לשקר יש רגליים (קצרות)

לא רק הילד שלכם: רוב הילדים משקרים. ועם יד על הלב: גם אנחנו לא תמיד אומרים אמת… אילו שקרים נפוצים, מה גורם לילדים לשקר, איך מומלץ להגיב (ואיך לא). לכבוד ה־1 באפריל, יום הכזבים הבין־לאומי

רוני לנגרמן־זיו

העובדה שילדים משקרים מדי פעם אינה אומרת שהם משקרים כל הזמן, ובוודאי לא שהם "שקרנים ולא ייצא מהם כלום". זה אומר שהם אנושיים ויודעים לחיות בחברה.

כשהם תינוקות ומתחבאים מתחת לשמיכה ואומרים "אני לא פה" אנחנו מתמוגגים מהמתיקות, וזמן לא רב אחר כך הם מבינים שהם יכולים לספר לנו דברים שאינם אמת, ומשום שאנחנו לא תמיד לידם, אנחנו עשויים להאמין להם, וזה ישחק לטובתם.

אבל היי, גם אנחנו משקרים. הם שומעים אותנו אומרים לשכנה "איזו תספורת יפה!" ואחר כך מרכלים עם חברה שהתספורת נוראית; או אומרים למארחת "איזו עוגה מעולה!" ולבן הזוג לוחשים שהיא לא אפויה מספיק; ולפעמים אפילו אנחנו מבקשים מהילדים לשקר בשבילנו ("שוב ההתרמות האלה? תגידי שאני לא בבית"). והם לומדים. הנה כמה דוגמאות לשקרים נפוצים של ילדים, ואיך כדאי להגיב.

"כן צחצחתי שיניים!"

מה קרה? אנחנו יודעים שהוא לא צחצח שיניים/ רחץ ידיים/ הלך לשירותים או כל משימה אחרת שביקשנו ממנו לעשות בפעם המאה. והוא גם לא עשה, וגם לא אמר אמת.

מה לא? לא נגיד אף מילה מהשורש ש.ק.ר ("שוב שיקרת לי?", "אתה כזה שקרן"). כשנדביק לילד תווית "שקרן", אפילו פעם אחת, זה ייקלט אצלו, ואוטומטית הוא יתנהג בדיוק לפי התווית הזו: הוא ימשיך לשקר. גם לא נוכיח אותו על השקר ("תראה, המברשת יבשה! למה אמרת שצחצחת?!"), כי אז הוא יבין שאנחנו לא סומכים עליו, ושוב יוכיח לנו בדיוק את זה: שאי אפשר לסמוך עליו.

מה כן? נאמין ונסמוך. ואם זה חשוב לנו, נעודד לעשות (כביכול שוב) את המשימה: "אני מאמינה לך שצחצחת, אבל אני רוצה להיות בטוחה שכל החיידקים ברחו מהשיניים, אז בוא נצחצח שוב. פעם אחת אחרונה, ביחד".

"לא אני שברתי!"

מה קרה? הוא הבין שהוא עשה מעשה לא לעניין, בין אם בכוונה ובין אם בטעות, ויעשה הכול כדי לחמוק מעונש, גם אם זה לשקר. אולי לא נצליח להוכיח שזה הוא, והוא ייצא נקי?

מה לא? לא נצרח עליו: "גם שברת וגם משקר?! מה יהיה איתך? אני לא אקנה לך עוד אחד… מהיום אין לך…" – להפחיד אותו בצעקות ובאיומים רק ירחיק אותו ועלול לגרום לו להסלים את ההתנהגות.

מה כן? נבין שהוא פוחד כל כך מעונש עד שהוא מעדיף לשקר, ושעלינו לנקוט בדרך קצת יותר אמפתית שתבהיר לו שלקחת אחריות על מעשיו ולהודות באמת שווה יותר בבית שלנו: "אני מבינה שזה נשבר, אולי לא התכוונת. אולי אפילו נבהלת. בוא נראה מה אפשר לעשות. קח יעה ותאסוף את השברים, תביא דבק וננסה לתקן".

"עוד מעט יהיה לנו תינוק!"

מה קרה? הילדה רצתה משהו בכל מאודה. לנסוע ללונה פארק, או שתהיה לה אחות קטנה כמו של אמילי, והיא אפילו סיפרה לגננת ולכל הילדים "לאמא שלי יש תינוקת בבטן!" כשאת ממש לא בכיוון. איזה פאדיחות!

מה לא? לא לצעוק עליה או להביך אותה מול כולם: "איזה בושות את עושה לי! מה את ממציאה דברים?!"

מה כן? להבין שילדים צעירים עדיין אינם מצליחים להבחין תמיד בין משאלת לב ודמיון למציאות, וחושבים שאם יבטאו את רצונם וחלומם במילים הוא אכן יקרה. אם הם רוצים צעצוע יקר ונחשק, הם יכולים להמציא סיפור כמו "אבא שלי יחזור מחו"ל ויביא לי" כדי להיות לרגע באור הזרקורים והקנאה של הילדים. כשאנחנו מבינים את המקום שלהם, אנחנו יכולים להיות אמפתיים: "אני מבינה שאמרת את זה כי את רוצה מאוד אחות קטנה. אני מצטערת, אבל זה לא יקרה בקרוב".

"נחזיר אותך לבית החולים!"

מה קרה? בלהט הריב, ילדים יכולים להעליב את האחים שלהם, לאיים עליהם ואפילו להמציא המצאות בנוסח "נחזיר אותך לבית החולים", או "אתה מאומץ, נחזיר אותך להורים האמיתיים שלך".

מה לא? מצד אחד לא נתעלם, כי נאמרים דברים קשים וגם אלימות מילולית היא אלימות שאנחנו לא מוכנים שתהיה בבית שלנו; מצד אחר לא נתרכז בשקר, אלא ביחסים.

מה כן? ניתן לילדים כלים להתמודדות עם חילוקי דעות ומריבות שלא באמצעות העלבות ואיומים. נהיה שם עבורם לאפשר לכל אחד להשמיע את קולו, להקשיב בסביבה בטוחה ולהעלות פתרונות.

"אבל אמא מרשה לי!"

מה קרה? אנחנו לא מרשים ממתק לפני ארוחת ערב, או לישון בסלון, או לדלג על מקלחת…אבל היום הוא נשאר עם הבייביסטר או עם סבתא, ובודק את הגבולות של המבוגר האחראי התורן.

מה לא? לא תמיד אפשר לתת לה להילחם את המלחמות שלנו כשאנחנו לא בסביבה. לא לכעוס עליה אם היא לא מצליחה לעמוד בקסמיו של האוצר שלנו.

מה כן? סביר שלא יקרה שום דבר אם הכללים קצת יתגמשו לערב אחד. קשה עד בלתי אפשרי לשלוט בסיטואציה כשאנחנו לא שם. לכן במקום שייאלץ לשקר, נעשה עם הילד הסכם מה מותר ומה אסור לעשות בהיעדרנו ונעדכן את המבוגר האחראי (אפשר גם להכין רשימה על המקרר). ובכלל, ננסה שיהיה יותר "מותר" מ"אסור".

"הכלב אכל לי את השיעורים"

מה קרה? הוא לא הכין את המטלה שלו. ולפעמים הוא מסתבך בשקרים של עצמו כל כך, עד שזה נשמע לא הגיוני. הוא יגיד הכול כדי לא לחשוף את האמת ולהודות באחריותו למצב.

מה לא? לא לדחוף לפרפקציוניזם. ילד שמרגיש שמצפים ממנו להצטיין בכל דבר לעיתים מתקשה לעמוד בציפיות ובוחר בהימנעות, ומעדיף לא לעשות כלל מאשר להיכשל.

מה כן? לגרום לכך שלילד ישתלם יותר לומר את האמת מאשר לשקר. להבהיר שאמירת אמת בבית שלנו היא ערך עליון, והיא תזכה לתגמול ולא לעונש. להבהיר לו שנקבל אותו כמו שהוא, גם אם הוא עשה טעות, נכשל או שכח. נעודד אותו לספר: "גם אם אתה חושב שלא אוהב לשמוע את זה, ספר לי ואנסה לעזור לך להתמודד" (ונעמוד בהבטחה שלא לכעוס!).

"כואבת לי הבטן נורא"

מה קרה? היא קמה בבוקר ומתלוננת על כאב בטן. אתם חושדים שהכול בסדר, ושזו לא הבטן שכואבת.

מה לא? לא לגעור בה ולא להאשים ("קומי, עצלנית. קחי אקמול ולכי לבית הספר!"), לא להשוות לעצמנו ("גם לי כואב הגרון ואני לוקחת כדור והולכת לעבודה, אי אפשר על כל קשקוש להישאר בבית").

מה כן? לבדוק מה בתקשורת בינינו לא עובד טוב, כדי שהיא תצטרך להשתמש בתירוץ של כאב בטן כדי לא לספר לנו מה באמת מפריע לה (ריב עם חברה, מבחן קשה, מורה שצועקת עליה). ולפעמים הבטן באמת כואבת כתוצאה מסטרס.

"אסור לי לספר"

מה קרה? אנחנו לא יודעים, שואלים מה פשר העננה שעל פניה והיא ממלאת פיה מים.

מה לא? לא לצעוק/ לאיים/ להעניש/ לכעוס/ להטיל סנקציות עד שתספר… זה רק ירחיק אותה מאיתנו ואנחנו רוצים לקרב.

מה כן? להסביר שיש שני סוגים של סודות ושקרים – יש שקר טוב, למשל כשאנחנו מתכננים מסיבת הפתעה למישהו זה בסדר לא לגלות, או כשאנחנו לא רוצים להעליב ואומרים "שקר לבן"; ויש שקר לא טוב, שעלול לפגוע בנו או באחר אם לא נספר. אם לה או לחברה קרה משהו רע והשביעו אותה לא להגיד, זה חמור. ייתכן שאותה חברה סובלת והיא חייבת עזרת מבוגר, ואנחנו יכולים לעזור לה, או לך.

לסיכום, כמו בכל נושא בהורות, גם בעניין השקרים: כשהילדים משקרים לנו, נבדוק מה בתקשורת בינינו לא עובד. אם אנחנו מרבים בצעקות, באיומים, בעונשים, בדרישות ובאיסורים, הילדים עלולים למצוא את עצמם משקרים כדי להשיג את מבוקשם, זה שאנחנו לא מאפשרים. ככל שהתקשורת בינינו טובה, ככל שנקבל את הילד שלנו כמו שהוא על הבחירות שלו גם אם הן שונות משלנו, ככל שלא נשפוט אותו על השקר אלא נשאל את עצמנו בכנות מדוע הוא הזדקק להשתמש בו, השקרים יפחתו.

הכתבה פורסמה במגזין לאשה ובוואינט ב-1.4.24

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

הספירה לאחור

התלמידים אמורים לשוב לשגרת לימודים ב־1 בספטמבר. אם טרם התארגנתם לחזל"ש המיוחלת, הנה הטו־דו ליסט לימים האחרונים לפני הצלצול הראשון רוני לנגרמן־זיו שבועיים לפני בגוף

קרא עוד »

צו קריאה

מופלא איך שבוע הספר הוא אירוע שממשיך לסחוף המונים, בעידן שילדים ובני נוער כמעט אינם קוראים ספרים. מדוע בכלל חשוב לעודד את הילדים לקרוא, ואיך

קרא עוד »

זוכרים ומתגברים יחד

יום הזיכרון לשואה ולגבורה השנה קשה מתמיד. איך מסבירים לילדים על השואה, כשעדיין קשה לנו לתפוס את מאורעות ה־7 באוקטובר? רוני לנגרמן־זיו "אלא שבכל דור

קרא עוד »

קריאה לסדר

איך לרתום את הילדים לעזרה בעבודות הבית לקראת פסח? רוני לנגרמן־זיו רגע לפני הקושיות, אקדים ואקשה קושייה ראשונה: למה? למה לנו לרתום את הילדים לעזרה

קרא עוד »

אמא, מתי נחזור הביתה?

כמעט חודשיים לתוך המלחמה, ולנו עצמנו עדיין אין תשובות לשאלות הקשות. אז איך נשיב לשאלות של הילדים? רוני לנגרמן־זיו בשבעה באוקטובר התעוררנו למציאות חדשה, כואבת,

קרא עוד »

צמודים למסכים

ניוז או פייק? לנוכח המצב הביטחוני הרשת מוצפת בהמון ידיעות וסרטונים, חלקם ישנים ואחרים מומצאים. מומחה הסייבר נצר שוחט מסביר להורים איך להתנהל נכון ולמזער

קרא עוד »

חוג שמח

כדורגל או מדעים? קפוארה או אוריגמי? לגו או שחייה? יש שישאלו "למה 'או' אם אפשר גם וגם?", ויש שישאלו: "מי צריך את החוגים האלה בכלל?"

קרא עוד »

שוב ספטמבר כאן

חודשיים של בטן-גב לילדים באים על סיומם, והשגרה שוב משתגרת לעברנו. איך עושים את המעבר הזה חלק ככל האפשר, ומכניסים את עצמנו ואת הילדים לשנה

קרא עוד »

החופש הגדול מא' עד ת'

לפנינו חודשיים של יציאה מהשגרה – איך עושים את זה עם כמה שפחות דאגות וכמה שיותר רוגע? המילון השלם לחופש הגדול רוני לנגרמן־זיו אוכל: בשגרה

קרא עוד »

ילדים זה חופשה

בדרך לחופשה עם הילדים? מה עושים עם האוכל? איפה כדאי לישון? איך מומלץ להתנייד? כמה עצות לחופשה מהנה יותר רוני לנגרמן־זיו יש שאומרים שחופשה עם

קרא עוד »

זה אחי הקטן

מצד אחד הגדולים עושים בייביסיטר לקטן, מצד אחר מאתגר להתמודד עם מרד גיל השנתיים לצד מרד גיל ההתבגרות. תפסתי לשיחה צפופה כמה אימהות כמוני לילדים

קרא עוד »

לחיי האהבה

לכבוד ט"ו באב: עצות מועילות ופשוטות ליישום שיעזרו לכם לעורר את הרומנטיקה, שקצת נזנחה בין ההשקעה בקריירה, בבית ובגידול הילדים רוני לנגרמן־זיו "אל תתנו לשגרה

קרא עוד »

איך מדברים עם מתבגרים?

רוב המתבגרים מגלגלים עיניים ואוטמים אוזניים, לפעמים אפילו טורקים דלת, כשאנחנו מנסים לדבר איתם. "הוא לא מדבר איתי", מתלוננים ההורים, ובעצם מתכוונים "הוא לא מקשיב

קרא עוד »

חזל"ש, טייק 2

הגיע הזמן לחזור ללימודים, בתקווה שהפעם נשרוד בגנים ובבית הספר קצת יותר ימים. חוזרים לשגרה, בפעם השנייה החודש רוני לנגרמן־זיו הבוקר התעוררנו לווטסאפ מהמחנכת: "אנא

קרא עוד »

אל"ף אוהל, בי"ת זה בית…

המילון השלם לעולים לכיתה א' ו־22 שאלות שכדאי לשאול את עצמנו לפני שאנחנו (והילדים) נכנסים לראשונה לבית הספר רוני לנגרמן־זיו אמונה בילד: כל ילד צריך

קרא עוד »

היש צוהלת ושמחה

מה עושים אם הילד לא רוצה להתחפש או להצטלם מחופש? איך לשדרג משלוח מנות? ועוד רעיונות משמחים במיוחד לחג הפורים רוני לנגרמן־זיו בחירת התחפושת עוד

קרא עוד »

הורים ולומדים

מי לא מתגעגע להיות סטודנט? החבר'ה, המסיבות, הדשא ובין לבין גם לומדים קצת. אבל זה היה לפני הילדים. לכל ההורים שמתחילים את השנה האקדמית, קבלו

קרא עוד »

מתחילים בטוב

תחילת השנה מביאה איתה תקוות חדשות, אבל הכי פשוט זה להתחיל בקטן – ביום אחד. כמה דברים קטנים שיעשו לכם טוב בסדר יום שגרתי. תתחילו

קרא עוד »

אמא בבית הספר

כשליוותי לראשונה את בני הבכור למפגש לקראת כיתה א, צפו בזיכרוני שנות בית הספר שלי. כל אותם דברים שאני לא רוצה להעביר לו, וגם על

קרא עוד »

סוף טוב

בימים הקרובים יחזרו הילדים הביתה עם תעודת סיום השנה. לא חשוב מה כתוב בה, כמו שחשוב מי שאוחז בה (או מחביא אותה בתיק ואפילו יותר

קרא עוד »

אהבה בימי קורונה

"יחד ננצח את הקורונה" אמרנו מהסגר הראשון, אבל מה עם האהבה? מתי היא תנצח? מתחילת משבר הקורונה הזוגיות נשכחה מאחור ומעלה בעיקר אבק. כולנו מותשים,

קרא עוד »

איך שומרים על קשרי משפחה?

אומרים שמשפחה לא בוחרים, לא את המשפחה שנולדים לתוכה וגם לא את המשפחה שמתחתנים איתה, אך בייחוד בתרבות הישראלית, המשפחה היא חלק אינטגרלי מחיי היומיום

קרא עוד »

המעודדת בע"מ

למה כל כך חשוב לעודד את הילדים? ואיך הם ילמדו אם לא נגיד להם כל הזמן מה הם לא עשו בסדר? רוני לנגרמן זיו "למה

קרא עוד »

אל תחליטי עליי!

מי לא מכיר את המשפט שבכותרת? ילדים אומרים זאת משום שכך הם באמת מרגישים! בעולם שלהם המבוגרים קובעים, מחליטים ואומרים להם מה לעשות, ומשאירים להם

קרא עוד »

אמא (לא) יודעת הכול

צריך הרבה אומץ כדי להודות שאני לא תמיד יודעת הכול. כי אמהות תמיד יודעות מה טוב לילדים שלהן, לא?רוני לנגרמן זיו אנחנו בטוחות שאנחנו יודעות

קרא עוד »

איך אפשר לסמוך על הגננת?

לקראת פתיחת שנת הלימודים ראיינה אותי העתונאית מאיה פולק לכתבה “גננות במעקב” שהתפרסמה במוסף “שישבת” של “ישראל היום” – הראיון המלא כאן. אז כיצד הורים

קרא עוד »

בשם האהבה

לפני עשר שנים לא חשבנו שנירדם בכל ערב עם הילדים או מול הטלוויזיה. רוני לנגרמן זיו חוזרת להשקיע בזוגיות "זרקתי אותו מהבית!", הנחיתה עליי חברתי

קרא עוד »

בוקר ראשון בלי אמא

איך להשאיר את התינוק בפעוטון בלי לבכות כל הדרך הביתה? רוני לנגרמן זיו אני זוכרת את היום הראשון שלו בגן. הפקדתי אותו בידיים רועדות בידיי

קרא עוד »

זה שיר פרידה

הילד מתקשה להיפרד בבוקר בגן, מה עושים? רוני לנגרמן זיו מכירים את התסריט שאנחנו מריצים לעצמנו בראש על הבוקר – אוף, בטח שוב יהיה קשה,

קרא עוד »

כל ההתחלות….

אין ספק, לשלוח את הילד לגן זה לא פשוט – בעיקר לנו ההורים הדואגים ויודעים שאין מי שיטפל בו טוב יותר מאיתנו. כמה עצות לימים

קרא עוד »

חזל"ש זה כאן ועכשיו

האחד בספטמבר חוזר ובגדול. איך מחזירים את הילדים לשגרת שנת הלימודים? רוני לנגרמן זיו אחרי שנתנו להם לישון עד מאוחר, לאכול בגדול ולשכוח מכל מה

קרא עוד »

כמה מילים על חוגים

האם למלא את הלו"ז של הילדים בחוגים? במה זה תלוי? ואיפה השיקולים שלנו (זמן, כסף) במשוואה? רוני לנגרמן זיו תפקידם של חוגים הוא לפתוח את

קרא עוד »

חוגים ואחים

מה עושים עם האחים כשהילד בחוג? איך הופכים זמן המתנה לזמן מתנה? רוני לנגרמן זיו דילמה מוכרת: לקחנו את אחד הילדים לחוג, יש עוד 45

קרא עוד »

"אז תלכו אתם לחוג!"

הילד ביקש לפרוש מהחוג, מה עושים? בודקים איתו את הסיבה האמיתית לבקשה, ומגיבים בהתאם רוני לנגרמן זיוחוג הוא פעילות פנאי, וכפעילות פנאי היא לתפיסתי נתונה

קרא עוד »

הורים בגן ילדים

למה חשוב כל כך לבנות יחסים טובים עם הגננת? ואיך עושים את זה? רוני לנגרמן זיו המשולש הורים-גננת-ילד הוא משמעותי מאוד. מדוע? אנחנו רוצים שלילד

קרא עוד »

ביי-ביי בייבי

גם אחרי שעוברים ימי ההסתגלות הרשמיים הראשונים, עדיין לא פשוט. לא פשוט להם להיפרד, לא פשוט לנו להשאיר ילד בוכה בגן, כולנו מותשים, אז מה

קרא עוד »

60 שניות על… תעודות

איך אנחנו מגיבים לתעודות של הילדים? רוני לנגרמן זיו בימים אלה הילדים שלנו מקבלים תעודות.האם אנחנו: א. אדישים לזה לגמרי; זה ממש לא מעניין אותנו.ב.

קרא עוד »

אני לבד!!

"אני לבד!" כדי שנוכל כולנו – הורים וילדים – להתחיל את שנת הלימודים ברגל ימין, כדאי לתרגל בימים שנותרו לחופש מיומנויות עצמאות, כך שהילדים ייקחו

קרא עוד »

אז מה עושים בחופש?

אחרי שנגמרו הקייטנות והחופשות המשפחתיות, וקייטנות הסבא-סבתא למי שזכה, נשארו עוד כמה ימים ואפילו שבועות להעביר יחד בצוותא. אמנם חלקנו זוכרים שההורים שלנו לא עשו

קרא עוד »

לעשות כלום

מה אתה רוצה לעשות היום? כלום… כמה מחרפן אותנו כשהם בוחרים "לעשות כלום"?! רוני לנגרמן זיו "מה אתה רוצה לעשות היום?" "כלום" "אבל אתמול עשינו

קרא עוד »

צא כבר מהמסך!

אנחנו מתים שהילדים ייצאו קצת מהמסכים ויחוו ילדות כמו שאנחנו חווינו – של חברים וכדורגל. אבל הם חיים במאה ה-21 ונולדו עם הטאץ' סקרין ביד…

קרא עוד »

כמו באמריקה!

כשהיינו ילדים, ראינו בסרטים ובסדרות הנעורים את נשפי סיום התיכון האמריקניים ורצינו גם. האם אנחנו מתחייסים לנשפי הסיום (הפרום) של ילדינו כהתגשמות החלום? רוני לנגרמן

קרא עוד »

מתמטיקה בימי קורונה

אנחנו חיים בתקופה לא פשוטה ממילא של התמודדות עם לחצי הקורונה, ובתוך כל זה לגשת לבחינת הבגרות במתמטיקה הנחשבת למלחיצה ביותר – זה בכלל לא

קרא עוד »

שקט, מתבגרים פה!!

מה עובר על הילדים שלנו פתאום, שברגע שינו את עורם? מה עובר עלינו בתקופה הזו? ומי הם זקוקים שנהיה עבורם? רוני לנגרמן זיו האם אתם

קרא עוד »

אז מה נשמע במשפחה?

אז איך קוראים לקבוצת הווטסאפ המשפחתית שלכם – "שבט לוי", "לה פמילייה" או "המשפוּחה"? כולנו בווטסאפ כל הזמן. טוב או רע? השאלה מה אנחנו עושים

קרא עוד »

זה כן לטלפון!

האם הילד שלכם מוכן לסמארטפון? 12 שאלות שכדאי שתשאלו את עצמכם לפני שאתם נותנים לילד טלפון חכם רוני לנגרמן זיו בן כמה הוא?יש הבדל גדול

קרא עוד »

נהיה בקשר