עצמאי בשטח

ילדים מטבעם רוצים לעשות בעצמם כמו הגדולים, בעוד אנחנו, עם כל הכוונות הטובות, לפעמים עוצרים בעדם: אנחנו חרדים ומגוננים, עוטפים ומפנקים, ושכחנו שתפקידנו להכין אותם לחיים עצמאיים

רוני לנגרמן־זיו

"אמא ביי, אני הולך!", מצהיר הילדון. ביד אחת קסדת האופניים, תיק על הגב. "רגע לאן? מתי אתה חוזר? עם מי? בקבוק מים לקחת? (כן); מנעול לאופניים יש לך? (כן); אני אלווה אותך? (לא!) טוב, תרכב בזהירות! אל תדבר עם אנשים שאתה לא מכיר… תהיה רק עם החברים…" אני צועקת אל גבו המתרחק (לא המצאתי, סצנה מהבוקר).

מצד אחד זה חשוב שהילדים מפתחים עצמאות. מצד אחר, ברגע שהם מתרחקים מאיתנו, רצים לנו כל הסרטים הרעים בראש, במיוחד בתקופה מרובת החרדות הנוכחית. פליז, רק תישאר בבית לידי ואל תלך… אני אומרת לעצמי, כי הוא כבר מזמן לא כאן. אך מתחת לכל שכבות החרדה ו/או הפינוק שגורמות לנו לעשות בשבילם, חשוב שנזכור שהתפקיד שלנו כהורים הוא להכין את הילדים לחיים. להוציא אותם מהבית מצוידים במירב המיומנויות.

נעצור רגע ונבהיר את עניין החרדה והפינוק: כשאני הורה חרד, אני מגונן על הילד שלי מפני סיכונים וסכנות ולא נותן לו להתנסות וללמוד בעצמו (וגם ליפול וללמוד מטעויות); וכשאני הורה מפנק, אני מאמין שהתפקיד שלי הוא לשרת את כל צרכיו ורצונותיו של הילד שלי, והוא לא לומד לספק אותם בעצמו. אז כאן וגם כאן, חטאתי למהות תפקידי כהורה: להוציא מהבית ילד מוכן לחיים. אז עם יד על הלב, בואו נבדוק: האם במה שאנחנו עושים או אומרים לילדים שלנו אנחנו מעודדים אותם לעצמאות, או מוֹנעים אותה מהם? האם אתם מוצאים את עצמכם אומרים לילדים את המשפטים הבאים:

X "תנוח, אני אעשה בשבילך"

למה לא? הילד מתלונן שהוא לא מצליח, לא יכול, עייף… והלב שלנו יוצא אליו, אז אנחנו מוותרים. או שנמאס לנו לשמוע את הקיטורים והתירוצים, אז שוב אנחנו עושים בשבילו. אבל אם זה הדפוס הקבוע שבכל פעם שהוא מקטר אנחנו עושים בשבילו, איך הוא ילמד לעשות בעצמו?

V "תנסה לבד, אני מאמינה בך!"

למה כן? אם עד עכשיו עשינו עבורו, לא נזרוק אותו לעשות לבד ונלך. נעודד אותו ונהיה בסביבה לתמוך, נאמין בו שהוא יכול לעשות צעד קטן, כדי שיוכיח לעצמו שהוא מסוגל. אם זה לנעול נעליים בעצמו, להכין שיעורים או לחתוך סלט. זוכרים שאנחנו מאמנים אותו לחיים.

X "אתה קטן, כשתגדל…"

למה לא? בתכל'ס, הילדים רוצים לגדול ולהיות עצמאים. אנחנו אלה ששמים להם מקלות בגלגלים כדי להגן עליהם, שגם זה תפקידנו: הרי העולם הוא מקום מסוכן, והילד קטן. אבל זה גם מה שהילד מבין: שהעולם מסוכן, שעדיף להישאר במקום, ושהמבוגרים יעשו עבורי. עד מתי? לא יודע… ילדים שמוֹנעים מהם שוב ושוב לנסות עלולים לפתח הימנעות, ובעיקר המון פחדים.

V "אתה יכול!"

למה כן? חשוב שנבין שלתת לילד לנסות ולעודד אותו לעצמאות זה לא אומר להפקיר אותו! אנחנו שם, מלווים ומלמדים, מאפשרים התנסות במרחב בטוח. במקום לומר מה אסור ומה אי אפשר, נציע מה כן אפשר. למשל: "רוצה ללכת בלי לתת לי יד? רק במדרכה. בכביש נותנים יד".

X "עזוב, אתה לא טוב בזה"

למה לא? הרבה פעמים בלי לשים לב אנחנו מתייגים את הילדים: היא טובה במתמטיקה, אבל יש לה חוש כיוון גרוע; הוא מצייר יפה, אבל עדיף שלא יוציא את הכלים מהמדיח… וכך אנחנו מונעים מהילדים שלנו להתאמן ולחזק את החולשות שלהם, וגרוע יותר: מקבעים להם אמונות שליליות על עצמם.

V "תראה איך התקדמת, הנה אתה כבר…"

למה כן? כאשר אנחנו לא משווים אותם לאחרים, אנחנו יכולים לראות ולהראות להם את ההתקדמות האישית שלהם ביחס לעצמם. אם אתמול הוא פתר תרגיל אחד מתוך עשרה והיום פתר שניים, זו התקדמות! כשהילד מרגיש שאינו מצליח, נראה לו את הדרך שכבר עשה, ונחזיר לו את האמונה ביכולות שלו.

X "אתה והרעיונות המטופשים שלך…"

למה לא? לנו יש את הדרך שלנו לעשות דברים, מהתארגנות בוקר ועד סידור הבית. לפעמים הילדים באים עם רעיונות משלהם (ללכת עם פיג'מה לגן, לנעול נעליים שונות, לאכול פיתה במילוי בננה) ואנחנו פוטרים אותם במחי יד: "איזה שטויות!". אבל היי, מי אמר שרק הדרך שלנו היא הנכונה?

V "איזה רעיון מצוין!"

למה כן? כי אנחנו רוצים לעודד אותו על היוזמות היצירתיות שלו, גם אם אנחנו עדיין לא מבינים אותן. פעמים רבות אנחנו מקבעים את החשיבה של הילדים כשאנחנו דורשים מהם לעשות בדרך שלנו. אם נעצור רגע קודם, נראה שיש להם רעיונות יצירתיים ומעניינים. למשל, לשנות את העיצוב של הסלון, או להביא מדבקה במתנה לרופאת השיניים. יצירתיות זו תכונה שחשוב מאוד לעודד. איננו יודעים באילו מקצועות הם יעבדו בעתיד, אך יצירתיות בטוח תידרש שם.

X "למה רק 98 ולא 100?"

למה לא? כשאנחנו תמיד מסתכלים מה הילד לא עשה בסדר ולא מעריכים את מה שכן, הילד לומד שאין מה להשקיע או לקחת אחריות. אם לא משנה מה הוא יעשה או לא יעשה בכל מקרה הוא יקבל ביקורת, למה לו להתאמץ בכלל?

V "אתה יכול להיות גאה בעצמך"

למה כן? המשפט הנפוץ "אני גאה בך" יש בו משום עידוד, אך הוא מביע גם אלמנט של ריצוי: הילד מבין שהוא צריך שההורה שלו יהיה גאה בו, שהוא תלוי בהכרה של ההורה. אנחנו רוצים להסיט את הפוקוס מאיתנו – אל הילד, כדי שהילד יהיה גאה בעצמו. כדי שהוא יעמוד במטרות של עצמו: לטפס על המגלשה הגבוהה, להתמיד בחוג כדורגל, להצטרף למשחק של הילדים… גם כל אלה הם מבחנים עבורו, לא רק מתמטיקה. ואנחנו רוצים שיהיה גאה בעצמו לא רק על התוצאה, שהיא גם לא תמיד מיידית וגם רגעית, אלא בעיקר על הדרך, שהיא מירב הזמן.

X "זה ממש קל, מה אתה חושש?"

למה לא? מה שנראה לנו או לאחים שלו ממש קל, עלול להיראות לילד שלנו כמו טיפוס על האוורסט. אם נזלזל בקושי שלו, הוא ירגיש שאנחנו מזלזלים בו ולא מעריכים את המאמץ שהוא עושה. בין אם מדובר בשיעורי בית, בדיקת רופא או ליטוף כלב.  

V "זה לא היה פשוט בכלל!"

למה כן? נעודד אותו על הפגנת מאמץ, על הדרך שעשה. נראה לו שראינו את האומץ שהוא גייס כדי לעשות את הצעד שהרתיע אותו. גם ובמיוחד אם לא הגיע להישג או לתוצאה שקיווה.

X "אתה חסר אחריות!"

למה לא? הוא שכח שיש שיעורים, שכח את המחברת בכיתה, את הסוויטשירט בפעם המי יודע כמה, שכח את המפתח וננעל בחוץ. "מזל שהראש שלך מחובר לכתפיים, אחרת גם אותו היית שוכח!" – אצל מי מהדהד המשפט הזה מהילדות?! אולי גם הילדים שלנו… קצת כמונו? איך זה גרם לנו להרגיש כשאמרו לנו את זה?

V "איזה אחראי אתה!"

למה כן? עם העצמאות באה האחריות. אחריות על עצמי, על אחרים, על הסביבה שלי. אלה תכונות שסופר-חשוב לנו לפתח בילדים שלנו. רוצים לפתח? נתמקד בזה. כי מה שמתמקדים בו – גדל! אם נתמקד במה שהוא שכח, הוא ימשיך לשכוח, ולהפך. אם נשקף לילד בכל פעם שהוא מפגין אחריות, אפילו מעט (כיסה את אחותו התינוקת כשנפלה לה השמיכה? זכר לומר שצריך מחר חולצה לבנה? נעריך את זה!) – הוא ילמד על עצמו שהוא אחראי, וימשיך להוכיח לנו ולעצמו שהוא אכן כזה.

X "אי אפשר לסמוך עליך!"

למה לא? כמה פעמים הרגשתם שאי אפשר לסמוך על הילדים? (כמה פעמים ביום אפילו?) אז מה, לא להגיד להם את זה? אם תשאלו אותי, לא. לא להגיד להם את זה. כי זה מה שיקבע בהם את האמונה שאי אפשר לסמוך עליהם, ואת ההתנהגות בהתאם. ביקשתי שוב ושוב שיחזיר את הנעליים למקום/ שיפנה מדיח ועדיין לא עשה? אבקש שוב, ושוב, ושוב. לא אתייג אותו כמי שאי אפשר לסמוך עליו.

V "אני סומך עליך, אתה יכול לסמוך על עצמך"

למה כן? זה בעיניי המשפט הכי חשוב שהילדים ישמעו מאיתנו. אם תקחו דבר אחד מהכתבה הזו, שיהיה זה המשפט הזה. נסו להיזכר מי אמר לכם את זה בילדותכם, ומה זה גרם לכם להרגיש: הקומה מזדקפת בכמה סנטימטרים. ילד צריך לדעת שאנחנו סומכים עליו כדי לגדול עצמאי ואחראי וללמוד לסמוך על עצמו.

אומרים שכל ילד צריך מבוגר שיאמין בו, זיכרו שאנחנו המבוגרים האלה עבור הילדים שלנו. כאשר אנחנו נאמין בהם ונשדר להם שהם יכולים, נגביר את האמונה שלהם בעצמם. נהיה לצידם, מאחוריהם, מעודדים, משדרים שיש להם סביבה בטוחה לנסות ולהתנסות בעצמאות, אך לא עושים עבורם ובמקומם. עם זאת חשוב לא לזרוק אותם למים העמוקים בלי גלגל הצלה, וגם לא להציב רף גבוה מדי, אלא רק צעד אחד קטן בכל פעם, כמו עוד שלב בסולם ביחס לזה שהם טיפסו אתמול.

ולסיום, זוכרים את שאלוני "בחן את עצמך" בעיתוני הנוער? אז סמנו כמה סימני איקס וכמה סימני וי צברתם, ותנו לעצמכם ציון 😉 ועכשיו: לא משנה מהו, תהיו גאים בעצמכם!

הכתבה פורסמה במגזין לאשה וב-ynet ב-15.5.24

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

נהיה בסדר!

איך מגיעים בשלום ובזמן לארוחת החג, איך צולחים את הקיטורים והביקורת של המארחת, ואיך מתמודדים עם ילדים שעלולים להירדם על הצלחת… רוני לנגרמן־זיו החגים הם

קרא עוד »

אני ילד ירוק

לא צריך להיות מושבניקים רוחניקים כדי להיות קצת יותר ירוקים, גם למשפחה עירונית ממוצעת יש הרבה דרכים פשוטות לתרום לסביבה. למה זה חשוב כל כך

קרא עוד »

מבצע סבתא

אם אתם מוצאים את עצמכם בשורות הבאות, אתם בחברה טובה: נדיר למצוא הרמוניה מושלמת בין דור ההורים לדור הסבים. חילוקי דעות יש תמיד, ולכל משפחה

קרא עוד »

ככה זה כשיש שניים

"למה את לא מרשה לו?!"; "למה אתה לא עוזר לי?!" – תלונות וטרוניות אין־ספור נזרקות לאוויר בין בני זוג שמגדלים יחד ילדים. אפשר לומר שזוגיות

קרא עוד »

סליחה רגע

"תבקש סליחה!", "תבקשי סליחה!" אנחנו דורשים מהילדים כשעולה חשש שמישהו נפגע מהם. אז רגע לפני הפעם הבאה שאנחנו באים בדרישה לסליחה – נעצור את האוטומט

קרא עוד »

בלוז בחופש הגדול

מלחמה מעל ראשנו, בחוץ חום מטורף ולחות הזויה, ובבית הילדים נטולי מסגרות – לא מתכון בטוח לרוגע ושלווה, בלשון המעטה. איך עוברים את אוגוסט בשלום?

קרא עוד »

הספירה לאחור

התלמידים אמורים לשוב לשגרת לימודים ב־1 בספטמבר. אם טרם התארגנתם לחזל"ש המיוחלת, הנה הטו־דו ליסט לימים האחרונים לפני הצלצול הראשון רוני לנגרמן־זיו שבועיים לפני בגוף

קרא עוד »

צו קריאה

מופלא איך שבוע הספר הוא אירוע שממשיך לסחוף המונים, בעידן שילדים ובני נוער כמעט אינם קוראים ספרים. מדוע בכלל חשוב לעודד את הילדים לקרוא, ואיך

קרא עוד »

זוכרים ומתגברים יחד

יום הזיכרון לשואה ולגבורה השנה קשה מתמיד. איך מסבירים לילדים על השואה, כשעדיין קשה לנו לתפוס את מאורעות ה־7 באוקטובר? רוני לנגרמן־זיו "אלא שבכל דור

קרא עוד »

קריאה לסדר

איך לרתום את הילדים לעזרה בעבודות הבית לקראת פסח? רוני לנגרמן־זיו רגע לפני הקושיות, אקדים ואקשה קושייה ראשונה: למה? למה לנו לרתום את הילדים לעזרה

קרא עוד »

אמא, מתי נחזור הביתה?

כמעט חודשיים לתוך המלחמה, ולנו עצמנו עדיין אין תשובות לשאלות הקשות. אז איך נשיב לשאלות של הילדים? רוני לנגרמן־זיו בשבעה באוקטובר התעוררנו למציאות חדשה, כואבת,

קרא עוד »

צמודים למסכים

ניוז או פייק? לנוכח המצב הביטחוני הרשת מוצפת בהמון ידיעות וסרטונים, חלקם ישנים ואחרים מומצאים. מומחה הסייבר נצר שוחט מסביר להורים איך להתנהל נכון ולמזער

קרא עוד »

חוג שמח

כדורגל או מדעים? קפוארה או אוריגמי? לגו או שחייה? יש שישאלו "למה 'או' אם אפשר גם וגם?", ויש שישאלו: "מי צריך את החוגים האלה בכלל?"

קרא עוד »

שוב ספטמבר כאן

חודשיים של בטן-גב לילדים באים על סיומם, והשגרה שוב משתגרת לעברנו. איך עושים את המעבר הזה חלק ככל האפשר, ומכניסים את עצמנו ואת הילדים לשנה

קרא עוד »

החופש הגדול מא' עד ת'

לפנינו חודשיים של יציאה מהשגרה – איך עושים את זה עם כמה שפחות דאגות וכמה שיותר רוגע? המילון השלם לחופש הגדול רוני לנגרמן־זיו אוכל: בשגרה

קרא עוד »

ילדים זה חופשה

בדרך לחופשה עם הילדים? מה עושים עם האוכל? איפה כדאי לישון? איך מומלץ להתנייד? כמה עצות לחופשה מהנה יותר רוני לנגרמן־זיו יש שאומרים שחופשה עם

קרא עוד »

זה אחי הקטן

מצד אחד הגדולים עושים בייביסיטר לקטן, מצד אחר מאתגר להתמודד עם מרד גיל השנתיים לצד מרד גיל ההתבגרות. תפסתי לשיחה צפופה כמה אימהות כמוני לילדים

קרא עוד »

לחיי האהבה

לכבוד ט"ו באב: עצות מועילות ופשוטות ליישום שיעזרו לכם לעורר את הרומנטיקה, שקצת נזנחה בין ההשקעה בקריירה, בבית ובגידול הילדים רוני לנגרמן־זיו "אל תתנו לשגרה

קרא עוד »

איך מדברים עם מתבגרים?

רוב המתבגרים מגלגלים עיניים ואוטמים אוזניים, לפעמים אפילו טורקים דלת, כשאנחנו מנסים לדבר איתם. "הוא לא מדבר איתי", מתלוננים ההורים, ובעצם מתכוונים "הוא לא מקשיב

קרא עוד »

חזל"ש, טייק 2

הגיע הזמן לחזור ללימודים, בתקווה שהפעם נשרוד בגנים ובבית הספר קצת יותר ימים. חוזרים לשגרה, בפעם השנייה החודש רוני לנגרמן־זיו הבוקר התעוררנו לווטסאפ מהמחנכת: "אנא

קרא עוד »

אל"ף אוהל, בי"ת זה בית…

המילון השלם לעולים לכיתה א' ו־22 שאלות שכדאי לשאול את עצמנו לפני שאנחנו (והילדים) נכנסים לראשונה לבית הספר רוני לנגרמן־זיו אמונה בילד: כל ילד צריך

קרא עוד »

היש צוהלת ושמחה

מה עושים אם הילד לא רוצה להתחפש או להצטלם מחופש? איך לשדרג משלוח מנות? ועוד רעיונות משמחים במיוחד לחג הפורים רוני לנגרמן־זיו בחירת התחפושת עוד

קרא עוד »

הורים ולומדים

מי לא מתגעגע להיות סטודנט? החבר'ה, המסיבות, הדשא ובין לבין גם לומדים קצת. אבל זה היה לפני הילדים. לכל ההורים שמתחילים את השנה האקדמית, קבלו

קרא עוד »

מתחילים בטוב

תחילת השנה מביאה איתה תקוות חדשות, אבל הכי פשוט זה להתחיל בקטן – ביום אחד. כמה דברים קטנים שיעשו לכם טוב בסדר יום שגרתי. תתחילו

קרא עוד »

אמא בבית הספר

כשליוותי לראשונה את בני הבכור למפגש לקראת כיתה א, צפו בזיכרוני שנות בית הספר שלי. כל אותם דברים שאני לא רוצה להעביר לו, וגם על

קרא עוד »

סוף טוב

בימים הקרובים יחזרו הילדים הביתה עם תעודת סיום השנה. לא חשוב מה כתוב בה, כמו שחשוב מי שאוחז בה (או מחביא אותה בתיק ואפילו יותר

קרא עוד »

אהבה בימי קורונה

"יחד ננצח את הקורונה" אמרנו מהסגר הראשון, אבל מה עם האהבה? מתי היא תנצח? מתחילת משבר הקורונה הזוגיות נשכחה מאחור ומעלה בעיקר אבק. כולנו מותשים,

קרא עוד »

איך שומרים על קשרי משפחה?

אומרים שמשפחה לא בוחרים, לא את המשפחה שנולדים לתוכה וגם לא את המשפחה שמתחתנים איתה, אך בייחוד בתרבות הישראלית, המשפחה היא חלק אינטגרלי מחיי היומיום

קרא עוד »

המעודדת בע"מ

למה כל כך חשוב לעודד את הילדים? ואיך הם ילמדו אם לא נגיד להם כל הזמן מה הם לא עשו בסדר? רוני לנגרמן זיו "למה

קרא עוד »

אל תחליטי עליי!

מי לא מכיר את המשפט שבכותרת? ילדים אומרים זאת משום שכך הם באמת מרגישים! בעולם שלהם המבוגרים קובעים, מחליטים ואומרים להם מה לעשות, ומשאירים להם

קרא עוד »

אמא (לא) יודעת הכול

צריך הרבה אומץ כדי להודות שאני לא תמיד יודעת הכול. כי אמהות תמיד יודעות מה טוב לילדים שלהן, לא?רוני לנגרמן זיו אנחנו בטוחות שאנחנו יודעות

קרא עוד »

איך אפשר לסמוך על הגננת?

לקראת פתיחת שנת הלימודים ראיינה אותי העתונאית מאיה פולק לכתבה “גננות במעקב” שהתפרסמה במוסף “שישבת” של “ישראל היום” – הראיון המלא כאן. אז כיצד הורים

קרא עוד »

בשם האהבה

לפני עשר שנים לא חשבנו שנירדם בכל ערב עם הילדים או מול הטלוויזיה. רוני לנגרמן זיו חוזרת להשקיע בזוגיות "זרקתי אותו מהבית!", הנחיתה עליי חברתי

קרא עוד »

בוקר ראשון בלי אמא

איך להשאיר את התינוק בפעוטון בלי לבכות כל הדרך הביתה? רוני לנגרמן זיו אני זוכרת את היום הראשון שלו בגן. הפקדתי אותו בידיים רועדות בידיי

קרא עוד »

זה שיר פרידה

הילד מתקשה להיפרד בבוקר בגן, מה עושים? רוני לנגרמן זיו מכירים את התסריט שאנחנו מריצים לעצמנו בראש על הבוקר – אוף, בטח שוב יהיה קשה,

קרא עוד »

כל ההתחלות….

אין ספק, לשלוח את הילד לגן זה לא פשוט – בעיקר לנו ההורים הדואגים ויודעים שאין מי שיטפל בו טוב יותר מאיתנו. כמה עצות לימים

קרא עוד »

חזל"ש זה כאן ועכשיו

האחד בספטמבר חוזר ובגדול. איך מחזירים את הילדים לשגרת שנת הלימודים? רוני לנגרמן זיו אחרי שנתנו להם לישון עד מאוחר, לאכול בגדול ולשכוח מכל מה

קרא עוד »

כמה מילים על חוגים

האם למלא את הלו"ז של הילדים בחוגים? במה זה תלוי? ואיפה השיקולים שלנו (זמן, כסף) במשוואה? רוני לנגרמן זיו תפקידם של חוגים הוא לפתוח את

קרא עוד »

חוגים ואחים

מה עושים עם האחים כשהילד בחוג? איך הופכים זמן המתנה לזמן מתנה? רוני לנגרמן זיו דילמה מוכרת: לקחנו את אחד הילדים לחוג, יש עוד 45

קרא עוד »

"אז תלכו אתם לחוג!"

הילד ביקש לפרוש מהחוג, מה עושים? בודקים איתו את הסיבה האמיתית לבקשה, ומגיבים בהתאם רוני לנגרמן זיוחוג הוא פעילות פנאי, וכפעילות פנאי היא לתפיסתי נתונה

קרא עוד »

הורים בגן ילדים

למה חשוב כל כך לבנות יחסים טובים עם הגננת? ואיך עושים את זה? רוני לנגרמן זיו המשולש הורים-גננת-ילד הוא משמעותי מאוד. מדוע? אנחנו רוצים שלילד

קרא עוד »

ביי-ביי בייבי

גם אחרי שעוברים ימי ההסתגלות הרשמיים הראשונים, עדיין לא פשוט. לא פשוט להם להיפרד, לא פשוט לנו להשאיר ילד בוכה בגן, כולנו מותשים, אז מה

קרא עוד »

60 שניות על… תעודות

איך אנחנו מגיבים לתעודות של הילדים? רוני לנגרמן זיו בימים אלה הילדים שלנו מקבלים תעודות.האם אנחנו: א. אדישים לזה לגמרי; זה ממש לא מעניין אותנו.ב.

קרא עוד »

אני לבד!!

"אני לבד!" כדי שנוכל כולנו – הורים וילדים – להתחיל את שנת הלימודים ברגל ימין, כדאי לתרגל בימים שנותרו לחופש מיומנויות עצמאות, כך שהילדים ייקחו

קרא עוד »

אז מה עושים בחופש?

אחרי שנגמרו הקייטנות והחופשות המשפחתיות, וקייטנות הסבא-סבתא למי שזכה, נשארו עוד כמה ימים ואפילו שבועות להעביר יחד בצוותא. אמנם חלקנו זוכרים שההורים שלנו לא עשו

קרא עוד »

לעשות כלום

מה אתה רוצה לעשות היום? כלום… כמה מחרפן אותנו כשהם בוחרים "לעשות כלום"?! רוני לנגרמן זיו "מה אתה רוצה לעשות היום?" "כלום" "אבל אתמול עשינו

קרא עוד »

נהיה בקשר