חודשיים של בטן-גב לילדים באים על סיומם, והשגרה שוב משתגרת לעברנו. איך עושים את המעבר הזה חלק ככל האפשר, ומכניסים את עצמנו ואת הילדים לשנה החדשה באנרגיות טובות?

בין אם אתם וילדיכם חוזרים לשגרה מוכרת של אותה מסגרת, ובין אם מתחילים מסגרת חדשה לגמרי, נדרשת הסתגלות מסוימת מזמן החופשה הרובץ, הנזיל ונטול הדאגות של אוגוסט, אל השגרה המתקתקת, המג'נגלת והלחוצה של ספטמבר: בין שנת לימודים חדשה, לשנת חוגים חדשה ולראש השנה שבפתח. כמה עצות להסתגלות נכונה:
נחיתה רכה: ליפול מהמיטה עם ג'ט לג אחרי חופשה ישר לגן או לכיתה, יכול להשאיר חוויה לא טובה. חזרה מחופשת הקיץ המשפחתית לבית ולחדר המוכר לפחות שבוע לפני ששנת הלימודים מתחילה, יכול לעזור לנחיתה רכה לשגרה.
השעון נראה כמו שרודף אחרי עצמו: גם אם אנחנו עבדנו כשהילדים היו בחופש, מן הסתם שגרת הבוקר שלנו נראתה קצת אחרת מזו הלחוצה של להעיר-להכין סנדוויצ'ים-להלביש-לזרז-לפזר של שנת הלימודים. בשבוע האחרון כדאי בהדרגה להחזיר את הילדים לשעות השינה והקימה של שנת הלימודים, כדי שלא נזרוק אותם רדומים בשער בית הספר והם ינקרו למורה בפרצוף.
בואו לאכול איתי: סביר להניח שהתזונה של רוב הילדים בחופש הגדול הייתה נכשלת במבחן התזונאית. הילדים בבית, אנחנו לא תמיד, מגירת החטיפים נפתחת ונסגרת, ולהקת הנשנושים חוגגת… לקראת שנת הלימודים כדאי להחזיר אותם לשגרת הארוחות הבריאות יחסית, וגם אם נשנשו בין לבין, נהיה רגועים שאת אבות המזון – שאינם צ'יפס וקולה, כן? – הם מקבלים. מומלץ מאוד להתחיל את היום בארוחת בוקר קלה, לשלוח איתם לבית הספר ארוחת כי"ף – כריך, ירק ופרי, להכין להם ארוחת צהריים טובה, וארוחת ערב שאינה משהו שהם סחטו מאיתנו בפיצוציה בדרך חזרה מהחוג… רצוי מאוד לשלב את הילדים גם בהרכבת התפריט המשפחתי ותפריט ארוחת העשר, וגם בהכנת האוכל – וזה יעלה את הסבירות שהם גם יאכלו את מה שבישלנו יחד.
אין לי מה ללבוש! רגע לפני שחוזרים ללימודים כדאי להחזיר את תלבושת בית הספר שנדחפה אי שם מאחורי ערימות הבגדים במהלך החודשיים האחרונים לחזית הארון, ובאותה הזדמנות לבדוק שהבגדים מתאימים ולא נקפצה איזו קפיצת גדילה במשך הקיץ.
טיפ: כדאי להצטייד מבעוד מועד במספיק חולצות בית ספר לבנות לכל טקסי תחילת השנה הבאים עלינו לטובה.
שולחן ערוך: הורים רבים וטובים, בעיקר בהתרגשות של ילד שעולה לכיתה א', רוכשים עבורו חדר חדש עם שולחן, ספרייה וכיסא ארגונומי משוכלל. תתחדשו, אבל חשוב להתאים ציפיות למציאות. ניוז פלאש: רוב הילדים אינם יושבים לבד לשולחן בחדר שלהם להכין שיעורים. בכיתות הנמוכות כנראה שהם יכינו שיעורים על שולחן פינת האוכל כשאתם לצידם, ובשנים הבאות – אולי על המיטה או על השטיח. נסו להיזכר איפה אתם הכנתם שיעורים, או איפה הייתם רוצים להכין שיעורים אילו איפשרו לכם – וחסכו מעצמכם תסכול וכעסים על הילדים, על ריהוט שקניתם באלפי שקלים והם לא משתמשים…
יוצאים לשופינג: רבים מאיתנו קונים ציוד לבית הספר על הדרך, כחלק מהסידורים. אלא שחשוב שהילד יהיה שותף בבחירת הציוד האישי שלו. גם אם הוא לא קנה כל מחברת וכל עיפרון, לפחות את החפצים האישיים, כמו תיק, קלמר ויומן – שאפשר גם להזמין באינטרנט, אפשרו לו לבחור, כדי שירגיש שייכות אליהם.
ארזת לבד? נכריז על שעה משפחתית של אריזה משותפת. גם אם בחרתם באופציה של עיטוף הספרים בפרויקט ההשאלה, אפשר לשבת ולהדביק יחד את המדבקות על הספרים והמחברות. וגם אם הכתב של הילד לא "יפה" ומדויק כמו שלכם, תנו לו לכתוב בעצמו את הפרטים על המדבקות. שוב – זה יגביר את תחושת השייכות שלו לציוד האישי שלו.
"הוא לא למד כל החופש!!!" פתאום אנחנו קולטים שהעברנו חופש חופשי למדי, והילד לא פתח ספר… אז בימים שנותרו לנו לפני תחילת השנה נוכל לשבת לשעת קריאה, לעשות כמה תרגילים בחשבון, ואפילו להציץ יחד בספרים החדשים. כשאתם עושים זאת עם הילדים, שימו לב לתגובות שלכם. האם הן בנוסח "יו איזה סיוט! איך שנאתי את המקצוע הזה", או: "זה נושא ממש מעניין, מאוד אהבתי ללמוד אותו"? הסטיגמות של הילדים על מקצועות מסוימים מתקבעות גם דרך מה שאנחנו משדרים להם. אל תזייפו התלהבות (ילדים קולטים זיופים…) – אבל שקלו מילים.
שיעור חברה: נכנסתם לגן חדש או לכיתה חדשה? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של ההורים ועודדו את ילדיכם הגדולים להצטרף לקבוצת הווטסאפ של הילדים. אל תנמנמו עד ה-1 בספטמבר. חשוב מאוד להכיר את הילדים וההורים לפני תחילת שנת הלימודים וליזום מפגשים חברתיים לפני שנפגשים כולם יחד בהמולה של היום הראשון ללימודים. כולם חדשים בגן ואין עדיין קבוצה כזו? קחו יוזמה ופתחו אותה בעצמכם.
הבית של יעל: עברתם דירה? בשעה טובה! לכו עם ילדיכם את הדרך לבית הספר או לגן כמה פעמים – חשוב שהסביבה תהיה כבר מוכרת כשכל השאר חדש. שימו לב לסימנים בדרך והזכירו אותם בקול רם באוזני הילדים, כך שיהיה קל להם לזכור: עוברים ליד הפארק, הנה לוח מודעות גדול, כאן יש חניית אופניים… (זוכרים את דורה? אז כזה!). אם בית הספר רחוק והילדים אמורים להיות עצמאים בדרכים, תרגלו איתם את הדרך באוטובוס.
זמן של ביחד: בחופש הגדול בילינו הרבה יחד, ובשגרת הלימודים אוטומטית זמן האיכות המשפחתי מצטמצם. דווקא עכשיו, כשהילדים חווים חוויות חדשות ויש להם המון מה לספר – הם רואים אותנו דקות ספורות ביום. אנחנו שואלים אותם "איך היה היום שלך?" תוך כדי נסיעה, או בין הטלפון לכביסה. חשוב להיות מודעים לזה וממש לסגור זמן ביומן, כמו שאנחנו סוגרים לפגישות עבודה. לשבת עם הילד על השטיח למשחק משותף, לצייר יחד, או לצאת עם המתבגר לקפה השכונתי. לשים לב לניואנסים של הילדים, אם נראית עננה על עיניהם או משהו על הלב שהם לא מצליחים לשתף – ולהתפנות אליהם בהקשבה מלאה, ללא הסחות וללא מסכים.
מסדר דמעות: יש ילדים שקשה להם במעברים. גם אם עשיתם הכל לפי הספר (או העיתון…) – הכנתם אותו, הלכתם יחד את הדרך, קניתם יחד את התיק, הכנתם יחד מערכת כריכים – לא תמיד הכל הולך חלק. יש ילדים שמתקשים בפרידה מההורים בבוקר במשך תקופה ארוכה, בגן ואפילו בבית הספר. זה לא תמיד אומר שלא טוב להם או שצריכה להידלק לנו נורה אדומה. לפעמים זה רק אומר שקשה להם במעברים. תהיו איתם בהקשבה ולא בכעס, תבנו טקס פרידה קבוע בבוקר (שלוש נשיקות וחיבוק, שלום מהחלון), תגידו להם כמה אתם סומכים עליהם. יש ילדים (ומבוגרים…) שנוטים לדבר רק על הקושי ועל מה שלא היה בסדר. שאלו אותם בסוף היום מה היה להם נחמד היום, כדי לאמן אותם בגישה שבכל קושי יש גם טוב.
הדבר הטוב הבא: יש ילדים שמתבאסים לצאת למסגרת בבוקר. אולי גם אנחנו מתבאסים לצאת לעבודה ומשדרים ששגרה זה רע? חשוב לשים לב לדוגמה האישית שלנו; אם כך זה אצל הילדים שלכם ואולי גם אצלכם, תנו דגש ל-דבר הטוב הבא. מה נעשה כשחוזרים הביתה? האם יש חוג אהוב, פגישה עם חבר, יוצאים לפארק, נוסעים לסבתא וסבא? מה מחכה לנו בהמשך היום?
שתהיה שנה טובה ושנת לימודים פורייה
הכתבה פורסמה במגזין לאשה ובוואינט ב-20.8.23