כשהיינו ילדים, ראינו בסרטים ובסדרות הנעורים את נשפי סיום התיכון האמריקניים ורצינו גם. האם אנחנו מתחייסים לנשפי הסיום (הפרום) של ילדינו כהתגשמות החלום?
רוני לנגרמן זיו
שמלות וחליפות, איפור ותסרוקות, לימוזינות יוקרתיות ועוד גורמים להוצאות מטורפות, שלא לדבר על האלכוהול והנהיגה המסוכנת בשכרות, הם רק חלק מסממני נשפי סיום התיכון. איך אנחנו כהורים מול הדרישות האלה – מתרגשים איתם בחוויה, או שזה מעלה בנו התנגדויות?
האג’נדה שלנו: אם אם אנחנו בעד, והילדים חוו בר/בת מצווה בסגנון דומה, יהיה לנו קל לזרום ולשתף פעולה; אם אנחנו נגד וחושבים שהאירוע מנופח מדי ויוצא מפרופורציה, חשוב שנזכור כמה חשוב למתבגרים שלנו להרגיש חלק, להרגיש שייכים, לחוות יחד את החוויה הזו עם בני גילם, ושלא תמיד כדאי שנשלול מהם את החוויה (או נבקר אותה בפניהם). אם חינכנו את הילדים על ערכים מסוימים – נסמוך על עצמנו ועליהם שהערכים האלה נטמעו בהם.
הקשבה: לקראת האירוע הגדול כדאי לשבת לשיחה עם המתבגרים שלנו ולהקשיב להם – לשמוע על המחשבות והתחושות, ובעיקר על התוכניות שלהם לערב הגדול.
תקציב: נשתף אותם במסגרת התקציב שמתאימה לנו להקצות לאירוע. אם ההוצאה אמורה להיות גבוהה יותר, בהחלט אפשר לבקש מהם לעזור במימון. זה הזמן ללמד שיעור בסדר עדיפויות ובניהול תקציב. לאחר שיש רשימת הרצונות ומנגד תקציב מסוים, אפשר לבדוק איפה אפשר לחסוך: אולי בעלות השמלה (להשאיל מחברה שכבר סיימה או לקנות במקום פחות יוקרתי), במקום לקחת מאפרת – להתאפר לבד, וכדומה.
שעת חזרה: כמו בכל בילוי, כדאי לקבוע עם המתבגרים שעת חזרה משוערת ולבקש עדכונים במהלך הערב, ועדכונים במקרה של איחור.
אלכוהול: בנושא הרגיש הזה חשוב לחזור על הכללים שמן הסתם כבר חזרתם עליהם שוב ושוב לאורך התיכון: שאם שותים לא נוהגים, מה עושים במקרה של חבר שמשתכר וכן הלאה.
תקשורת: כמו בכל דבר, העיקרון הכי חשוב מול מתבגרים הוא תקשורת פתוחה. כזו שתאפשר להם לומר לכם את האמת, מאחר שהם יודעים (כי הוכחתם להם בעבר) שתקבלו אותם כמו שהם, בלי ביקורת ושיפוטיות.
תזכרו: זה אירוע הסיום שלהם, מסיבת הסיום של בית הספר! תנו להם ליהנות, לחגוג ולהתרגש!
הכתבה פורסמה בישראל היום, 10.6.2019
