בונדינג מהרגע הראשון

בימים הראשונים שלאחר הלידה ההורים הטריים עסוקים בעיקר בפן הטכני: לומדים לחתל, להאכיל, לרחוץ, להרים לגרעפס. ומה עם הפן הרגשי, ההיקשרות? כמה פעולות קטנות שעובדות על הבונדינג עם התינוק מרגע הלידה


רוני לנגרמן זיו


עד הלידה אנחנו קוראות ספרים, כתבות והתכתבויות בפייסבוק הקשורים כולם ככולם – להריון וללידה. כתוב שם בעיקר עלינו, הנשים ההריוניות והיולדות, על איך אנחנו אמורות להרגיש ועל מה אנחנו עוברות, על המותר והאסור בהריון; מנסים להכין אותנו לרגע הגדול: פתיחה, צירים, ירידת מים, אפידורל, נשימות, עיסויים ושאר נהלים, הכול כאמור קשור בנו. אך דבר אינו מכין אותנו לרגע שאחרי הרגע הגדול. תינוק בא לעולם, ואז מה? אז… ברגע אחד כל הפוקוס משתנה – עוזב אותנו ועובר אליו. תינוק בא לעולם והופך אותנו להורים ואותו לילד שלנו, אבל זה לא מובן מאליו כמו שזה נשמע. על הקשר הזה, הבונדינג הורה-ילד, כמו על כל מערכת יחסים – צריך לעבוד, ומהרגע הראשון (וגם בכל הרגעים שאחר כך).


הפגישה הראשונה
תינוק שייך למשפחה שלו מעצם היותו שלי – ילדתי אותו, או אימצתי אותו, או אם פונקאית ילדה אותו עבורי, לא משנה באיזו דרך הוא רשום בתעודת הזהות כילד שלי. כך הוא שייך לי. אבל מה עושה אותו שייך באמת? או מדויק יותר: מה גורם לו לא רק להיות שייך למשפחה שלנו, אלא גם להרגיש שייך למשפחה שלנו?
הקשר בין ההורים לילד מתחיל מהרגע הראשון. זה יכול כמובן להתחיל עוד מהרחם – אנחנו מדברים לעובר, שרים לו שירים, משמיעים לו מוזיקה, אבל דבר אינו מכין אותנו לפגישה הראשונה הזו, פנים אל פנים, מול התינוק הזה שהוא לגמרי שלנו.
זה אושר גדול וזה פלא הבריאה, זה נכון, אבל למען האמת זה גם הלם לא קטן. החיים שלנו נהפכים על פניהם ברגע. אז קודם כל אנחנו לומדים מה צריך לעשות כדי לתפעל את הדבר הזה, ורוב התקופה הראשונה בהורות אנחנו עסוקים בפן הטכני: לחתל, להאכיל, לרחוץ, להרדים, לנדנד, ובעיקר, לא להירדם בעצמנו תוך כדי… ולא דיברנו עוד על אהבה.


לאהוב זו פעולה
מה, האהבה הזו לא אמורה לבוא באופן טבעי? ובכן, כן ולא. לאהוב זו פעולה. האהבה לתינוק מתרחשת לא רק כתוצאה מההורמונים שמציפים אותנו (כי הם לא תמיד ולא אצל כולן, בוודאי לא אצל הגברים שבחבורה), אלא גם מהפעולות שאנחנו עושים. פעולות שגורמות לתינוק להרגיש שייך למשפחה שלנו, פעולות שבונות את הקשר בינינו, פעולות שאנחנו מתחילים לעשות מהרגע הראשון ולא מפסיקים אף פעם, פעולות שבזכותן התינוק – ואחר כך הפעוט והילד – לומד על עצמו, על ייחודיותו, על היותו, על כוחותיו ויכולותיו.


אם אתם רגע לפני לידה, או רגע אחריה, הנה כמה פעולות "קטנות" שאולי נראות טריוויאליות לעין של הורה מנוסה, אך בהלם שלאחר הלידה אנחנו עלולים לשכוח אותן:
לקבל את פניו: בשנייה הזו שהוא יוצא לאוויר העולם ומונח בחיקך, להביט בעיניו ולומר לו את המילים הראשונות, זה יכול להיות משהו כמו "ברוך הבא לעולם, ילד, שמחים שבאת, טוב לראות אותך סוף סוף!". לא תמיד אפשר לתכנן את המילים וזה יוצא הכי ספונטני וטבעי. בהמשך, נקבל את פניו באהבה גם כשהוא יחזור מהגן, מבית הספר ומהצבא…

לגעת בו: התינוק היה ברחם תשעה חודשים, הרגיש את חום הגוף של אמא מבפנים. מגע עור בעור, חיבוק, התכרבלות, עיסוי – כל מגע נעים מביע אהבה, ומטעין גם אותנו המחבקים בתחושה טובה, אפילו כשאנחנו מותשים לעייפה. המגע כחלק מהקשר נבנה מהרגע הראשון, אך חשוב לשמור עליו גם בשנים הבאות כשהילד גדל, ומטבע הדברים הולך ומתרחק. הילד והאדם שיגדל להיות צריך לדעת שיש מקום שאליו תמיד יוכל לחזור לקבל חיבוק.


לדבר איתו: בדקות האלה שבהן את עוד שרועה על מיטת חדר הלידה והצוות הרפואי מחלץ ממך את השילייה, הבייבי מונח בעריסה, זה הרגע הראשון של הבונדינג עם אבא – אבא מדבר והתינוק מקשיב, סופג, קולט. גם בימים הבאים אנחנו נדבר איתו בגובה העיניים, כאילו ננהל שיחה. בהתחלה הוא רק יביט בנו בעיניו הגדולות, אחרי כמה שבועות נשים לב שהוא מתחיל לענות – בשפתו התינוקית הוא מנהל איתנו דו שיח של "גוּ-גוּ". נמשיך על פי עקרון הדיאלוג: פעם אנחנו מדברים, ופעם נותנים לו את זכות הדיבור.


להביט בו: להסתכל לו בעיניים – כשמתלהבים ממנו, כשמדברים אליו, כשמאכילים אותו – ליצור קשר עין ילמד אותו על חשיבות יצירת קשר עין בתקשורת.


לחייך אליו: לוקח בערך חודש וחצי עד שהתינוק מחייך. בהתחלה החיוכים לא רצוניים ואפילו נראה אותו מחייך מתוך שינה, אך ככל שנחייך אליו הוא יבין שחיוך זו מחווה חברתית רצויה, וככל שהוא יחייך ויזכה בתגובה לחיוך מאיתנו, הוא ירצה לחייך עוד ועוד.


לשיר לו: נכון שהוא עוד לא בגן, אבל אפילו אם ייקח עוד שנה וחצי עד שהוא ילמד לשיר – שירים מכניסים צבע לחיים. תשירו שירים שאתם אוהבים! לא שירים שמעצבנים אתכם או שאתם חושבים ש"צריך" לשיר לתינוקות, אלא שירים שגם לכם עושים טוב ומעלים את מצב הרוח.


להסביר לו: הרי אנחנו לא היינו רוצים שמישהו יעשה בנו מה שהוא רוצה (ירחץ, יחתל, יחסן…) בלי לפחות להסביר לנו מה עומד לקרות, נכון? זה מינימום כבוד לאדם, והתינוק שלנו הוא אדם כמונו – רק יותר קטן. אז למה שלא ניתן לו את הכבוד המינימלי הזה? לכן, כל דבר שאנחנו עושים, נסביר: "עכשיו הולכים לאמבטיה", "בוא נחליף לך חיתול", "עכשיו האחות תעשה לך זריקה, קצת יכאב, אמא ואבא כאן"… אז מה אם הוא רק בן חודש. נסביר לא רק מה שאנחנו עושים אלא גם מה קורה סביבו, כך שהוא ילמד על העולם: "תראה, יש ציפור על העץ", "הנה הכלב שלנו", "תסתכל, יורד גשם"…


לשתף אותו: לתת לו להיות חלק מהפעילויות המשפחתיות – ארוחת ערב, שיחה משפחתית, משחק עם האחים הגדולים – ניתן לו להיות נוכח בהתחלה כצופה שמסבירים לו מה קורה, וההמשך הטבעי יהיה שהוא ירגיש חלק מהמשפחה וירצה לקחת חלק בפעילויות המשותפות.


להתפעל ממנו: נסתכל על כל הטוב בתינוק שלנו ונאמר לו כמה הוא יפה, חכם, מקסים, מתוק, ייחודי ומדהים בעינינו, וכמה אנחנו אוהבים אותו. מילים עוטפות ואוהבות כאלה ישמח לשמוע כל ילד וכל אדם בכל גיל.


לעודד אותו: נכניס את שפת העידוד בבית מהרגע הראשון, והיא תמשיך ללוות אותנו אחר כך בטבעיות בגידול הילדים. התינוק כבר עושה פעולות ראשונות שמגיע לו עליהן עידוד. נשקף לו כמה הוא גדל ומתפתח ומה הוא כבר יודע לעשות: "איזה יופי אתה יונק! כל הכבוד, סיימת את הבקבוק! תראה איך אתה כבר מרים את הראש כמו גדול! ואוו, נשארת חמש דקות במיטה עם המובייל בלי לבכות" – עם חיוך גדול שמסביר, גם למי שעדיין אינו מבין את פירוש המילים, שאנחנו מאוד מרוצים.


להתעמל איתו: התינוק עוד לא מכיר את גבולות גופו, נעזור לו ללמוד שהידיים והרגליים האלה הם שלו. אפשר להציב מולו מראה, אפשר לקחת אותו להתבונן בראי יחד, ואפשר לעשות לו תרגילי "התעמלות": לשכל את שתי הידיים ולפתוח לצדדים, לשכל יד לרגל נגדית ולפתוח, להרים שתי ידיים למעלה ולהוריד כמה פעמים – כל "תרגיל" כזה תוך שירי משחק פשוטים, קשר עין וחיוך – הוא התחלה של בניית זמן איכות להורה ולתינוק.


תחשבו על התינוק החדש שלנו. הוא כמו עולה חדש בכוכב זר לחלוטין. הוא לא מבין את השפה, את המנהגים, מי הדמויות ומה צריך לעשות כדי לקחת חלק, כדי להיות שייך כאן. אנחנו המדריכים שלו בעולם החדש הזה. אנחנו ועדת הקליטה האוהבת שלו. נלווה אותו צעד צעד באהבה גדולה, בתמיכה ובעידוד, נכיר לו את המשפחה, את הבית ואת העולם בכלל.

הכתבה פורסמה לראשונה בYnet הורים, 23.12.15

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

הספירה לאחור

התלמידים אמורים לשוב לשגרת לימודים ב־1 בספטמבר. אם טרם התארגנתם לחזל"ש המיוחלת, הנה הטו־דו ליסט לימים האחרונים לפני הצלצול הראשון רוני לנגרמן־זיו שבועיים לפני בגוף

קרא עוד »

צו קריאה

מופלא איך שבוע הספר הוא אירוע שממשיך לסחוף המונים, בעידן שילדים ובני נוער כמעט אינם קוראים ספרים. מדוע בכלל חשוב לעודד את הילדים לקרוא, ואיך

קרא עוד »

זוכרים ומתגברים יחד

יום הזיכרון לשואה ולגבורה השנה קשה מתמיד. איך מסבירים לילדים על השואה, כשעדיין קשה לנו לתפוס את מאורעות ה־7 באוקטובר? רוני לנגרמן־זיו "אלא שבכל דור

קרא עוד »

קריאה לסדר

איך לרתום את הילדים לעזרה בעבודות הבית לקראת פסח? רוני לנגרמן־זיו רגע לפני הקושיות, אקדים ואקשה קושייה ראשונה: למה? למה לנו לרתום את הילדים לעזרה

קרא עוד »

אמא, מתי נחזור הביתה?

כמעט חודשיים לתוך המלחמה, ולנו עצמנו עדיין אין תשובות לשאלות הקשות. אז איך נשיב לשאלות של הילדים? רוני לנגרמן־זיו בשבעה באוקטובר התעוררנו למציאות חדשה, כואבת,

קרא עוד »

צמודים למסכים

ניוז או פייק? לנוכח המצב הביטחוני הרשת מוצפת בהמון ידיעות וסרטונים, חלקם ישנים ואחרים מומצאים. מומחה הסייבר נצר שוחט מסביר להורים איך להתנהל נכון ולמזער

קרא עוד »

חוג שמח

כדורגל או מדעים? קפוארה או אוריגמי? לגו או שחייה? יש שישאלו "למה 'או' אם אפשר גם וגם?", ויש שישאלו: "מי צריך את החוגים האלה בכלל?"

קרא עוד »

שוב ספטמבר כאן

חודשיים של בטן-גב לילדים באים על סיומם, והשגרה שוב משתגרת לעברנו. איך עושים את המעבר הזה חלק ככל האפשר, ומכניסים את עצמנו ואת הילדים לשנה

קרא עוד »

החופש הגדול מא' עד ת'

לפנינו חודשיים של יציאה מהשגרה – איך עושים את זה עם כמה שפחות דאגות וכמה שיותר רוגע? המילון השלם לחופש הגדול רוני לנגרמן־זיו אוכל: בשגרה

קרא עוד »

ילדים זה חופשה

בדרך לחופשה עם הילדים? מה עושים עם האוכל? איפה כדאי לישון? איך מומלץ להתנייד? כמה עצות לחופשה מהנה יותר רוני לנגרמן־זיו יש שאומרים שחופשה עם

קרא עוד »

זה אחי הקטן

מצד אחד הגדולים עושים בייביסיטר לקטן, מצד אחר מאתגר להתמודד עם מרד גיל השנתיים לצד מרד גיל ההתבגרות. תפסתי לשיחה צפופה כמה אימהות כמוני לילדים

קרא עוד »

לחיי האהבה

לכבוד ט"ו באב: עצות מועילות ופשוטות ליישום שיעזרו לכם לעורר את הרומנטיקה, שקצת נזנחה בין ההשקעה בקריירה, בבית ובגידול הילדים רוני לנגרמן־זיו "אל תתנו לשגרה

קרא עוד »

איך מדברים עם מתבגרים?

רוב המתבגרים מגלגלים עיניים ואוטמים אוזניים, לפעמים אפילו טורקים דלת, כשאנחנו מנסים לדבר איתם. "הוא לא מדבר איתי", מתלוננים ההורים, ובעצם מתכוונים "הוא לא מקשיב

קרא עוד »

חזל"ש, טייק 2

הגיע הזמן לחזור ללימודים, בתקווה שהפעם נשרוד בגנים ובבית הספר קצת יותר ימים. חוזרים לשגרה, בפעם השנייה החודש רוני לנגרמן־זיו הבוקר התעוררנו לווטסאפ מהמחנכת: "אנא

קרא עוד »

אל"ף אוהל, בי"ת זה בית…

המילון השלם לעולים לכיתה א' ו־22 שאלות שכדאי לשאול את עצמנו לפני שאנחנו (והילדים) נכנסים לראשונה לבית הספר רוני לנגרמן־זיו אמונה בילד: כל ילד צריך

קרא עוד »

היש צוהלת ושמחה

מה עושים אם הילד לא רוצה להתחפש או להצטלם מחופש? איך לשדרג משלוח מנות? ועוד רעיונות משמחים במיוחד לחג הפורים רוני לנגרמן־זיו בחירת התחפושת עוד

קרא עוד »

הורים ולומדים

מי לא מתגעגע להיות סטודנט? החבר'ה, המסיבות, הדשא ובין לבין גם לומדים קצת. אבל זה היה לפני הילדים. לכל ההורים שמתחילים את השנה האקדמית, קבלו

קרא עוד »

מתחילים בטוב

תחילת השנה מביאה איתה תקוות חדשות, אבל הכי פשוט זה להתחיל בקטן – ביום אחד. כמה דברים קטנים שיעשו לכם טוב בסדר יום שגרתי. תתחילו

קרא עוד »

אמא בבית הספר

כשליוותי לראשונה את בני הבכור למפגש לקראת כיתה א, צפו בזיכרוני שנות בית הספר שלי. כל אותם דברים שאני לא רוצה להעביר לו, וגם על

קרא עוד »

סוף טוב

בימים הקרובים יחזרו הילדים הביתה עם תעודת סיום השנה. לא חשוב מה כתוב בה, כמו שחשוב מי שאוחז בה (או מחביא אותה בתיק ואפילו יותר

קרא עוד »

אהבה בימי קורונה

"יחד ננצח את הקורונה" אמרנו מהסגר הראשון, אבל מה עם האהבה? מתי היא תנצח? מתחילת משבר הקורונה הזוגיות נשכחה מאחור ומעלה בעיקר אבק. כולנו מותשים,

קרא עוד »

איך שומרים על קשרי משפחה?

אומרים שמשפחה לא בוחרים, לא את המשפחה שנולדים לתוכה וגם לא את המשפחה שמתחתנים איתה, אך בייחוד בתרבות הישראלית, המשפחה היא חלק אינטגרלי מחיי היומיום

קרא עוד »

המעודדת בע"מ

למה כל כך חשוב לעודד את הילדים? ואיך הם ילמדו אם לא נגיד להם כל הזמן מה הם לא עשו בסדר? רוני לנגרמן זיו "למה

קרא עוד »

אל תחליטי עליי!

מי לא מכיר את המשפט שבכותרת? ילדים אומרים זאת משום שכך הם באמת מרגישים! בעולם שלהם המבוגרים קובעים, מחליטים ואומרים להם מה לעשות, ומשאירים להם

קרא עוד »

אמא (לא) יודעת הכול

צריך הרבה אומץ כדי להודות שאני לא תמיד יודעת הכול. כי אמהות תמיד יודעות מה טוב לילדים שלהן, לא?רוני לנגרמן זיו אנחנו בטוחות שאנחנו יודעות

קרא עוד »

איך אפשר לסמוך על הגננת?

לקראת פתיחת שנת הלימודים ראיינה אותי העתונאית מאיה פולק לכתבה “גננות במעקב” שהתפרסמה במוסף “שישבת” של “ישראל היום” – הראיון המלא כאן. אז כיצד הורים

קרא עוד »

בשם האהבה

לפני עשר שנים לא חשבנו שנירדם בכל ערב עם הילדים או מול הטלוויזיה. רוני לנגרמן זיו חוזרת להשקיע בזוגיות "זרקתי אותו מהבית!", הנחיתה עליי חברתי

קרא עוד »

בוקר ראשון בלי אמא

איך להשאיר את התינוק בפעוטון בלי לבכות כל הדרך הביתה? רוני לנגרמן זיו אני זוכרת את היום הראשון שלו בגן. הפקדתי אותו בידיים רועדות בידיי

קרא עוד »

זה שיר פרידה

הילד מתקשה להיפרד בבוקר בגן, מה עושים? רוני לנגרמן זיו מכירים את התסריט שאנחנו מריצים לעצמנו בראש על הבוקר – אוף, בטח שוב יהיה קשה,

קרא עוד »

כל ההתחלות….

אין ספק, לשלוח את הילד לגן זה לא פשוט – בעיקר לנו ההורים הדואגים ויודעים שאין מי שיטפל בו טוב יותר מאיתנו. כמה עצות לימים

קרא עוד »

חזל"ש זה כאן ועכשיו

האחד בספטמבר חוזר ובגדול. איך מחזירים את הילדים לשגרת שנת הלימודים? רוני לנגרמן זיו אחרי שנתנו להם לישון עד מאוחר, לאכול בגדול ולשכוח מכל מה

קרא עוד »

כמה מילים על חוגים

האם למלא את הלו"ז של הילדים בחוגים? במה זה תלוי? ואיפה השיקולים שלנו (זמן, כסף) במשוואה? רוני לנגרמן זיו תפקידם של חוגים הוא לפתוח את

קרא עוד »

חוגים ואחים

מה עושים עם האחים כשהילד בחוג? איך הופכים זמן המתנה לזמן מתנה? רוני לנגרמן זיו דילמה מוכרת: לקחנו את אחד הילדים לחוג, יש עוד 45

קרא עוד »

"אז תלכו אתם לחוג!"

הילד ביקש לפרוש מהחוג, מה עושים? בודקים איתו את הסיבה האמיתית לבקשה, ומגיבים בהתאם רוני לנגרמן זיוחוג הוא פעילות פנאי, וכפעילות פנאי היא לתפיסתי נתונה

קרא עוד »

הורים בגן ילדים

למה חשוב כל כך לבנות יחסים טובים עם הגננת? ואיך עושים את זה? רוני לנגרמן זיו המשולש הורים-גננת-ילד הוא משמעותי מאוד. מדוע? אנחנו רוצים שלילד

קרא עוד »

ביי-ביי בייבי

גם אחרי שעוברים ימי ההסתגלות הרשמיים הראשונים, עדיין לא פשוט. לא פשוט להם להיפרד, לא פשוט לנו להשאיר ילד בוכה בגן, כולנו מותשים, אז מה

קרא עוד »

60 שניות על… תעודות

איך אנחנו מגיבים לתעודות של הילדים? רוני לנגרמן זיו בימים אלה הילדים שלנו מקבלים תעודות.האם אנחנו: א. אדישים לזה לגמרי; זה ממש לא מעניין אותנו.ב.

קרא עוד »

אני לבד!!

"אני לבד!" כדי שנוכל כולנו – הורים וילדים – להתחיל את שנת הלימודים ברגל ימין, כדאי לתרגל בימים שנותרו לחופש מיומנויות עצמאות, כך שהילדים ייקחו

קרא עוד »

אז מה עושים בחופש?

אחרי שנגמרו הקייטנות והחופשות המשפחתיות, וקייטנות הסבא-סבתא למי שזכה, נשארו עוד כמה ימים ואפילו שבועות להעביר יחד בצוותא. אמנם חלקנו זוכרים שההורים שלנו לא עשו

קרא עוד »

לעשות כלום

מה אתה רוצה לעשות היום? כלום… כמה מחרפן אותנו כשהם בוחרים "לעשות כלום"?! רוני לנגרמן זיו "מה אתה רוצה לעשות היום?" "כלום" "אבל אתמול עשינו

קרא עוד »

צא כבר מהמסך!

אנחנו מתים שהילדים ייצאו קצת מהמסכים ויחוו ילדות כמו שאנחנו חווינו – של חברים וכדורגל. אבל הם חיים במאה ה-21 ונולדו עם הטאץ' סקרין ביד…

קרא עוד »

כמו באמריקה!

כשהיינו ילדים, ראינו בסרטים ובסדרות הנעורים את נשפי סיום התיכון האמריקניים ורצינו גם. האם אנחנו מתחייסים לנשפי הסיום (הפרום) של ילדינו כהתגשמות החלום? רוני לנגרמן

קרא עוד »

מתמטיקה בימי קורונה

אנחנו חיים בתקופה לא פשוטה ממילא של התמודדות עם לחצי הקורונה, ובתוך כל זה לגשת לבחינת הבגרות במתמטיקה הנחשבת למלחיצה ביותר – זה בכלל לא

קרא עוד »

שקט, מתבגרים פה!!

מה עובר על הילדים שלנו פתאום, שברגע שינו את עורם? מה עובר עלינו בתקופה הזו? ומי הם זקוקים שנהיה עבורם? רוני לנגרמן זיו האם אתם

קרא עוד »

אז מה נשמע במשפחה?

אז איך קוראים לקבוצת הווטסאפ המשפחתית שלכם – "שבט לוי", "לה פמילייה" או "המשפוּחה"? כולנו בווטסאפ כל הזמן. טוב או רע? השאלה מה אנחנו עושים

קרא עוד »

זה כן לטלפון!

האם הילד שלכם מוכן לסמארטפון? 12 שאלות שכדאי שתשאלו את עצמכם לפני שאתם נותנים לילד טלפון חכם רוני לנגרמן זיו בן כמה הוא?יש הבדל גדול

קרא עוד »

נהיה בקשר