“בוא נסדר יחד: תכניס לקלמר את העפרונות, את המחק והמחדד; הנה מחברת עברית אדומה ומחברת חשבון כחולה – תסדר בילקוט; ואיפה יהיה לך נוח לשים את תיק האוכל?”
חשוב לשלב את הילדים בהכנות לקראת בית הספר. אלה שיודעים לכתוב יוכלו לכתוב את פרטיהם על המדבקות לספרים ולמחברות, וכולם יוכלו לסדר בעצמם את החפצים בילקוט במקום שיהיה להם נוח. זה מחבר אותם לציוד שעד לפני רגע לא הכירו, ועכשיו הוא שלהם ועליהם לשמור עליו. כאשר הם אלה שמחליטים על המקום הנוח להם ביותר – הם יידעו לאן להחזיר את החפצים; וכמובן – זה מעודד לעצמאות. כי עם כל ההתלהבות שלנו מהציוד החדש ומכך שהם עולים לכיתה א’ (או ב’, או ג’, או ו’…) – זה הציוד שלהם ועליהם ללמוד להתנהל איתו בדרך שנוחה להם.
“בוא נלך יחד לבית הספר, נראה איפה הכיתה שלך, איפה הספרייה, איפה הברזייה ואיפה השירותים”
ייתכן שהילד סייר בבית הספר עם הגן, אבל זה היה מזמן. יום-יומיים לפני תחילתה הרשמית של שנת הלימודים רצוי לעשות חזרה – ללכת בדרך הקבועה לבית הספר, לראות איך נראית הכיתה רגע לפני, ואיפה המקומות החשובים הנוספים (שירותים, מזכירות, הכיתה של אחיו הגדול וכו’), כדי שהילד ירגיש שהוא מגיע למקום מוכר ובטוח. ואם הוא אומר “אני יודע!” – נוכל לבקש ממנו שייקח אותנו לסיור בבית הספר כי אנחנו לא ממש מכירים, וכך הוא ירגיש גדול ובוגר בתפקיד “מדריך התיירים” של אמא ואבא.
“זה בית ספר טוב והמחנכת שלך ממש מקסימה. אני חושב/ת שהיא תמצא חן בעיניך”
כשאנחנו עסוקים בלקטר על בית הספר והמורים, זה מה שהילדים שלנו קולטים. כדי שהם יקבלו את הסמכות של הצוות החינוכי וירגישו בטוחים בבית הספר, קודם כל אנחנו צריכים להיות משוכנעים שהפקדנו את הילד בידיים טובות, כדי שגם הוא ירגיש כך; עם זאת, לא נקבע “אני בטוח/ה שתאהב את המורה” – כי אנחנו לא יכולים להיות בטוחים שהוא יאהב את המורה, ואנחנו לא נחליט עבורו על רגשותיו. עלינו רק להעביר את המסר שלדעתנו היא מקסימה, ולקוות שהוא יאמץ את התפיסה הזו.
“גם אם אמרו לך שהדרישות השנה יהיו גבוהות, אני מאמינ/ה שתוכל להצליח. כבר הוכחת לעצמך שאתה משקיע בלימודים כשאתה מעוניין בכך”
ילדים עלולים להילחץ ממה שאומרים ילדים אחרים, גדולים יותר (אחים או חברים), או הצוות החינוכי שמעוניין לדרבן את הילדים ללמוד ואגב כך עלול להכניס לו פחדים ולחצים. תפקידנו להרגיע את הילד, להזכיר לו את היכולות הגבוהות שכבר הוכיח בעבר, ועם זאת לא לבטל את רגשותיו בנוסח “זה שטויות, קטן עליך” – כשהוא מרגיש בדיוק ההפך.
“אתה ילד חברותי והיו לך חברים רבים בבית הספר הקודם. זה אולי לא יקרה ביום, אך אני מאמינ/ה שתוכל לרכוש חברים גם בכיתה החדשה”
משפחות רבות עוברות דירה במהלך הקיץ והילדים נכנסים לבית ספר חדש ולכיתה עם ילדים שאינם מכירים. כדאי להזכיר לילד את היכולות החברתיות שהפגין בעבר, ועם זאת לתווך לו את המציאות. להיזהר מהבטחות בנוסח “אני בטוח/ה שמהרגע הראשון כולם יתלהבו ממך ויהיו חברים שלך” – כי זה עלול לא לקרות, ואם נבטיח לו שכולם יהיו חברים שלו ברגע, הוא עלול לחזור מאוד מאוכזב.
הכתבה פורסמה בYnet 28.8.16 ובמוסף “זמנים בריאים” של ידיעות אחרונות
