רוני לנגרמן־זיו
גטו טרנזיסטריה, 1941. תינוק בן 10 ימים, אמו חולה בטיפוס ופוחדת להיניקו שמא יידבק. היום התינוק הזה כבר בן 70, ובנו מספר את סיפורו. שווה צפייה
צילום מסך מיו-טיוב
לכל איש יש שם, לכל משפחה יש סיפור. אפילו סיפור קטן. והרי כל סיפור הוא עולם ומלואו. השנה היא 1941, וקמיל בן עשרה ימים בלבד כשהדביקו לו טלאי צהוב ולקחו אותו ואת הוריו מצ'רנוביץ' לגטו טרנזיסטריה.
אמו חלתה בטיפוס ופחדה שיתגלה דבר מחלתה, משום שהגרמנים היו מוציאים להורג את החולים. היא גם סירבה להיניק את תינוקה מחשש שיידבק במחלה. "תיניקי אותו", התחנן האב, שלא הצליח להשיג אוכל. "מה זה משנה ממה ימות התינוק, מרעב או מטיפוס?".
סיפור שחייבים לראות
שבוע בחייהם שעל סף מוות של בני המשפחה הקטנה, מתועד בסרט "סיפור קטן" שישודר בערב יום השואה בערוץ הראשון.
על התסריט והבימוי אחראים מירי וגלעד פרלמן – הוא לא היה כאן אלמלא היו אותו תינוק והוריו שורדים את המלחמה ההיא ומגיעים לישראל, ואותו התינוק זוכה כעת לראות את בנו עושה סרט על סיפור חייו.
- גלעד, סיפור מרגש מאוד.
"אבא שלי התוודע לסיפור רק שנים אחרי שהוריו נפטרו. הוא לא זכר דבר מהתקופה ההיא, גם כי היה ילד קטן וגם כי הדחיק את הדברים, והוריו סיפרו לו מעט מאוד. אז הרי לא היו מדברים. לפני כמה שנים הוא חיפש מסמכים, ומצא עדות שהוריו נתנו בשנות ה-50 שבה סיפרו את הסיפור שלהם. וכך מתחיל הסיפור, איך הם שרדו עם תינוק בן כמה ימים בתנאים לא תנאים, כשהאם חולת טיפוס.
להפוך את נושא השואה למוחשי
"מירי ואני חברים בעמותת דור שני והתוודענו לסיפור רק בשנים האחרונות, והחלטנו לפתוח איתו בפרויקט של סרטים על סיפורים קטנים של הישרדות, לא סיפורים הירואיים גדולים. הסרט נגמר בכתובית 'התינוק עלה לארץ עם הוריו בשנת 1948, ויש לו שלושה ילדים וחמישה נכדים והוא חגג השנה 70.
"במהלך העריכה, בכל פעם שראיתי את הכתובית הזו, עלו לי דמעות. וכשהראיתי לאבא שלי את הסרט, הוא התרגש כמו שלא ראיתי אותו מתרגש מעולם. הוא אפילו אמר שהשחקנים דומים להורים שלו, למרות שהם לא דומים להם באמת. הם בכישרונם הצליחו להעביר את המהות את הדמויות. הסרט, אגב, נפתח בתמונה אמיתית של הסבא והסבתא שלי.
"מלבד ההקרנה בטלוויזיה, הרעיון שלנו הוא להביא את הסרט לבתי ספר. כשהתלמידים צופים בו הם מתרגשים ובוכים, אבל באיזשהו מקום זה נשאר 'שם'. ואז אני מזמין את אבא שלי להיכנס לאולם, ופתאום זה הופך מוחשי עבורם. אני מסביר להם שסביבם נמצאים הרבה ילדים שלסבא וסבתא שלהם יש סיפורים דומים, סיפורים שרק בזכותם אנחנו חיים כאן. ושאם ההורים של אבא שלי לא היו מצליחים לעבור את השבוע הזה ואת כל ארבע השנים שאחריו, אנחנו לא היינו כאן היום. וזה מחבר את הסיפור הקטן הזה לחיים שלנו כאן ועכשיו".
הסרט נעשה בתמיכת משרד התרבות ומשרד הקליטה.
שחקנים: אדם כהן, רינה לביא. בימוי ותסריט: מירי וגלעד פרלמן. צלם: שחר רזניק. מוזיקה מקורית: אורי קליאן. עורכת: עדי וולוצקי.
"סיפור קטן" – דרמה מקורית על פי סיפור אמיתי | 30 דקות | ישראל – 2012 לצפייה
הכתבה פורסמה באתר ifeel/את 16.4.12
