גם אחרי שעוברים ימי ההסתגלות הרשמיים הראשונים, עדיין לא פשוט. לא פשוט להם להיפרד, לא פשוט לנו להשאיר ילד בוכה בגן, כולנו מותשים, אז מה עושים?
רוני לנגרמן זיו
תיכנסו לגן בבוקר, רוב הילדים נצמדים להורים, בוכים ולא רוצים שנלך. וזה מדבק. תקופה של שינויים, וקודם כל חשוב להבין שזה מאוד טבעי שיגיבו כך. אלינו הם רגילים, ולצוות עדיין לא. זה לא אומר שלא טוב להם בגן! אל תשכחו שהם חוזרים מימים ארוכים/ שבועות של חופש איתנו 24/7 או עם הסבים, פתאום להיפרד לכל כך הרבה שעות זה קשה!
איך מתמודדים?
- לא נלחצים! זה טבעי וזה יעבור. כשאנחנו נהיה רגועים, נוכל להכיל את הלחץ שלהם.
- מנסים להביא את הילד כמה שיותר מוקדם בבוקר כדי שלא ייכנס לתוך המולה של גן, אלא שיהיו מינימום ילדים וסייעת עם ידיים פנויות לעזור.
- עושים טקס פרידה קבוע, קצר. לא נשארים הרבה בגן. מחפשים סייעת אוהבת שתחזק ולאפשר פרידה טובה. אפשר להגיד שלום מהחלון (אם יש כזה). ולא נעלמים לילד בלי להיפרד!
- כשהוא חוזר הביתה מהגן, מעודדים הרבה: איזה בוגר שאתה הולך לגן של גדולים… איזה יפה אתה נפרד מהחברים בסוף היום… מעצימים על כל דבר.
- אם הוא פורק את כל המתח כשהוא חוזר מהגן (מיילל, בוכה, מתרגז בקלות) – להבין שהוא מחזיק את עצמו כל היום. כמו כשאנחנו חוזרים הביתה ומתנהגים בקצת פחות איפוק מאשר בעבודה. להיות אמפתיים להתנהגויות האלה במיוחד בתקופה הזו.
- נכון שמסקרן אותנו לדעת, אבל לא חופרים לילד “איך היה בגן”. מספרים איך היה בעבודה שלנו כבדרך אגב. אם אנחנו יודעים משהו (למשל, היה היום חוג התעמלות) אפשר לספר: “שמעתי שהיה לכם היום בגן חוג התעמלות! הגננת שלחה תמונות, רוצה לראות?” ואז הוא יתחיל לספר מי בתמונות וכו’, לא ללחוץ.
- וכשהוא מתחיל לספר מה היה בגן, קודם כל להקשיב. לא להיות ביקורתיים (למה לא החזרת לו!?) ולפני שמייעצים (בפעם הבאה תגיד לגננת!), שואלים: מה אתה חושב שכדאי לעשות בפעם הבאה?
- אם אנחנו מודאגים או חוששים, אפשר לשאול את הגננת (לא להתקשר בשעות הגן – זה עיניים פחות על הילדים שלנו!), כשבאים לקחת בסוף היום או לשלוח הודעה בערב: איך היה ליונתן היום? עם מי הוא שיחק?
- כדי להעמיק את ההיכרות עם הילדים מהגן, מומלץ אחר הצהריים להפגיש אותו איתם בבית, בחוג או בגינה.
- בבוקר לקום עם אנרגיות טובות, כי אנרגיה מדבקת. להלהיב: הולכים לגן, איזה כיף! נכון שאתה אוהב לשחק עם… היום יש חוג של… בוא נלך לשחק בקוביות הגדולות שאתה אוהב… שיהיה לו למה לצפות, דברים שהוא אוהב.
ובעיקר: סומכים על הגן ועל הצוות, שאנחנו משאירים אותו בידיים טובות (אם אנחנו לא סומכים – אנחנו משדרים חוסר ביטחון לילד); וסומכים על הילד שלנו שנתנו לו כלים להתמודדות.
קליטה קלה
הכתבה פורסמה באתר בייבילנד 16.9.2019
