ארבע עצות שיעזרו לנו לקחת נשימה לפני חופשת החגים הארוכה, ולא יחייבו אותנו לרוץ מאטרקציה אחת לשנייה. מועדים לשמחה
- לנצל זמן כמות
כל השנה אנחנו במירוץ אחרי “זמן איכות” עם הילדים, ובפועל פעמים רבות משחקים איתם ביד אחת, וביד השנייה עונים למייל, מסמסים או מקבלים שיחה חשובה מהעבודה. כשאנחנו לא כאן (עם הילדים) ולא שם (בעבודה), אף אחד לא מקבל את המאה אחוז ודבר לא זוכה לתשומת לבנו המלאה. ילדים רוצים וזקוקים לתשומת לבנו כמו אוויר לנשימה, כמו פרח שזקוק למים. כשהם לא מקבלים תשומת לב יזומה מאיתנו, הם עלולים לדרוש אותה בדרכים לא נעימות, מפריעות (לנדנד, להציק, לעצבן, לדבר בלי הפסקה, להתבכיין…).
בואו ננצל את תקופת החגים – הימים שבהם גם אנחנו מקבלים חופשה מהעבודה – לזמן כמות, לא רק לזמן איכות. מה אפשר לעשות יחד? אפשר כמובן לצאת לטיולים, ים או בריכה, לנסוע לאטרקציות ופארקים, לבקר במוזיאונים, הצגות, מופעים או סרטים. אך לא כל יום חייבים להיות בחוץ. אפשר לבלות זמן כמות איכותי גם בבית: לאפות ולבשל יחד, לצייר וליצור, לרקוד ולהציג הצגות, לשחק, לקרוא ספרים ועוד. העקרון החשוב בבחירת פעילות היא שכולם ייהנו: כשאנחנו עושים משהו “בשביל הילדים” בחוסר חשק ובפרצוף חמוץ, אף אחד לא נהנה, לכן רצוי למצוא פעילות שחביבה על כולם. והאמת, לא חייבים “לעשות משהו” כל הזמן. אפשר גם לתת לילדים להשתעמם. בדרך כלל משעמום צומחים רעיונות יצירתיים. - לתרגל מיומנויות
אם אנחנו כבר בבית ברוגע בלי לחץ לצאת בבוקר לעבודה וללימודים, אפשר לנצל את ההזדמנות ללמד את הילדים מיומנויות (להשחיל חרוזים, לקשור את השרוכים, לקרוא שעון, לשנן את שמות החודשים או את לוח הכפל), כמו גם לשלב אותם בתפעול הבית – לחתוך סלט, להוציא כביסה מהמכונה ולתלות, לסדר כלים במקום, ללכת יחד לסופרמרקט לבחור מצרכים ועוד.
חשוב: אין הכוונה להטיל עליהם משימות ועונשים אם לא יעמדו במשימות האלה! אלא בעיקר ללמד אותם מיומנויות חיים ולהציע להם לעשות יחד. ובקשה כשמה כן היא – יכולה להיענות בשלילה או ב”אחר כך”. גם אנחנו לא היינו שמחים אם היו מטילים עלינו מטלות מעצבנות באמצע תוכנית טלוויזיה… - להיכנס לאווירת החג
תקופת החגים כוללת גם הרבה הכנות, וגם בהן אפשר לשתף את הילדים כדי שהם ירגישו חלק בהכנות לחג. למשל: להתייעץ איתם מה כדאי לקנות מתנות לקרובי המשפחה, לכתוב ולצייר יחד את ה”שנות טובות”, לעטוף יחד את המתנות, לערוך יחד את שולחן החג ועוד.
הילדים הרי רוצים לקחת חלק בעולם המבוגרים. כשאנחנו מרגישים שהם מציקים לנו או מעצבנים אותנו כשאנחנו עסוקים ב”דברים החשובים” שלנו, זו בעצם דרכם לומר לנו: אתם (המבוגרים) לא נותנים לנו לקחת חלק בעולם שלכם, אז בבקשה תמצאו במה לשתף אותנו (או שנמשיך להציק). עלינו להיות יצירתיים, אבל זה שווה את זה: אנחנו זוכים גם לשיתוף פעולה וגם למינימום הפרעות. - להתמודד עם מריבות
כזמן של ביחד משפחתי, לעתים קצת יותר מדי ביחד, חופשת החגים מועדת למריבות אחים. נראה שהם ימצאו כל סיבה לריב, ואנחנו חוטפים עצבים ומרימים קול, ובנסיעות ארוכות זה בכלל עלול להטריף. אז לפני שיוצאים לדרך, שואלים אותם: מה יכול לעזור לכם כדי שלא תריבו? אולי תחליטו מראש איפה כל אחד יושב במכונית? אילו שירים נשמע? אילו משחקים נשחק? להסביר להם שזה מסוכן מאוד לנסוע כשהם רבים, וכשזה קורה בזמן אמת – אפילו לעצור את המכונית בצד הדרך עד יעבור זעם. בבית,
בשיחה שקטה, לתת להם כלים לפתור מריבות: אולי תעשו תור-תור? תטילו קובייה? קודם שאחד מכם יבחר תוכנית ואחר כך השני? וכן הלאה; לזכור שמריבות אחים נועדו הרבה פעמים לאוזניים שלנו, כדי שאנחנו נבוא ונשפוט, וכשאין קהל – אין הצגה; לכן עלינו לצאת מהמקום הזה של השופט, לא להחליט מי אשם ומי התחיל. ומצד שני גם לא לומר “אל תקראו לי עד שאין דם” אם לא נתנו להם כלים להתמודד.
הכתבה פורסמה באתר בייבילנד
