סליחה רגע

"תבקש סליחה!", "תבקשי סליחה!" אנחנו דורשים מהילדים כשעולה חשש שמישהו נפגע מהם. אז רגע לפני הפעם הבאה שאנחנו באים בדרישה לסליחה – נעצור את האוטומט ונחשב מסלול מחדש

רוני לנגרמן־זיו

כל כך הרבה פעמים בחיי היום־יום אנחנו דורשים מהילדים לבקש סליחה. כשאנחנו רואים או שומעים שהם פגעו איכשהו באחר – חטפו, לקחו, פירקו, דחפו – אנחנו סוגרים את הסיטואציה ב"תבקש סליחה!"; אבל רגע, האם אנחנו מבקשים סליחה בתדירות כזו בעצמנו? או: האם אנחנו סולחים לאחרים ועוברים הלאה כל כך מהר, כמו שאנחנו דורשים מהם? עם המחשבות האלה נבדוק את האוטומט שלנו בדרישה מהם לבקש סליחה, וננסה לחשב מסלול מחדש קצת יותר לעומק.

היא לקחה לי!

"אמא של יהלי! יהלי דחפה אותי היום וחטפה לי את הבובה!", תופסת אותך ילדונת בשערי הגן כשאת באה לאסוף את העוללית.

"יהלי, זה לא יפה, תבקשי סליחה", את מנסה לפייס בחצי פה.

קאט על האוטומט: למה בעצם אנחנו דורשים ממנה לבקש סליחה? אין לנו מושג מה קרה, ואנחנו רק רוצים לרצות את הצד השני ולסיים את הסיטואציה במהירות.

אבל רגע, איך הילדה שלנו מרגישה? אולי היא אכן הייתה לא בסדר, אבל אולי גם אותה ילדונת הטריפה אותה כל היום, והיא התאפקה והתאפקה עד שהיא חטפה ג'ננה ויחד איתה את הבובה?

חישוב מסלול מחדש: שיעור באמפתיה. בזמן אמת נענה לאותה גברת צעירה: "תודה שאמרת לי, אני אדבר עם יהלי". ואחרי שחוזרים הביתה, או כשעוצרים בגינה, נדבר איתה, בלי ביקורת. נתעניין ונקשיב באמת: איך הרגשת כשהחברה אמרה את זה? מה היה ביניכן לפני כן? מה היא עשתה ואיך הגבת? איך היא הרגישה לדעתך כשדחפת אותה ולקחת לה את הבובה? נעודד אותה שאנחנו גאים בה שהיא מספרת ומשתפת, ונסביר: "אני מבינה שכעסת. יש עוד דרכים להביע כעס. מה לדעתך עוד את יכולה לעשות כשאת כועסת?".

תמיד אני אשם!

"יומיים אני עובד על הלגו הזה ופירקת לי! מטומטם!" צועק אח א על אח ב.

"א, זה לא יפה לדבר ככה! ב, זה לא יפה שפירקת לו! עכשיו תבקשו סליחה אחד מהשני ותתנהגו יפה"

"לא רוצה לבקש סליחה! תמיד את מאשימה אותי, זה הוא אשם", מתעצבן אח א (או ב).

קאט על האוטומט: נכון, זה לא יפה מה ש־א אמר, אבל זה גם לא יפה מה ש־ב עשה. לפני שאנחנו שולחים אותם לבקש סליחה ולהתקדם, או לחדר שלהם לחשוב על מה שעשו, או כל התנהגות הורית אוטומטית אחרת, ננסה להבין את יחסי הכוחות: האם זו סיטואציה חד־פעמית ביניהם, או מאבק שחוזר על עצמו בגרסאות כאלה ואחרות, ובקשת סליחה נתפסת בעיניהם ככניעה וכהודאה באשמה?

חישוב מסלול מחדש: מהי בעצם סליחה, מדוע צריך לבקש אותה? סליחה היא הבעת צער על המעשה שעשינו ואחר נפגע ממנו, ובקשה מהאחר למחול לנו על שנפגע. אולי אח ב לא מעוניין להביע צער, ואח א לא מעוניין לסלוח לו ולעבור הלאה? אולי כדאי לעבוד עמוק יותר על מערכת היחסים ביניהם, לנסות לקרב ביניהם ולמצוא את המשותף, במקום לפטור אותם ב"תגיד סליחה" כפלסטר שלא באמת מחזיק מים, או יותר מחמש דקות?

המרבה בסליחה

"סליחה, ממש סליחה, לא התכוונתי", אומרת הזאטוטה ותולה בך עיני עגל. "נכון שאת לא כועסת עליי? נכון שאני ילדה טובה?"

קאט על האוטומט: כשאנחנו דורשים מהילדים לבקש סליחה על כל מעשה שאינו לרוחנו, לפעמים אנחנו נופלים בדיוק על האוטומט של הילד או הילדה המְרצים שלנו. ילדים כאלה יעשו הכול כדי שנהיה מרוצים מהם ויסחטו מאיתנו מחמאות על התנהגותם הטובה.

חישוב מסלול מחדש: ברגע שהבנו שזה האוצר שלנו, לא נעודד את ההתנהגות הזו. גם כי היא מוגזמת ונהיית הדרך של הילדה למשוך תשומת לב, וגם כי בדרך כלל היא מנסה למצוא את מקומה בבית בניגוד לאחים האחרים ולהתבלט ל"טובה". נקצר את העניין: "ביקשת סליחה פעם אחת זה מספיק. תודה רבה" כדי לשים גבול לכל תעלול.

טוב, נו, סליחה…

"תבקש סליחה", את אומרת.

"טוב, נו, סליחה", הוא מסנן, ושעה קלה אחר כך עושה משהו אחר שמוציא אותנו מהכלים.

קאט על האוטומט: בקשת סליחה מן הפה לחוץ אין בה שום תועלת. הילד מבין שרק המילה משתיקה אותנו, וממשיך בדרך שלו עד ל"סליחה" הבאה, שהיא מס קל עבורו לשלם על הדרך שלו, שאינה רצויה לסביבה.

חישוב מסלול מחדש: כשהמילה ריקה מתוכן וחסרת משמעות, מיותר לומר אותה. הרעיון אינו לומר את הסליחה, אלא להביע חרטה אמיתית. עלינו לעזור לילד להבין שמה שהוא עשה לא בסדר, שהצד השני נפגע ממנו (לשאול איך היה מרגיש אם היו עושים לו כך, או להזכיר לו סיטואציות שבהן הוא היה בצד הנפגע), ועליו להימנע מלחזור על המעשה.

זה לא יפה

"עומר, סבתא הביאה לך מתנה, זה לא יפה להתנהג ככה, תגיד תודה, תבקש סליחה", את מנסה לפשר בין חמות עצבנית שהביאה לילד את המתנה הכי לא נכונה, לילד, שכמו ילד, מביע את רגשותיו בצורה הכי אותנטית.

קאט על האוטומט: נורא קשה לעשות קאט על האוטומט במצב הזה, שאנחנו קרועים בין פער הדורות ותפקידנו לפשר ולגשר ולשמור על שלום בית ומשפחה מורחבת.

חישוב מסלול מחדש: הילד כועס ולא משתף פעולה? להמשיך לכעוס עליו או להשפיל אותו בפני הסבתא לא בדיוק יעזור. עדיף לדחות את שיחת ההסבר איתו לארבע עיניים, ובזמן אמת נדברר אותו לסבתא בנועם ובצורה מכבדת. בשיחה בינינו נסביר לו איך לא לפגוע באחר גם כשהמתנה אינה מוצאת חן בעיניך, למה חשוב לבקש סליחה גם כשלא התכוונת לפגוע כי זו האמת שלך, כי אמת עלולה לפעמים לפגוע, וכי כדי לשמור על יחסים טובים עם חברים ובני משפחה, אמירת סליחה היא אחד הכלים החשובים.

אמא, תבקשי סליחה

"אמא, למה זרקת לי את הציור? רציתי לתלות אותו!"

"נו, מה זה משנה, תציירי עוד אחד".

קאט על האוטומט: כשאנחנו מזלזלים בחפצים של הילד שלנו, במרחב האישי שלו, במחשבות וברגשות שלו – שלא נצפה ליחס אחר מהצד השני.

חישוב מסלול מחדש: הדרך הכי יעילה ללמד את הילדים משהו, ובכלל זה אמירת סליחה, היא דוגמה אישית. אם דרכתי, לכלכתי, זרקתי, הזזתי, האשמתי, שכחתי, פספסתי, זלזלתי, אמרתי, לא אמרתי, לא שאלתי, לא עדכנתי… והילד נפגע ממני – אבקש סליחה. כזו אמיתית מהלב, שמראה לו שטעיתי, שממש לא התכוונתי, וארשום לעצמי על לוח הלב לא לחזור על זה שוב. עד הפעם הבאה. כי אמא אנושית היא אמא שטועה. וגם אבא. ואם פישלתי גם מול אבא, אבקש ממנו סליחה אינפורנט אוף דה צ'ילדרן, שיראו שגם מבוגרים מבקשים סליחה וסולחים זה לזה.

הכתבה פורסמה במגזין לאשה ב-6.10.24

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

נהיה בסדר!

איך מגיעים בשלום ובזמן לארוחת החג, איך צולחים את הקיטורים והביקורת של המארחת, ואיך מתמודדים עם ילדים שעלולים להירדם על הצלחת… רוני לנגרמן־זיו החגים הם

קרא עוד »

עצמאי בשטח

ילדים מטבעם רוצים לעשות בעצמם כמו הגדולים, בעוד אנחנו, עם כל הכוונות הטובות, לפעמים עוצרים בעדם: אנחנו חרדים ומגוננים, עוטפים ומפנקים, ושכחנו שתפקידנו להכין אותם

קרא עוד »

אני ילד ירוק

לא צריך להיות מושבניקים רוחניקים כדי להיות קצת יותר ירוקים, גם למשפחה עירונית ממוצעת יש הרבה דרכים פשוטות לתרום לסביבה. למה זה חשוב כל כך

קרא עוד »

מבצע סבתא

אם אתם מוצאים את עצמכם בשורות הבאות, אתם בחברה טובה: נדיר למצוא הרמוניה מושלמת בין דור ההורים לדור הסבים. חילוקי דעות יש תמיד, ולכל משפחה

קרא עוד »

ככה זה כשיש שניים

"למה את לא מרשה לו?!"; "למה אתה לא עוזר לי?!" – תלונות וטרוניות אין־ספור נזרקות לאוויר בין בני זוג שמגדלים יחד ילדים. אפשר לומר שזוגיות

קרא עוד »

בלוז בחופש הגדול

מלחמה מעל ראשנו, בחוץ חום מטורף ולחות הזויה, ובבית הילדים נטולי מסגרות – לא מתכון בטוח לרוגע ושלווה, בלשון המעטה. איך עוברים את אוגוסט בשלום?

קרא עוד »

הספירה לאחור

התלמידים אמורים לשוב לשגרת לימודים ב־1 בספטמבר. אם טרם התארגנתם לחזל"ש המיוחלת, הנה הטו־דו ליסט לימים האחרונים לפני הצלצול הראשון רוני לנגרמן־זיו שבועיים לפני בגוף

קרא עוד »

צו קריאה

מופלא איך שבוע הספר הוא אירוע שממשיך לסחוף המונים, בעידן שילדים ובני נוער כמעט אינם קוראים ספרים. מדוע בכלל חשוב לעודד את הילדים לקרוא, ואיך

קרא עוד »

זוכרים ומתגברים יחד

יום הזיכרון לשואה ולגבורה השנה קשה מתמיד. איך מסבירים לילדים על השואה, כשעדיין קשה לנו לתפוס את מאורעות ה־7 באוקטובר? רוני לנגרמן־זיו "אלא שבכל דור

קרא עוד »

קריאה לסדר

איך לרתום את הילדים לעזרה בעבודות הבית לקראת פסח? רוני לנגרמן־זיו רגע לפני הקושיות, אקדים ואקשה קושייה ראשונה: למה? למה לנו לרתום את הילדים לעזרה

קרא עוד »

אמא, מתי נחזור הביתה?

כמעט חודשיים לתוך המלחמה, ולנו עצמנו עדיין אין תשובות לשאלות הקשות. אז איך נשיב לשאלות של הילדים? רוני לנגרמן־זיו בשבעה באוקטובר התעוררנו למציאות חדשה, כואבת,

קרא עוד »

צמודים למסכים

ניוז או פייק? לנוכח המצב הביטחוני הרשת מוצפת בהמון ידיעות וסרטונים, חלקם ישנים ואחרים מומצאים. מומחה הסייבר נצר שוחט מסביר להורים איך להתנהל נכון ולמזער

קרא עוד »

חוג שמח

כדורגל או מדעים? קפוארה או אוריגמי? לגו או שחייה? יש שישאלו "למה 'או' אם אפשר גם וגם?", ויש שישאלו: "מי צריך את החוגים האלה בכלל?"

קרא עוד »

שוב ספטמבר כאן

חודשיים של בטן-גב לילדים באים על סיומם, והשגרה שוב משתגרת לעברנו. איך עושים את המעבר הזה חלק ככל האפשר, ומכניסים את עצמנו ואת הילדים לשנה

קרא עוד »

החופש הגדול מא' עד ת'

לפנינו חודשיים של יציאה מהשגרה – איך עושים את זה עם כמה שפחות דאגות וכמה שיותר רוגע? המילון השלם לחופש הגדול רוני לנגרמן־זיו אוכל: בשגרה

קרא עוד »

ילדים זה חופשה

בדרך לחופשה עם הילדים? מה עושים עם האוכל? איפה כדאי לישון? איך מומלץ להתנייד? כמה עצות לחופשה מהנה יותר רוני לנגרמן־זיו יש שאומרים שחופשה עם

קרא עוד »

זה אחי הקטן

מצד אחד הגדולים עושים בייביסיטר לקטן, מצד אחר מאתגר להתמודד עם מרד גיל השנתיים לצד מרד גיל ההתבגרות. תפסתי לשיחה צפופה כמה אימהות כמוני לילדים

קרא עוד »

לחיי האהבה

לכבוד ט"ו באב: עצות מועילות ופשוטות ליישום שיעזרו לכם לעורר את הרומנטיקה, שקצת נזנחה בין ההשקעה בקריירה, בבית ובגידול הילדים רוני לנגרמן־זיו "אל תתנו לשגרה

קרא עוד »

איך מדברים עם מתבגרים?

רוב המתבגרים מגלגלים עיניים ואוטמים אוזניים, לפעמים אפילו טורקים דלת, כשאנחנו מנסים לדבר איתם. "הוא לא מדבר איתי", מתלוננים ההורים, ובעצם מתכוונים "הוא לא מקשיב

קרא עוד »

חזל"ש, טייק 2

הגיע הזמן לחזור ללימודים, בתקווה שהפעם נשרוד בגנים ובבית הספר קצת יותר ימים. חוזרים לשגרה, בפעם השנייה החודש רוני לנגרמן־זיו הבוקר התעוררנו לווטסאפ מהמחנכת: "אנא

קרא עוד »

אל"ף אוהל, בי"ת זה בית…

המילון השלם לעולים לכיתה א' ו־22 שאלות שכדאי לשאול את עצמנו לפני שאנחנו (והילדים) נכנסים לראשונה לבית הספר רוני לנגרמן־זיו אמונה בילד: כל ילד צריך

קרא עוד »

היש צוהלת ושמחה

מה עושים אם הילד לא רוצה להתחפש או להצטלם מחופש? איך לשדרג משלוח מנות? ועוד רעיונות משמחים במיוחד לחג הפורים רוני לנגרמן־זיו בחירת התחפושת עוד

קרא עוד »

הורים ולומדים

מי לא מתגעגע להיות סטודנט? החבר'ה, המסיבות, הדשא ובין לבין גם לומדים קצת. אבל זה היה לפני הילדים. לכל ההורים שמתחילים את השנה האקדמית, קבלו

קרא עוד »

מתחילים בטוב

תחילת השנה מביאה איתה תקוות חדשות, אבל הכי פשוט זה להתחיל בקטן – ביום אחד. כמה דברים קטנים שיעשו לכם טוב בסדר יום שגרתי. תתחילו

קרא עוד »

אמא בבית הספר

כשליוותי לראשונה את בני הבכור למפגש לקראת כיתה א, צפו בזיכרוני שנות בית הספר שלי. כל אותם דברים שאני לא רוצה להעביר לו, וגם על

קרא עוד »

סוף טוב

בימים הקרובים יחזרו הילדים הביתה עם תעודת סיום השנה. לא חשוב מה כתוב בה, כמו שחשוב מי שאוחז בה (או מחביא אותה בתיק ואפילו יותר

קרא עוד »

אהבה בימי קורונה

"יחד ננצח את הקורונה" אמרנו מהסגר הראשון, אבל מה עם האהבה? מתי היא תנצח? מתחילת משבר הקורונה הזוגיות נשכחה מאחור ומעלה בעיקר אבק. כולנו מותשים,

קרא עוד »

איך שומרים על קשרי משפחה?

אומרים שמשפחה לא בוחרים, לא את המשפחה שנולדים לתוכה וגם לא את המשפחה שמתחתנים איתה, אך בייחוד בתרבות הישראלית, המשפחה היא חלק אינטגרלי מחיי היומיום

קרא עוד »

המעודדת בע"מ

למה כל כך חשוב לעודד את הילדים? ואיך הם ילמדו אם לא נגיד להם כל הזמן מה הם לא עשו בסדר? רוני לנגרמן זיו "למה

קרא עוד »

אל תחליטי עליי!

מי לא מכיר את המשפט שבכותרת? ילדים אומרים זאת משום שכך הם באמת מרגישים! בעולם שלהם המבוגרים קובעים, מחליטים ואומרים להם מה לעשות, ומשאירים להם

קרא עוד »

אמא (לא) יודעת הכול

צריך הרבה אומץ כדי להודות שאני לא תמיד יודעת הכול. כי אמהות תמיד יודעות מה טוב לילדים שלהן, לא?רוני לנגרמן זיו אנחנו בטוחות שאנחנו יודעות

קרא עוד »

איך אפשר לסמוך על הגננת?

לקראת פתיחת שנת הלימודים ראיינה אותי העתונאית מאיה פולק לכתבה “גננות במעקב” שהתפרסמה במוסף “שישבת” של “ישראל היום” – הראיון המלא כאן. אז כיצד הורים

קרא עוד »

בשם האהבה

לפני עשר שנים לא חשבנו שנירדם בכל ערב עם הילדים או מול הטלוויזיה. רוני לנגרמן זיו חוזרת להשקיע בזוגיות "זרקתי אותו מהבית!", הנחיתה עליי חברתי

קרא עוד »

בוקר ראשון בלי אמא

איך להשאיר את התינוק בפעוטון בלי לבכות כל הדרך הביתה? רוני לנגרמן זיו אני זוכרת את היום הראשון שלו בגן. הפקדתי אותו בידיים רועדות בידיי

קרא עוד »

זה שיר פרידה

הילד מתקשה להיפרד בבוקר בגן, מה עושים? רוני לנגרמן זיו מכירים את התסריט שאנחנו מריצים לעצמנו בראש על הבוקר – אוף, בטח שוב יהיה קשה,

קרא עוד »

כל ההתחלות….

אין ספק, לשלוח את הילד לגן זה לא פשוט – בעיקר לנו ההורים הדואגים ויודעים שאין מי שיטפל בו טוב יותר מאיתנו. כמה עצות לימים

קרא עוד »

חזל"ש זה כאן ועכשיו

האחד בספטמבר חוזר ובגדול. איך מחזירים את הילדים לשגרת שנת הלימודים? רוני לנגרמן זיו אחרי שנתנו להם לישון עד מאוחר, לאכול בגדול ולשכוח מכל מה

קרא עוד »

כמה מילים על חוגים

האם למלא את הלו"ז של הילדים בחוגים? במה זה תלוי? ואיפה השיקולים שלנו (זמן, כסף) במשוואה? רוני לנגרמן זיו תפקידם של חוגים הוא לפתוח את

קרא עוד »

חוגים ואחים

מה עושים עם האחים כשהילד בחוג? איך הופכים זמן המתנה לזמן מתנה? רוני לנגרמן זיו דילמה מוכרת: לקחנו את אחד הילדים לחוג, יש עוד 45

קרא עוד »

"אז תלכו אתם לחוג!"

הילד ביקש לפרוש מהחוג, מה עושים? בודקים איתו את הסיבה האמיתית לבקשה, ומגיבים בהתאם רוני לנגרמן זיוחוג הוא פעילות פנאי, וכפעילות פנאי היא לתפיסתי נתונה

קרא עוד »

הורים בגן ילדים

למה חשוב כל כך לבנות יחסים טובים עם הגננת? ואיך עושים את זה? רוני לנגרמן זיו המשולש הורים-גננת-ילד הוא משמעותי מאוד. מדוע? אנחנו רוצים שלילד

קרא עוד »

ביי-ביי בייבי

גם אחרי שעוברים ימי ההסתגלות הרשמיים הראשונים, עדיין לא פשוט. לא פשוט להם להיפרד, לא פשוט לנו להשאיר ילד בוכה בגן, כולנו מותשים, אז מה

קרא עוד »

60 שניות על… תעודות

איך אנחנו מגיבים לתעודות של הילדים? רוני לנגרמן זיו בימים אלה הילדים שלנו מקבלים תעודות.האם אנחנו: א. אדישים לזה לגמרי; זה ממש לא מעניין אותנו.ב.

קרא עוד »

אני לבד!!

"אני לבד!" כדי שנוכל כולנו – הורים וילדים – להתחיל את שנת הלימודים ברגל ימין, כדאי לתרגל בימים שנותרו לחופש מיומנויות עצמאות, כך שהילדים ייקחו

קרא עוד »

אז מה עושים בחופש?

אחרי שנגמרו הקייטנות והחופשות המשפחתיות, וקייטנות הסבא-סבתא למי שזכה, נשארו עוד כמה ימים ואפילו שבועות להעביר יחד בצוותא. אמנם חלקנו זוכרים שההורים שלנו לא עשו

קרא עוד »

לעשות כלום

מה אתה רוצה לעשות היום? כלום… כמה מחרפן אותנו כשהם בוחרים "לעשות כלום"?! רוני לנגרמן זיו "מה אתה רוצה לעשות היום?" "כלום" "אבל אתמול עשינו

קרא עוד »

נהיה בקשר