סיימתם את חופשת הלידה ואתם מתכוונים לחזור לעבודה? אל תצפו שהשגרה תחזור להיות כמו שהייתה לפני הלידה. אז איך משלבים עבודה, בית וטיפול בתינוק? הסוד הוא בתיאום ציפיות
רוני לנגרמן זיו
מי שתבע את המושג “חופשת לידה” ודאי לא ילד בעצמו… אומר לעצמו כל מי שנמצא בפרדוקס הזה שנקרא חופשת לידה – עבודה במשרה מלאה 24/7 מסביב לשעון כמעט בלי שינה; ארוחות, מקלחות ואפילו הליכה לשירותים במשורה; מתוגמלת על ידי הביטוח הלאומי במשך 15 השבועות הראשונים במקרה הטוב. מה לזה ולחופשה?? הדבר היחיד הוא ההיעדר ממקום העבודה הרגיל שלנו. ואז מגיע הרגע שמי שהיה בחופשת לידה מחליט שהוא רוצה את השגרה שלו בחזרה, או משום צורך כלכלי עליו לשוב לעבודה.
לרצות את השגרה שלי בחזרה זה יפה, אבל החיים משתנים עם לידת הילד הראשון (ואז שוב עם לידת כל אחד מהילדים הבאים) ולא ישובו להיות כשהיו. אז אם יש לכם פנטזיה שהילדים ישתלבו לכם בשגרה באלגנטיות טבעית, סביר להניח שהיא לא תעמוד במבחן המציאות. אז איך צולחים בשלום את הג’ינגול הזה בין תינוק קטן, בית ועבודה?
תיאום ציפיות 1
ציפיות זה לא רק לכריות, ציפיות יש לכל אחד מאיתנו, כל הזמן, בעיקר מבני הזוג שלנו. אנחנו מצפים מהם בעיקר שייקראו את המחשבות שלנו ויידעו מה אנחנו מצפים מהם לעשות. ובכן, אם לא התחתנו עם אורי גלר, סביר להניח שזה לא יקרה. צריך לדבר על זה!
הכלי החשוב ביותר כשאנחנו מנהלים הורות בשניים הוא תיאום ציפיות בין בני הזוג. כאשר אחד מאיתנו היה בחופשת לידה בבית, ותוך כדי היה אחראי גם על מטלות הבית השוטפות, כמו כלים, כביסות, בישולים, ניקיונות, ואפילו אם לא: בכל פעם שיש שינוי בסדרי החיים – לפני הלידה, לפני חזרה לעבודה ובכל שינוי אחר – רצוי לעשות תיאום ציפיות.
בשיחת תיאום ציפיות, שני הצדדים שואלים זה את זה מה הציפיות שלך – ומקשיבים לתשובה. תיאום ציפיות זה לא אני אגיד ובן הזוג יעשה, או אני ארמוז והוא כבר יידע. מעלים את הציפיות של שנינו, ומתאמים ביניהן כך ששני הצדדים יקבלו את מבוקשם במידת האפשר וכל אחד יתפשר קצת, ומגיעים להסכם.
מסכמים ממש ברמה הכי פרקטית: מי לוקח את התינוק אל המטפלת באיזה יום ומי יוצא מוקדם יותר לעבודה, מי מחזיר באיזה יום ומי נשאר מאוחר יותר בעבודה, ומי אחראי על איזו ממטלות הבית השונות (קניות, כביסות, בישולים, ניקיונות). ובמידת הצורך והאפשרות, נעזרים בעזרה חיצונית בתשלום – למשל בניקיון ובבישול, שתוריד מכם את המטלות ותאפשר לכם להתרכז בטיפול בתינוק ובבילוי זמן איכות איתו בשעות שאחרי המטפלת/ המשפחתון.
תיאום ציפיות 2
תיאום ציפיות עם המטפלת הכרחי כמובן – מה בתחום אחריותה ומה לא (למשל, אם היא מכינה את המזון לתינוק או אנחנו), וזה די ברור. עם זאת, במקרים רבים יש מבוגר אחראי נוסף בסביבה, כמו סבא וסבתא שעוזרים בחודשים הראשונים.
תיאום הציפיות איתם חשוב לא פחות מתיאום הציפיות בינינו ההורים, ועליו להיעשות בעדינות וברגישות. כי אם סבא וסבתא הם כאלה שרק יבואו להחזיק את התינוק זה בסדר גמור כמובן, אבל אם הם באים בכוונה מלאה לעזור לכם, תכוונו אותם בדיוק: אם תשמחו לקבל קופסאות אוכל טרי ובריא, אם אכפת להם לקפל את ערימות הכביסה, או שאכן ישמרו על התינוק לשעה קלה ויאפשרו לכם להתקלח ולנוח.
חשוב מאוד להיות איתם בתקשורת פתוחה וכנה, לא לצפות לקריאת מחשבות (“זו אמא שלי! היא יודעת מה היא צריכה. למה היא לא עוזרת לי?” אז זהו שלא תמיד, למה שלא תגידי לה?) כדי למנוע תסכולים, ציפיות ואכזבות. בהצלחה!