שנת הלימודים בפתח, ולצד ההתרגשות יש גם לא מעט חששות. לפניכם טיפים שיקלו את ההתמודדות עם הכניסה לכיתה א’ ולגן
רוני לנגרמן זיו
התחלות חדשות הן לא תמיד דבר קל – במיוחד לא לילדים שלא יודעים מה מצפה להם. בכתבה שלפניכם תמצאו כמה טיפים שיקלו על הילדים את הכניסה למסגרת חדשה – בין אם זה לגן ובין אם זה לבית הספר.
לנכנסים לכיתה א’
הדרך – נצלו את היום האחרון של החופש כדי לקחת את הילד להכיר את בית הספר. אם בית הספר לא עורך סיור יזום, לכו עם הילד, הכירו לו את הדרך לבית הספר ואת החזרה ממנה הביתה. אם אפשר להיכנס למבנה, לכו יחד איתו לראות גם את חדר הכיתה.
המורה – בקשו להפגיש את הילד עם המורה.
החברים – הפגישו את הילד עם חבר או שניים שיהיו איתו בכיתה החדשה.
ההכנה – הכינו אותו לקראת מה שעומד להיות, אבל אל “תטחנו לו את המוח” ותפציצו אותו במידע.
הציפיות – שיחת ההכנה צריכה להיות בטון מרגיע ולא מאיים או מלחיץ. בקשו ממנו לספר לכם על הציפיות שלו, על המחשבות וגם על החששות.
דיבור חיובי – בשיחה עם הילד, השתמשו במשפטים על דרך החיוב ולא על דרך השלילה. לדוגמה: “יהיה לך נחמד, תכיר חברים חדשים, תשחק בחצר, תלמד דברים מעניינים וכדומה”, ולא למשל: “אני בטוחה שלא יהיה לך קשה”, כי אז המילה שתישאר לילד בראש תהיה “קשה”.
ללא מטענים – נסו לא להעביר את הרגשות והזיכרונות השליליים שלכם מבית הספר אל הילד, כיוון שהוא מגיע נטול מטענים. היכנסו לראש שלו והתרגשו יחד איתו.
שיתוף – אם יש לילד קשיים מסוימים, אל תסתירו אותם. שתפו את הצוות החינוכי מראש. שיתוף המורה יסייע לה לגלות הבנה ונכונות לעזור לילד.
הרגלי למידה – הרגלי למידה נכונים מקנים החל מהיום הראשון ללימודים. למדו את הילד להיות אחראי על המטלות שלו. גלו התעניינות ומעורבות, אבל אל תעשו דברים עבורו. הכנת שיעורי הבית, סידור התיק ועמידה בזמנים הם באחריותו, ורצוי להרגיל אותו לכך כבר מההתחלה.
התעניינות וחיזוקים – מומלץ להתעניין בחומר הלימוד ובתקשורת עם המורים, ולא רק בציונים. חשוב לחזק את הילד על כל מאמץ או שיפור, גם אם הוא קטן. הציפיות מהילד צריכות להתאים ליכולותיו ולא בהשוואה לילדים אחרים.
סמכו עליו – גם אם נדמה לנו שהילד לא יצליח להתמודד, הוא יכול להפתיע אותנו לטובה. אך אם היחס שלנו יהיה מגונן מדי, זה עלול להפחית את כוחות ההתמודדות שלו.
למתחילים גן חדש
הסתגלות – היו עם הילדים בימים ובשעות ההסתגלות שמציע הגן. הצוות החינוכי בעל ניסיון ויודע מהו זמן ההסתגלות אותו צריכים הילדים, בהתאם לגילם. נסו לא להתעקש על זמן רב יותר. אם אתם עוזבים הילד בוכה, שאלו למחרת את הגננת כמה זמן הילד בכה לאחר שהלכתם. לרוב לאחר שתיים-שלוש דקות הילד נרגע, ולכן באמת אין צורך להישאר איתו זמן רב.
לשחרר – אם נראה שהילד מסתדר, אין צורך להישאר את זמן ההסתגלות שהמוקצב. לכל ילד יש את הקצב שלו, ויש ילדים שמשתלבים בקלות ונוכחות ההורים רק עלולה להפריע להם.
בלי לחץ – ותרו על הטלפונים לגן כל שעה. כל דקה שהגננת נמצאת בטלפון איתכם משמעותה פחות זוג עיניים שמשגיח על הילדים שלכם.
בלי להפתיע – אל תגיעו לביקורי פתע בגן באמצע היום על מנת לראות אם הילד מסתדר. אם היה קורה משהו, כבר היו מתקשרים אליכם. ביקורי פתע מבלבלים את הילד, רק גורמים לפרידה נוספת (אם אתם לא לוקחים אותו הביתה), וגם פוגעים בילדים האחרים שההורים שלהם לא באים לבקר אותם.
אמון – תנו אמון בצוות הגן. אם תאמינו שזה המקום הכי טוב עבור הילד שלכם, תשדרו לו את זה וגם הוא יאמין בכך.
נהלים – כבדו את נהלי הגן. אם הגננת מבקשת למשל לא להביא בקבוק, משחק, ממתקים או כל דבר אחר – כבדו זאת. מאידך, חפץ מעבר בימים הראשונים יכול לעזור לילד להרגיש “בבית”, ואם לגננת יש התנגדות עקרונית לכך, מוטב לבקש ממנה מראש לאפשר זאת לפחות בימים הראשונים.
אוכל – אל תיכנסו עם הגננת לשיחות מעמיקות בענייני אוכל כמו מה הוא אכל, מה הוא לא אכל ומתי. אם תעשו מזה אישיו, הילד יבין מהר מאוד שזה כלי למיקוח וינצל אותו.
הכתבה פורסמה במגזין את, 30.8.2016
