זה כן לטלפון!

האם הילד שלכם מוכן לסמארטפון? 12 שאלות שכדאי שתשאלו את עצמכם לפני שאתם נותנים לילד טלפון חכם

רוני לנגרמן זיו

  1. בן כמה הוא?
    יש הבדל גדול בין לתת לילד לשחק בטלפון החכם שלכם, תחת עיניכם הפקוחות (ואת זה עושים רוב ההורים לפני שהילד מגיע לגיל שנה) לבין לקנות לו טלפון משלו. לילדים רבים יש טלפונים בכיתות הנמוכות – אך האם זה נחוץ, או שזו כניעה ללחץ חברתי? נהוג לתת לילד טלפון כאשר הוא מתחיל להתנהל לבד, ואז הטלפון משמש קודם כל כדי שיודיע לנו שהוא הגיע בשלום למחוז חפצו (הביתה, לחוג, לחבר). וחשוב להסביר לילד שזה הייעוד העיקרי של הטלפון: לשמור איתנו על קשר.
  2. האם להיכנע ל”אבל לכולם יש”?
    אנחנו לא רוצים להיכנע ללחץ החברתי ולתת לילד טלפון, או כל דבר אחר לצורך העניין, כי “לכולם יש”; ועם זאת, זה לא רחוק מזה: אנחנו נותנים לילד טלפון כי זה יחזק את תחושת השייכות שלו בחברה. כאשר כל הילדים קובעים בווטסאפ להיפגש במרכז בשעה שלוש ולילד שלנו אין טלפון ולכן הוא לא לוקח חלק במפגשים החברתיים ומרגיש מחוץ למעגל, זו בעיה.
  3. האם חכם או “טיפש”?
    אם הילד רק צריך להודיע לנו שהוא הגיע, מדוע הוא זקוק לטלפון חכם? בתקופה האחרונה יש התארגנויות כיתתיות/ בית ספריות/ יישוביות של “תנו לגדול על שקט”, שטוענים שכל הפרעות הקשב הסלולריות פוגעות בהתפתחות הילד ובתחושת המוגנות שלו. התארגנות כזו לטובת כולם ולהאחדת סוג הטלפון היא נפלאה; בשנים הראשונות לתת לילד טלפון שישמש לייעודו המקורי – תקשורת, ופחות למשחקים וגלישה שיחשפו את הילד לסיכונים ולתכנים בלתי הולמים – זה רעיון מבורך.
  4. האם עשינו שיחת תיאום ציפיות עם הילד?
    כאשר מטרתו הבסיסית של הטלפון היא שהילד יהיה בקשר איתנו – יש להסביר זאת לילד בשיחת תיאום ציפיות. אם הילד משאיר את הטלפון על שקט ולא עונה כשאנחנו מתקשרים, או שהוא משחק כל היום עד שנגמרת הסלולה ואז הוא לא זמין – הטלפון לא השיג את מטרתו. חשוב להסביר לילד שקודם כל הוא צריך להיות זמין עבורנו – לענות לנו כשאנחנו מתקשרים, להתקשר ולהודיע כשביקשנו שיעדכן שהגיע, וכן הלאה. משחקים זה הבונוס, לא העיקר. כאשר עושים תיאום ציפיות והסכם (אפשר גם כתוב), חשוב שיהיה שם סעיף הפרה: מה התוצאה כאשר הילד אינו עומד בהסכם.
  5. האם הילד שלנו אחראי?
    האם זהו ילד שאחראי על החפצים שלו, למשל אם הוא לוקח לבית הספר מעיל/ מטרייה/ משחק – האם הוא זוכר להחזיר אותם הביתה בדרך כלל? האם דברים נשברים לו בקלות, או שהוא יודע לשמור על חפצים? טלפון זה לא צעצוע, זה מוצר יקר שעולה מאות עד אלפי שקלים. יש ילדים שמתנהלים עם הטלפון בחוסר אחריות והוא נשבר כל יומיים – זאת מאחר שהם יודעים שההורים יקנו להם חדש מייד. מתן טלפון זו הזדמנות ללמד את הילד להיות אחראי על החפצים שלו, ולהיגמל מפינוק יתר.
  6. האם הסברנו כללי התנהלות ברשתות החברתיות?
    האצבע קלה על המקלדת, והרבה יותר קל לכתוב מה שאנחנו חושבים על מישהו מאשר לומר לו את הדברים בפנים. נושא השיימינג ברשתות החברתיות מעסיק מאוד הורים ומחנכים רבים. לפני שנותנים לילד טלפון חכם עם גישה לרשתות החברתיות חשוב לשוחח על הנושא, להדגים, ולהיות עם האצבע על הדופק בשנים הראשונות של בית הספר היסודי: לשבת עם הילד על ההודעות, לשאול לדעתו על דרכי ההתבטאות של הילדים בקבוצה ובפרטי, ולעזור לו לשים לב להתבטאויות חריגות; לבקש שידווח לנו מייד על כל התבטאות לא נאותה של ילד, הפצת בדיחות, תמונות וסרטונים בעייתיים או פנייה של אדם זר אליו – בדיוק כמו שאנחנו מחנכים אותו לא לדבר עם זרים ולא להיכנס לתגרות רחוב.
    מומלץ לפנות בהקשר זה לבית הספר, לוועד ההורים או למחנכת הכיתה בתקופה שבה כל הילדים מתחילים לקבל טלפון, על מנת שתתקיים בבית הספר או בארגון ההורים הדרכה מסודרת לילדים (וגם להורים) על כללי השימוש בטלפון בכלל וברשתות חברתיות בפרט. יש כיתות שחותמות על אמנה שמותר להתנהל רק בקבוצת ווטסאפ אחת – של הכיתה, והמורה או הורים תורנים נוכחים בה תמיד. כמו שאנחנו מלמדים את הילד לחצות כביש לבד תוך הדרכה וליווי שלנו ולא ישר שולחים אותו לכביש – כך חשובים ההדרכה והליווי שלנו בתחילת השימוש בטלפון החכם.
  7. איך אדע מה הוא “עושה שם”?
    הילדוּת של הילדים שלנו לא דומה לזו שהייתה לנו, ובעוד אנחנו בעולם הדיגיטלי תיירים, הילדים שלנו הם הילידיים, ונדמה שהם יודעים הכל ומהר הרבה יותר מאיתנו. לכן אין בושה לבקש מהילד בסקרנות “תראה לי” ו”תלמד אותי מה אתה עושה”. ועם זאת, אנשים הם אנשים, בין אם בעולם האמיתי או הווירטואלי. לנו יש יותר ניסיון חיים וחוכמת חיים מהילדים, וחשוב מהכל: אנחנו תמיד בתפקיד ההורים שלהם. לכן, כמו שאנחנו מעורבים בהיבטים אחרים בחייהם – בלימודים, בחיי החברה, בחוגים ובתחביבים, עלינו להיות מעורבים גם באילו אפליקציות הם מורידים ואיפה הם גולשים ובמה הם צופים. לבקש מהם לשתף אותנו (לא בביקורתיות, בסקרנות!) – תשובה של “זה לא עניינך” אינה מתקבלת. זה ענייני לאילו תכנים הילד שלי נחשף, בדיוק כמו שענייני מה הוא אוכל.
  8. אז מה, לרגל אחריו?
    אני לא בעד מדיניות של ריגול ומעקב אחר הילדים, למרות שיש אפליקציות מעקב שאומרות לך איפה נמצא הילד בכל שעה. תחשבו על עצמכם, הייתם רוצים שאמא שלכם תדע איפה אתם בכל רגע ומה אתם עושים? זו תחושה לא נעימה שיוצרת אווירה מתוחה בבית: אתם מתאמצים לגלות, והילד מתאמץ להסתיר (ואמרנו שהם טכנולוגיים מאיתנו, אז הם ימצאו איך להסתיר). דרך החינוך הטובה ביותר היא דרך של יחסים טובים – הקשבה, פתיחות, שיתוף והתייעצות. כאשר יש שיתוף פעולה הילד לא יצטרך להסתיר, ואנחנו לא נצטרך לעקוב. הוא יספר לכם לאן הוא גולש (או הולך), ואנחנו נהיה שם בסקרנות, בהקשבה, בשאילת שאלות ובייעוץ – וגם בשימת גבולות כשצריך. מותר לנו לשים את הגבול ולומר למשל: “במשחק הזה אני לא מרשה לך לשחק, כי הוא מאוד אלים ולא מתאים לילדים”. לא לאסור הכל באופן גורף בלי שבדקנו.
  9. אז לא להתקין תוכנות בקרה וסינון תכנים?
    אנחנו חוגרים חגורת בטיחות בנסיעה ברכב וחובשים קסדה בנסיעה באופניים, וגם מלמדים את הילדים כללי רכיבה נכונה ונסיעה בטוחה. אפשר להתקין תוכנות בקרת הורים וסינון תכנים ואפליקציות ששומרות על הילדים, אך זה לא יעצור אותם מלגלוש באתרים שהם רוצים ולדבר בשפה לא נאותה. אף תוכנה או אפליקציה אינה תחליף לחינוך ולהסברה, ובוודאי לא ליחסים טובים. השילוב של פתיחות ושיתוף לצד כללים וגבולות הוא דרך החינוך הטובה ביותר בכלל, ובהתייחס לשימוש בטלפונים בפרט.
  10. האם לקבוע מגבלת זמן?
    בבתים רבים נוהגים לקבוע זמן מסכים (מחשב/ טלוויזיה), אך כשהטלפון נכנס לחיי הילדים זה כבר נהיה יותר מורכב כי קשה לפקח על מכשיר קטן שצמוד ליד כל הזמן. במקום להתחיל להגביל, דעתי היא שחשוב לגוון את השגרה של הילדים. ילד שנמצא כל היום בטלפון הוא ילד שמשעמם לו. אם הילד הולך לחוגים, נפגש עם חברים, משחק עם האחים וההורים, משקיע בתחביבים, שותף בהתנהלות הבית וממשיך בשגרה שהייתה לו לפני כניסת הטלפון לחייו – אין צורך להגביל בשעות: השימוש ממילא מצומצם מאחר שהחיים של הילד מלאים ומגוונים.
  11. איך לאכוף את השימוש בבית?
    אבל תכל’ס, אומרים הורים רבים, מהרגע שהם יוצאים מדלת הכיתה עד שהם נרדמים – הם כל הזמן בטלפון! אל תשכחו שהטלפון הוא גם כלי תקשורת, וזו הדרך של הילדים של היום לדבר עם חברים, במקום לצעוק מהחלון של פעם; אבל עוד יותר חשוב לזכור שהם מסתכלים עלינו, ומה הם רואים? גם אנחנו כל הזמן בטלפון. רוצים שהילדים ייצאו מהמסכים? צאו גם אתם. צרו פעילויות משפחתיות משותפות מהנות: רכיבה על אופניים, יצירה, אפייה, משחקי קופסה, טיול עם הכלב בגינה. או לפחות תחליטו שאין מסכים בשולחן האוכל – כלל שחל גם עליכם. דוגמה אישית היא הכלי החינוכי המשמעותי ביותר.
  12. האם לקחת את הטלפון כשהוא לא מתנהג יפה?
    בבתים רבים הטלפון נעשה כלי מיקוח. בכל פעם שהילד לא עומד במחויבות או מתנהג שלא כמצופה ממנו – ההורים לוקחים את הטלפון. מכלי תקשורת, הטלפון הופך לכלי מלחמה. כל דבר הופך לאיום: “לא תעשה – ניקח לך את הטלפון”. זו ממש לא הייתה כוונת המשורר. כשאנחנו נותנים לילד מתנה, זה לא בכוונה לקחת אותה. עם זאת, אם אנחנו עושים הסכם שימוש בטלפון והילד לא עומד בו, צריכה להיות להסכם הזה תוצאה. התוצאה היא תוצאה של הפרת ההסכם. על כל התנהגות שאינה קשורה לטלפון, אין מה להעניש בלקיחתו. זה רק מחריף את מאבק הכוח בין ההורה לילד.

הכתבה פורסמה בוואלה בריאות, 14.1.2020

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

סוף טוב

בימים הקרובים יחזרו הילדים הביתה עם תעודת סיום השנה. לא חשוב מה כתוב בה, כמו שחשוב מי שאוחז בה (או מחביא אותה בתיק ואפילו יותר

קרא עוד »

אהבה בימי קורונה

“יחד ננצח את הקורונה” אמרנו מהסגר הראשון, אבל מה עם האהבה? מתי היא תנצח? מתחילת משבר הקורונה הזוגיות נשכחה מאחור ומעלה בעיקר אבק. כולנו מותשים,

קרא עוד »

איך שומרים על קשרי משפחה?

אומרים שמשפחה לא בוחרים, לא את המשפחה שנולדים לתוכה וגם לא את המשפחה שמתחתנים איתה, אך בייחוד בתרבות הישראלית, המשפחה היא חלק אינטגרלי מחיי היומיום

קרא עוד »

המעודדת בע”מ

למה כל כך חשוב לעודד את הילדים? ואיך הם ילמדו אם לא נגיד להם כל הזמן מה הם לא עשו בסדר? רוני לנגרמן זיו “למה

קרא עוד »

אל תחליטי עליי!

מי לא מכיר את המשפט שבכותרת? ילדים אומרים זאת משום שכך הם באמת מרגישים! בעולם שלהם המבוגרים קובעים, מחליטים ואומרים להם מה לעשות, ומשאירים להם

קרא עוד »

אמא (לא) יודעת הכול

צריך הרבה אומץ כדי להודות שאני לא תמיד יודעת הכול. כי אמהות תמיד יודעות מה טוב לילדים שלהן, לא?רוני לנגרמן זיו אנחנו בטוחות שאנחנו יודעות

קרא עוד »

איך אפשר לסמוך על הגננת?

לקראת פתיחת שנת הלימודים ראיינה אותי העתונאית מאיה פולק לכתבה “גננות במעקב” שהתפרסמה במוסף “שישבת” של “ישראל היום” – הראיון המלא כאן. אז כיצד הורים

קרא עוד »

בשם האהבה

לפני עשר שנים לא חשבנו שנירדם בכל ערב עם הילדים או מול הטלוויזיה. רוני לנגרמן זיו חוזרת להשקיע בזוגיות “זרקתי אותו מהבית!”, הנחיתה עליי חברתי

קרא עוד »

בוקר ראשון בלי אמא

איך להשאיר את התינוק בפעוטון בלי לבכות כל הדרך הביתה? רוני לנגרמן זיו אני זוכרת את היום הראשון שלו בגן. הפקדתי אותו בידיים רועדות בידיי

קרא עוד »

זה שיר פרידה

הילד מתקשה להיפרד בבוקר בגן, מה עושים? רוני לנגרמן זיו מכירים את התסריט שאנחנו מריצים לעצמנו בראש על הבוקר – אוף, בטח שוב יהיה קשה,

קרא עוד »

כל ההתחלות….

אין ספק, לשלוח את הילד לגן זה לא פשוט – בעיקר לנו ההורים הדואגים ויודעים שאין מי שיטפל בו טוב יותר מאיתנו. כמה עצות לימים

קרא עוד »

חזל”ש זה כאן ועכשיו

האחד בספטמבר חוזר ובגדול. איך מחזירים את הילדים לשגרת שנת הלימודים? רוני לנגרמן זיו אחרי שנתנו להם לישון עד מאוחר, לאכול בגדול ולשכוח מכל מה

קרא עוד »

כמה מילים על חוגים

האם למלא את הלו”ז של הילדים בחוגים? במה זה תלוי? ואיפה השיקולים שלנו (זמן, כסף) במשוואה? רוני לנגרמן זיו תפקידם של חוגים הוא לפתוח את

קרא עוד »

חוגים ואחים

מה עושים עם האחים כשהילד בחוג? איך הופכים זמן המתנה לזמן מתנה? רוני לנגרמן זיו דילמה מוכרת: לקחנו את אחד הילדים לחוג, יש עוד 45

קרא עוד »

“אז תלכו אתם לחוג!”

הילד ביקש לפרוש מהחוג, מה עושים? בודקים איתו את הסיבה האמיתית לבקשה, ומגיבים בהתאם רוני לנגרמן זיוחוג הוא פעילות פנאי, וכפעילות פנאי היא לתפיסתי נתונה

קרא עוד »

הורים בגן ילדים

למה חשוב כל כך לבנות יחסים טובים עם הגננת? ואיך עושים את זה? רוני לנגרמן זיו המשולש הורים-גננת-ילד הוא משמעותי מאוד. מדוע? אנחנו רוצים שלילד

קרא עוד »

ביי-ביי בייבי

גם אחרי שעוברים ימי ההסתגלות הרשמיים הראשונים, עדיין לא פשוט. לא פשוט להם להיפרד, לא פשוט לנו להשאיר ילד בוכה בגן, כולנו מותשים, אז מה

קרא עוד »

60 שניות על… תעודות

איך אנחנו מגיבים לתעודות של הילדים? רוני לנגרמן זיו בימים אלה הילדים שלנו מקבלים תעודות.האם אנחנו: א. אדישים לזה לגמרי; זה ממש לא מעניין אותנו.ב.

קרא עוד »

אני לבד!!

“אני לבד!” כדי שנוכל כולנו – הורים וילדים – להתחיל את שנת הלימודים ברגל ימין, כדאי לתרגל בימים שנותרו לחופש מיומנויות עצמאות, כך שהילדים ייקחו

קרא עוד »

אז מה עושים בחופש?

אחרי שנגמרו הקייטנות והחופשות המשפחתיות, וקייטנות הסבא-סבתא למי שזכה, נשארו עוד כמה ימים ואפילו שבועות להעביר יחד בצוותא. אמנם חלקנו זוכרים שההורים שלנו לא עשו

קרא עוד »

לעשות כלום

מה אתה רוצה לעשות היום? כלום… כמה מחרפן אותנו כשהם בוחרים “לעשות כלום”?! רוני לנגרמן זיו “מה אתה רוצה לעשות היום?” “כלום” “אבל אתמול עשינו

קרא עוד »

צא כבר מהמסך!

אנחנו מתים שהילדים ייצאו קצת מהמסכים ויחוו ילדות כמו שאנחנו חווינו – של חברים וכדורגל. אבל הם חיים במאה ה-21 ונולדו עם הטאץ’ סקרין ביד…

קרא עוד »

כמו באמריקה!

כשהיינו ילדים, ראינו בסרטים ובסדרות הנעורים את נשפי סיום התיכון האמריקניים ורצינו גם. האם אנחנו מתחייסים לנשפי הסיום (הפרום) של ילדינו כהתגשמות החלום? רוני לנגרמן

קרא עוד »

מתמטיקה בימי קורונה

אנחנו חיים בתקופה לא פשוטה ממילא של התמודדות עם לחצי הקורונה, ובתוך כל זה לגשת לבחינת הבגרות במתמטיקה הנחשבת למלחיצה ביותר – זה בכלל לא

קרא עוד »

שקט, מתבגרים פה!!

מה עובר על הילדים שלנו פתאום, שברגע שינו את עורם? מה עובר עלינו בתקופה הזו? ומי הם זקוקים שנהיה עבורם? רוני לנגרמן זיו האם אתם

קרא עוד »

אז מה נשמע במשפחה?

אז איך קוראים לקבוצת הווטסאפ המשפחתית שלכם – “שבט לוי”, “לה פמילייה” או “המשפוּחה”? כולנו בווטסאפ כל הזמן. טוב או רע? השאלה מה אנחנו עושים

קרא עוד »

שיעור כלכלה

באיזו גישה כלכלית אנחנו נוקטים בבית? האם יש אג’נדה מאחורי החינוך הכלכלי שלנו? רוני לנגרמן זיו יש שתי אסכולות בחינוך כלכלי. האחת אומרת – נקנה

קרא עוד »

אני והחבר’ה

“הוא כל הזמן עם החברים, מה יהיה? איך הוא ילמד?”, זה אולי נשמע כמו משהו שדור ההורים שלנו אמרו לנו, אבל כשאנחנו מחליפים את המילה

קרא עוד »

מכת בכורים

אמא שלי תמיד אמרה שחבל שאי אפשר להתחיל עם השלישי, כי עם הבכור עושים את כל הטעויות. אז מה כבר עשינו?! רוני לנגרמן זיו טעויות

קרא עוד »

כולם בסדר

איך משפיע סדר הלידה על אופי הילדים? האם נזדהה יותר עם הילד שנולד במקום שלנו במשפחת המוצא? ומה לגבי בן הזוג? יצאנו לעשות סדר רוני

קרא עוד »

לנגב לך את הדמעות

הילד שלנו חוזר הביתה בפרצוף נעלב: “הוא לקח לי”, “היא עשתה לי”, “היא אמרה לי”, “הם לא שיתפו אותי” – ואנחנו מתכווצים מבפנים: איך מישהו

קרא עוד »

החשש הגדול – חרם

יותר משאנחנו חוששים להצלחת ילדינו בלימודים, אנחנו דואגים למצבם החברתי. ומה אם לא יקבלו אותם? ומה אם ידחו אותם? הורים רבים סוחבים מילדות חוויית חרם

קרא עוד »

עונת הפסטיגלים

קניתם כרטיסים לפסטיגל? מחכים לרגע האחרון? או שאתם ממש לא בעניין? איך לבלות בחנוכה ולהישאר ביחסים טובים עם הילדים רוני לנגרמן זיו ללכת או לא

קרא עוד »

חג גדול ל…ילדים?!

האם לחפש את התינוקות שלנו בפורים? או: מתי הזמן הנכון להלביש לילדים תחפושות? רוני לנגרמן זיו מצטערת להיות הפארטי פּוּפּר והדודה הפולניה, אך כנראה שמישהו

קרא עוד »

עבדים היינו?!

הילדים יוצאים לשבועיים וחצי של חופשת פסח (פרומו לחופש הגדול…) ועימם גם העבודות לחופש, שגורמים לנו לתהות שוב: של מי השיעורים האלה?! רוני לנגרמן זיו

קרא עוד »

אמא’לה, פורים!

5 עצות שיעשו לכם את החג קצת פחות לחוץ, וקצת יותר שמח רוני לנגרמן זיו 1. התחפושת הראשונה שלי: תינוקות, פעוטות וילדים קטנים מומלץ להלביש

קרא עוד »

סיי צ’יס!

ילדים מתוקים – יש! תחפושת מושקעת – יש! החלטתם להנציח את הרגע בצילומי משפחה מקצועיים. איך רותמים את הילדים לשיתוף פעולה עם המצלמה? רוני לנגרמן

קרא עוד »

איך ליהנות מחופשת החגים?

ארבע עצות שיעזרו לנו לקחת נשימה לפני חופשת החגים הארוכה, ולא יחייבו אותנו לרוץ מאטרקציה אחת לשנייה. מועדים לשמחה רוני לנגרמן זיו לנצל זמן כמותכל

קרא עוד »

8 קטנות על חנוכה

פוחדים מהחושך ולא רוצים להשתתף במסיבה, אבל רוצים ללכת לכל הפסטיגלים, לאכול ים של ממתקים ואין-סוף סופגניות מעוצבות, ובעיקר לא מפסיקים להסתובב? הורים, ילדים וחנוכה

קרא עוד »

אבל אבא הסכים לי!

אתה מרשה ממתקים לפני האוכל ואת לא; את מרשה להם לראות טלוויזיה בבוקר ואתה לא; אתה חושב שחשוב שלילדים יהיו צעצועים של כלי נשק, ואת

קרא עוד »

חזל”ש מהחל”ד

סיימתם את חופשת הלידה ואתם מתכוונים לחזור לעבודה? אל תצפו שהשגרה תחזור להיות כמו שהייתה לפני הלידה. אז איך משלבים עבודה, בית וטיפול בתינוק? הסוד הוא בתיאום ציפיות

קרא עוד »

שם-טוב אימפריה

בחירת שם לילד זו אחריות גדולה: האם לבחור בשם נפוץ שיכולים להיות עוד ארבעה כמוהו בגן, או בשם מקורי וייחודי, שעלולים לא להבין? כמה נקודות למחשבה לפני ההחלטה החשובה

קרא עוד »

בונדינג מהרגע הראשון

בימים הראשונים שלאחר הלידה ההורים הטריים עסוקים בעיקר בפן הטכני: לומדים לחתל, להאכיל, לרחוץ, להרים לגרעפס. ומה עם הפן הרגשי, ההיקשרות? כמה פעולות קטנות שעובדות על הבונדינג עם התינוק מרגע הלידה

קרא עוד »

נהיה בקשר