מלחמה מעל ראשנו, בחוץ חום מטורף ולחות הזויה, ובבית הילדים נטולי מסגרות – לא מתכון בטוח לרוגע ושלווה, בלשון המעטה. איך עוברים את אוגוסט בשלום?
הצלצול הראשון כבר נראה באופק מרחוק, אבל עד שהוא יגיע יש לנו עוד כמה שבועות להעביר עם הילדים בבית. שבועות שנראים כמו נצח, בעיקר לאור המצב. משפחות רבות עדיין מפונות מבתיהן, אזעקות, טילים וכטב"מים, שלא לדבר על ימי המילואים שגורמים למי מבני המשפחה היעדרות כפויה ארוכה, ואפילו אילת כבר אינה המפלט הרגוע והבטוח שהכרנו. כולנו מתגעגעים ל"בלילות הקיץ החמים שום דבר אינו קורה" ומייחלים לחדשות משעממות.
ובינתיים, חום יולי-אוגוסט עולה על גדותיו כבר מיוני, בתחזית מבטיחים "חם מהרגיל" כש"החם מהרגיל" הוא הרגיל, הלחות שוברת את השיאים של עצמה, ונוסף על כל אלה, המסגרות הסתיימו, גם הקייטנות הפרטיות, אפילו סבא וסבתא הגישו מכתבי פרישה, וגם התקציב מאיים להתכלות מרוב סרטים, קניונים וגלידות. מה עושים עם הילדים בשבועות שנותרו?
עוברים כל גבול: הניסיון לשמור על גבולות דומים לאלה של שנת הלימודים (מסכים, תזונה, שעות שינה, הוצאות) גורם למריבות רבות בין הורים לילדים. בואו נחליט שגם לנו מגיע קצת חופש מהשמירה על הגבולות השגרתיים. ועם זאת, בלי גבולות בכלל אי אפשר לנהל בית. גם בענייני גבולות זה לא חייב להיות שחור או לבן ובהחלט יש אפורים, קוראים לזה גבולות גמישים. עוד כמה שעות מסכים לא יהרגו אותנו וגם לא עוד כמה חטיפים, אבל חשוב להקפיד שזה לא הדבר היחיד שהם יעשו, או יאכלו, ע"ע הסעיף הבא.
קריאה לסדר: כולנו זקוקים לאיזשהו סדר יום, שעושה סדר בראש ובחיים. בחופשה, כשאין סדר יום מובנה ורבים מאיתנו לוקחים גם חופש מהעבודה כדי להיות עם הילדים, עלינו ליזום סדר יום מסוים בעצמנו. כאמור בסעיף הקודם, את הגבולות השגרתיים אפשר להשאיר עוד חודש במחסן ועם זאת חשוב לייצר כמה עוגנים ביום. למשל, שלוש ארוחות בריאות (שביניהן אפשר לנשנש), מדי בוקר לצחצח שיניים ולהתלבש (ולא משנה באיזו שעה הוא מתחיל), לפגוש חברים, לעשות פעילות גופנית – כל משפחה והעוגנים המתאימים לה.
לא צוות בידור: כשאנחנו מסתכלים על הלו"ז של ימי החופשה ללא המסגרות, אנחנו מתחילים לשבץ: ים-בריכה-סרט-ג'ימבורי-פארק מים-לונה פארק-הצגה-מוזאון-קניון וכן הלאה. שוכחים שבחוץ לוהט, שכל פעילות מעייפת מאוד, וכולן יחד במצטבר גם עלולות להשאיר אותנו עם חור לא קטן בכיס. כן, חשוב לצאת עם הילדים מהבית ולחוות אטרקציות, אבל אנחנו לא צוות בידור. לא חייבים כל יום לעשות טיולי כוכב. אפשר בהחלט גם לבלות בבית, עם חברים או בני דודים, או רק אנחנו.
זמן של יחד: אז אנחנו ביום של בית, מה עושים? אפשר לעשות מערכת שעות כמו בקייטנה ולהחליט מה עושים בכל משבצת זמן, ואפשר גם לזרום עם עצמנו ועם הילדים: נכין יחד ארוחת בוקר, נשב לשעת יצירה, משחקי קופסה, לגו ובנייה, נעשה פעילות גופנית כמו ג'סט דאנס או תרגילי כושר אחרים (יש המון סרטונים ביו־טיוב), מסיבת פיג'מות בסלון עם סרט ופופקורן ועוד ועוד. אל תשברו את הראש, בקשו מהילדים להעלות רעיונות מהפעילויות שחוו בקייטנות.
פרץ נוסטלגיה: מה אהבתם לעשות כשהייתם ילדים? לבנות אוהל בסלון? לעשות קמפינג בחצר? לפרק מכשירי חשמל ולבדוק איך הם עובדים? לערוך ניסויים מדעיים? להכין מאכלים מיוחדים? להמציא סיפורים? לצלם במצלמת סטילס? אפשר להכיר לילדים את הפעילויות הנוסטלגיות של פעם (חבל, גומי, קלאס, גוגואים), ואולי הם יתאהבו גם…
אחי זה הכי: כשהילדים עולים על גדותיהם ואחד על השני, ולנו נגמרו השערות למרוט, מה עושים? הפרדת כוחות. לא ניכנס ביניהם, לא נשאל למה לקחת לו ולמה חטפת לה, לא נשפוט ולא נאשים. וגם לא לכל מריבה צריך להקים ועדת חקירה. אפשר להציע פשרה כמו תור-תור, או פעם את ופעם אתה, או להבין שכרגע הם לא מצליחים להסתדר, ולנסות להסיח את דעתם במשהו אחר. לפעמים גם פרק בסדרה עוזר, או שוקו קר ועוגייה. להציע לכל אחד לשחק בדבר אחר: אחד ירכיב בקוביות והאחר יכין איתי עוגיות, וכך לא יפרק לאחיו את הבנייה. חשוב להבין שמריבות אחים זו התנהגות טבעית וכך לומדים להסתדר, וזה צפוי יותר כשנמצאים יחד כל כך הרבה שעות. וגם: במקום לצעוק "תמיד אתם רבים!" (כי בכך הם יאמינו), נאמין בהם, ונאמר בהזדמנויות מתאימות, כמה שיותר פעמים: "איזה אחים מדהימים, איך אתם אוהבים" (כדי שזו האמונה שתשתרש בהם).
קייטנת הורים: שילוב מנצח של זמן חברים וזמן לעצמנו – קובעים עם שלושה-ארבעה הורים שבכל יום הילדים יגיעו לבית אחר. יום אחד בשבוע אנחנו אחראים על התוכנית האמנותית והתזונתית וסובלים את צהלות הילדים והבלגן בבית, ובימים האחרים חופשיים לשוב לעיסוקינו.
סדר חדש: לקראת שנת הלימודים רבים מאיתנו רוצים לרענן את עיצוב החדר של הילדים, להוסיף פינת למידה. זהו זמן טוב לעשות סדר בחדר בכלל: למיין בגדים, צעצועים, משחקים וספרים, לתרום את מה שקטן וכבר לא משתמשים ולפנות מקום לחדשים. חשוב לשלב את הילדים, גם בבחירה של הריהוט החדש וגם במיון החפצים ובהחלטה ממה להיפרד, תוך הסבר שהמטרה טובה: לתרום לילדים שזקוקים לזה יותר ממך.
משהו קטן וטוב: ואם בתרומה עסקינן, יש עדיין מיזמי התנדבות רבים בעקבות המצב הביטחוני והמפונים, ובחלקם מהם אפשר לשלב את הילדים: בהכנת אוכל לחיילים והוספת ציורים, בעזרה בחקלאות, באריזת מזון, במרכזי איסוף התרומות, ועוד ועוד.
כמעט חוזרים ללימודים: עוד מעט מתחילה השנה ואפשר לנצל את הימים האחרונים לחזרה על החומר ולהשלים פערים, אם זה בשיעורים פרטיים או בסדנאות הכנה; אפשר לעיין בספרי הלימוד החדשים יחד ולראות מה צופנת השנה; ואפשר גם ללמוד דברים אחרים: למשרד החינוך יש שיעורי זום פתוחים לילדים בנושאים שונים ("המקפצה"), יש סדנאות פרטיות מקוונות וגם מסרטונים פתוחים ביו־טיוב אפשר ללמוד כמעט הכול: אנימציה, נגינה, אפייה ועוד ועוד. כדאי גם לאתגר את הילדים ללמד זה את זה ואותנו דברים שהם יודעים.
מותר גם ליהנות: הרי בעוד רגע כבר נקטר על שעות היקיצה המוקדמות, על הלחץ של הפיזורים בבוקר, על הקושי בפרידה בגן, על הכנת הכריכים, על אסיפות ההורים, על לשבת איתם על שיעורים, על הסעות לחוגים, ואין־ספור טרטורים ולו"ז לחוץ של תחילת שנת הלימודים. אז בואו נכין כוס קפה קר עם הרבה קרח לנו ולחברה טובה, בעוד זאטוטינו משתוללים והופכים את הבית, ונהנה במזגן מהרגע שבו רק לרגע אין לנו לאן למהר.
הכתבה פורסמה במגזין לאשה ובוואינט ב-7.8.24
