איך לרתום את הילדים לעזרה בעבודות הבית לקראת פסח?
רגע לפני הקושיות, אקדים ואקשה קושייה ראשונה: למה? למה לנו לרתום את הילדים לעזרה בעבודות הבית לפסח? הרי "הם עושים יותר נזק מתועלת" ובלגן יותר מסדר… יש הורים שמתעצבנים שהילדים מסתובבים להם בין הרגליים בזמן הניקיון לפסח ושולחים אותם לקייטנה, או לקייטנת הדודה שפחות שומרת – וזה בסדר; איך אומרים, טוב הורה אחד שפוי משני ילדים על העץ, לא?; אם גם אתם עונים על ההגדרה הזו, תוכלו לדלג לכתבה הבאה, מייד אחרי התשובה לקושייה:
חשוב לרתום את הילדים לעזרה בעבודות הבית לפסח לא רק כי הם באמת יכולים לעזור לנו לנקות ולסדר את הבית בכאן ועכשיו, אלא גם כדי שהם יעזרו מחר משום שנרגיל אותם לעזור ולקחת חלק; ובעיקר, כדי שהם ירכשו מיומנויות של סדר וניקיון לחיים שלהם. אז זה לא רק עזרה לנו, אלא גם השקעה לעתיד שלהם.
אז איך לרתום את הילדים לעזרה בעבודות הבית לפסח? הנה כמה רעיונות.
להתאים משימות לילד: הכי קל לדרוש "תוריד ת'זבל!" ולהתלונן שהוא לא עושה את זה. אז לפני שנותנים את המטלה – סליחה – הכי מסריחה, אולי ניתן את המטלה הכי מותאמת? יש ילד שמקפל כביסה מעולה, ויש ילדה שאוהבת לעזור בתיקונים; יש ילדה גבוהה שיכולה להגיע לנקות את המדפים העליונים, ויש את הקטנצ'יק שיכול לזחול מתחת לספות ולהוציא צעצועים תקועים… תהיו יצירתיים.
הם יכולים הרבה יותר ממה שאתם חושבים: בגן הם מסדרים ומנקים יחד, עם מטאטא ויעה וסמרטוטים, ויודעים היטב לשמור על הניקיון. אל תתביישו, תשאלו את הגננת אילו משימות הם עושים בגן, וטיפ ממני: תשאלו אותה גם איזה שיר היא משמיעה ברקע כשהם מנקים. תשמיעו אותו בבית, ותראו איך השיר המוכר מניע אותם (מי אמר פבלוב?).
הטיימינג הנכון: ביקשתי פעם אחת שיכניס את הנעליים לארון הנעליים, ודקה אחר כך אני כבר מאפס למאה: "כמה פעמים אפשר לבקש ממך? משימה כזו פשוטה אתה לא מצליח לעשות?!"; אז לשמור אנרגיות, וכאשר מבקשים בפעם הראשונה, לבדוק האם כשהוא אומר "עוד מעט" הוא מתכוון לזה, או שהוא מרוכז בפלייסטיישן ובכלל לא שמע אותי? לעצור רגע, להניח יד על כתף, להסב את תשומת לבו. כשהוא אומר "עוד מעט" לשאול "עוד 10 דקות? בוא נקבע". וכשמגיע המועד להזכיר שהגיע הזמן לעמוד במילה שלו.
מילה טובה או שתיים: עזר במשהו קטן, עזר אפילו חלקית? לומר "תודה, וכל הכבוד על…", ו"איך עזרת לנו", ו"איך בזכותך הבית נראה נקי יותר". בלי "אבל לא עשית…" ו"למה לא סיימת?!"; אחרי שהודינו, אפשר לבקש עוד משהו. נקי, מהתחלה, בלי ביקורת, עם מילה טובה.
להפוך תלונה לבקשה: זה כלי מתנה לחיים, גם בזוגיות ובכל מערכות היחסים. אנחנו נוטים (בעיקר נוטות, בואו נודה על האמת) להתלונן: "קר לי! מי הדליק מזגן?", "כמה מלוכלך פה!", "למה אני צריכה לעשות הכול בבית הזה?!" – במקום פשוט לבקש: "ממי תסגור בבקשה את המזגן"; "חמוד, תעזור לי להרים את הכיסאות, נפעיל את הרובוט", "אני אשמח לעזרתכם לסדר את הקניות, תודה".
טבלת משימות וצ'ופרים: אנחנו עומדים בפני פרויקט גדול של ניקיון לקראת החג. אני מניחה שכולנו יודעות היטב את התורה של הניקיון, בראש שלנו. אבל בני ביתנו אינם קוראים מחשבות. נערוך טבלה מסודרת (ולמחמירים: אקסל בגוגל דרייב) ובה כל המשימות לקראת החג, ונשאל מי פנוי באיזה יום, מי יכול לקחת על עצמו איזו משימה, ופשוט נשבץ ונדאג לסידור עבודה, וגם נדאג לתזכר. אנחנו לא מחלקים פרסים למצטיינים וגם לא תשלום לעוזרים, אבל בהחלט כשהגענו ליעד מסוים אפשר להתפנק במשהו שכולם אוהבים (ארוחה משפחתית, סרט או בילוי אחר) לאות תודה וביחד.
הכתבה פורסמה במגזין לאשה ובוואינט ב-9.4.24
