצות לימים

קרא עוד »

חזל”ש זה כאן ועכשיו

האחד בספטמבר חוזר ובגדול. איך מחזירים את הילדים לשגרת שנת הלימודים? רוני לנגרמן זיו אחרי שנתנו להם לישון עד מאוחר, לאכול בגדול ולשכוח מכל מה

קרא עוד »

כמה מילים על חוגים

האם למלא את הלו”ז של הילדים בחוגים? במה זה תלוי? ואיפה השיקולים שלנו (זמן, כסף) במשוואה? רוני לנגרמן זיו תפקידם של חוגים הוא לפתוח את

קרא עוד »

חוגים ואחים

מה עושים עם האחים כשהילד בחוג? איך הופכים זמן המתנה לזמן מתנה? רוני לנגרמן זיו דילמה מוכרת: לקחנו את אחד הילדים לחוג, יש עוד 45

קרא עוד »

“אז תלכו אתם לחוג!”

הילד ביקש לפרוש מהחוג, מה עושים? בודקים איתו את הסיבה האמיתית לבקשה, ומגיבים בהתאם רוני לנגרמן זיוחוג הוא פעילות פנאי, וכפעילות פנאי היא לתפיסתי נתונה

קרא עוד »

הורים בגן ילדים

למה חשוב כל כך לבנות יחסים טובים עם הגננת? ואיך עושים את זה? רוני לנגרמן זיו המשולש הורים-גננת-ילד הוא משמעותי מאוד. מדוע? אנחנו רוצים שלילד

קרא עוד »

ביי-ביי בייבי

גם אחרי שעוברים ימי ההסתגלות הרשמיים הראשונים, עדיין לא פשוט. לא פשוט להם להיפרד, לא פשוט לנו להשאיר ילד בוכה בגן, כולנו מותשים, אז מה

קרא עוד »

60 שניות על… תעודות

איך אנחנו מגיבים לתעודות של הילדים? רוני לנגרמן זיו בימים אלה הילדים שלנו מקבלים תעודות.האם אנחנו: א. אדישים לזה לגמרי; זה ממש לא מעניין אותנו.ב.

קרא עוד »

אני לבד!!

“אני לבד!” כדי שנוכל כולנו – הורים וילדים – להתחיל את שנת הלימודים ברגל ימין, כדאי לתרגל בימים שנותרו לחופש מיומנויות עצמאות, כך שהילדים ייקחו

קרא עוד »

אז מה עושים בחופש?

אחרי שנגמרו הקייטנות והחופשות המשפחתיות, וקייטנות הסבא-סבתא למי שזכה, נשארו עוד כמה ימים ואפילו שבועות להעביר יחד בצוותא. אמנם חלקנו זוכרים שההורים שלנו לא עשו

קרא עוד »

לעשות כלום

מה אתה רוצה לעשות היום? כלום… כמה מחרפן אותנו כשהם בוחרים “לעשות כלום”?! רוני לנגרמן זיו “מה אתה רוצה לעשות היום?” “כלום” “אבל אתמול עשינו

קרא עוד »

צא כבר מהמסך!

אנחנו מתים שהילדים ייצאו קצת מהמסכים ויחוו ילדות כמו שאנחנו חווינו – של חברים וכדורגל. אבל הם חיים במאה ה-21 ונולדו עם הטאץ’ סקרין ביד…

קרא עוד »

כמו באמריקה!

כשהיינו ילדים, ראינו בסרטים ובסדרות הנעורים את נשפי סיום התיכון האמריקניים ורצינו גם. האם אנחנו מתחייסים לנשפי הסיום (הפרום) של ילדינו כהתגשמות החלום? רוני לנגרמן

קרא עוד »

מתמטיקה בימי קורונה

אנחנו חיים בתקופה לא פשוטה ממילא של התמודדות עם לחצי הקורונה, ובתוך כל זה לגשת לבחינת הבגרות במתמטיקה הנחשבת למלחיצה ביותר – זה בכלל לא

קרא עוד »

שקט, מתבגרים פה!!

מה עובר על הילדים שלנו פתאום, שברגע שינו את עורם? מה עובר עלינו בתקופה הזו? ומי הם זקוקים שנהיה עבורם? רוני לנגרמן זיו האם אתם

קרא עוד »

אז מה נשמע במשפחה?

אז איך קוראים לקבוצת הווטסאפ המשפחתית שלכם – “שבט לוי”, “לה פמילייה” או “המשפוּחה”? כולנו בווטסאפ כל הזמן. טוב או רע? השאלה מה אנחנו עושים

קרא עוד »

זה כן לטלפון!

האם הילד שלכם מוכן לסמארטפון? 12 שאלות שכדאי שתשאלו את עצמכם לפני שאתם נותנים לילד טלפון חכם רוני לנגרמן זיו בן כמה הוא?יש הבדל גדול

קרא עוד »

שיעור כלכלה

באיזו גישה כלכלית אנחנו נוקטים בבית? האם יש אג’נדה מאחורי החינוך הכלכלי שלנו? רוני לנגרמן זיו יש שתי אסכולות בחינוך כלכלי. האחת אומרת – נקנה

קרא עוד »

אני והחבר’ה

“הוא כל הזמן עם החברים, מה יהיה? איך הוא ילמד?”, זה אולי נשמע כמו משהו שדור ההורים שלנו אמרו לנו, אבל כשאנחנו מחליפים את המילה

קרא עוד »

מכת בכורים

אמא שלי תמיד אמרה שחבל שאי אפשר להתחיל עם השלישי, כי עם הבכור עושים את כל הטעויות. אז מה כבר עשינו?! רוני לנגרמן זיו טעויות

קרא עוד »

כולם בסדר

איך משפיע סדר הלידה על אופי הילדים? האם נזדהה יותר עם הילד שנולד במקום שלנו במשפחת המוצא? ומה לגבי בן הזוג? יצאנו לעשות סדר רוני

קרא עוד »

לנגב לך את הדמעות

הילד שלנו חוזר הביתה בפרצוף נעלב: “הוא לקח לי”, “היא עשתה לי”, “היא אמרה לי”, “הם לא שיתפו אותי” – ואנחנו מתכווצים מבפנים: איך מישהו

קרא עוד »

החשש הגדול – חרם

יותר משאנחנו חוששים להצלחת ילדינו בלימודים, אנחנו דואגים למצבם החברתי. ומה אם לא יקבלו אותם? ומה אם ידחו אותם? הורים רבים סוחבים מילדות חוויית חרם

קרא עוד »

עונת הפסטיגלים

קניתם כרטיסים לפסטיגל? מחכים לרגע האחרון? או שאתם ממש לא בעניין? איך לבלות בחנוכה ולהישאר ביחסים טובים עם הילדים רוני לנגרמן זיו ללכת או לא

קרא עוד »

חג גדול ל…ילדים?!

האם לחפש את התינוקות שלנו בפורים? או: מתי הזמן הנכון להלביש לילדים תחפושות? רוני לנגרמן זיו מצטערת להיות הפארטי פּוּפּר והדודה הפולניה, אך כנראה שמישהו

קרא עוד »

עבדים היינו?!

הילדים יוצאים לשבועיים וחצי של חופשת פסח (פרומו לחופש הגדול…) ועימם גם העבודות לחופש, שגורמים לנו לתהות שוב: של מי השיעורים האלה?! רוני לנגרמן זיו

קרא עוד »

אמא’לה, פורים!

5 עצות שיעשו לכם את החג קצת פחות לחוץ, וקצת יותר שמח רוני לנגרמן זיו 1. התחפושת הראשונה שלי: תינוקות, פעוטות וילדים קטנים מומלץ להלביש

קרא עוד »

סיי צ’יס!

ילדים מתוקים – יש! תחפושת מושקעת – יש! החלטתם להנציח את הרגע בצילומי משפחה מקצועיים. איך רותמים את הילדים לשיתוף פעולה עם המצלמה? רוני לנגרמן

קרא עוד »

איך ליהנות מחופשת החגים?

ארבע עצות שיעזרו לנו לקחת נשימה לפני חופשת החגים הארוכה, ולא יחייבו אותנו לרוץ מאטרקציה אחת לשנייה. מועדים לשמחה רוני לנגרמן זיו לנצל זמן כמותכל

קרא עוד »

8 קטנות על חנוכה

פוחדים מהחושך ולא רוצים להשתתף במסיבה, אבל רוצים ללכת לכל הפסטיגלים, לאכול ים של ממתקים ואין-סוף סופגניות מעוצבות, ובעיקר לא מפסיקים להסתובב? הורים, ילדים וחנוכה

קרא עוד »

אבל אבא הסכים לי!

אתה מרשה ממתקים לפני האוכל ואת לא; את מרשה להם לראות טלוויזיה בבוקר ואתה לא; אתה חושב שחשוב שלילדים יהיו צעצועים של כלי נשק, ואת

קרא עוד »

חזל”ש מהחל”ד

סיימתם את חופשת הלידה ואתם מתכוונים לחזור לעבודה? אל תצפו שהשגרה תחזור להיות כמו שהייתה לפני הלידה. אז איך משלבים עבודה, בית וטיפול בתינוק? הסוד הוא בתיאום ציפיות

קרא עוד »

שם-טוב אימפריה

בחירת שם לילד זו אחריות גדולה: האם לבחור בשם נפוץ שיכולים להיות עוד ארבעה כמוהו בגן, או בשם מקורי וייחודי, שעלולים לא להבין? כמה נקודות למחשבה לפני ההחלטה החשובה

קרא עוד »

בונדינג מהרגע הראשון

בימים הראשונים שלאחר הלידה ההורים הטריים עסוקים בעיקר בפן הטכני: לומדים לחתל, להאכיל, לרחוץ, להרים לגרעפס. ומה עם הפן הרגשי, ההיקשרות? כמה פעולות קטנות שעובדות על הבונדינג עם התינוק מרגע הלידה

קרא עוד »

נהיה בקשר