אל תחליטי עליי!

מי לא מכיר את המשפט שבכותרת? ילדים אומרים זאת משום שכך הם באמת מרגישים! בעולם שלהם המבוגרים קובעים, מחליטים ואומרים להם מה לעשות, ומשאירים להם מעט מאוד מרחב תמרון. איך להעניק להם חופש בחירה כשכמעט הכל מוכתב מלמעלה? הכל צפוי והרשות נתונה – גרסת הילדים

רוני לנגרמן זיו

אנחנו נפגשות בטקס יום שישי המסורתי בבית הספר. “איזה כיף להיות ילד”, אומרת לי בערגה אחת האמהות. “איך אני מתגעגעת לתקופה הזו. אין דאגות, אין צרות”. אני מסתכלת על חצר בית הספר המלאה ילדים המתרוצצים מצד לצד, על ההורים המקיפים אותם, ועונה: “אני לא מתגעגעת לרגע לתקופה הזו. באמת כל כך כיף להיות ילד?”.
אני לא הולכת לדכא אתכם. נכון, הילדים של רובנו לא מסכנים ולא אומללים, הם גדלים באושר ובעושר, בשמחה ובהנאה. אבל לעמוד מהצד ולבכות על כמה קשה להיות הורים, על כמה דאגות, טרדות, צרות ובעיות יש לנו, וכמה קלים חייהם – זה לא מדויק. כיף והנאה, קסם ושמחה – יש בילדות וגם בהורות, טרדות ולחצים, בעיות וקשיים – יש גם כן לשני הצדדים. זה אמנם נראה לנו כמו צרות של גמדים, אבל עבורם זה עולם ומלואו – כי זה כל העולם שלהם.
ובעולם שלהם הכל נתון מראש. זכות הבחירה שלהם מצומצמת למדי, והם צריכים למצוא את עצמם ולהמציא את עצמם במציאות המוכתבת על ידי המבוגרים, השולטים בעולם ובהם, ואומרים להם מה לעשות. ברוב הזמן בתקווה שיש לזה כוונה טובה – להכין אותם לעולם וללמד אותם איך מתנהלים בו. אבל להיות במקום הזה זה לא פשוט בכלל, ואנחנו שומעים את המצוקה שלהם ואת הרצון שלהם להשפיע קצת יותר על חייהם במשפט האולטימטיבי “אל תחליט/י עליי”. איך אנחנו יכולים לעזור להם להרגיש יותר טוב בעולם של מבוגרים?


המשפחה הגרעינית

כמבוגרים אנחנו בוחרים את המרחק הרצוי לנו מההורים שלנו, מהאחים שלנו ומיתר קרובי המשפחה. יתאים לנו – נגור קרוב, נהיה בקשר חם, נעזור ונהיעזר, נארח ונתארח; יתאים פחות – נתפוס מרחק פיזי ורגשי. לילדים, לעומת זאת, אין את יכולת הבחירה הזו. הם גרים בבית עם שני ההורים או מג’נגלים בין בתים של הורים גרושים, גרים באותו חדר עם האחים גם אם לא מסתדרים כי זה מה יש. הם לא יכולים פתאום לקום וללכת, לשכור דירה בתל אביב ולבוא לעשות כביסות פעם בשבועיים.

מה עושים? עושים הכל כדי שהם ירגישו בבית – בבית. עובדים הרבה על גישור בקשיים בתקשורת בין בני המשפחה; נמנעים ככל האפשר מאפליות בין אחים; משוחחים ובודקים דופק משפחתי – שכולם ירגישו אהובים ורצויים, בעלי ערך ולוקחים חלק בפעילות המשפחתית, שכל קול נשמע, שכולם רוצים לגור כאן.


הסביבה הפיזית

אנחנו מחליטים אם לגור בעיר הגדולה או בפרבר, בבניין רב קומות או קרוב לאדמה. נכון שלא כולם כבר הגשימו את חלום המגורים שלהם, אבל לרובנו יש כיוון ורצון. השיקולים של הילדים לא תמיד באים בחשבון בבחירת מקום המגורים. גם אם אנחנו חושבים לגור ב”מקום שבו יהיה טוב לילדים”, אנחנו בדרך כלל לא שואלים אותם, אלא חושבים בשבילם.

מה עושים? לא עוברים דירה כשלילדים מתחשק, כמובן, אבל דואגים שיהיו להם החדר או הפינה שלהם בבית, וככל שמתאפשר – משתפים אותם בבחירה. למשל: של הריהוט לחדר, של צבע הקירות, הווילונות, המצעים, הבובות, מדבקות הקיר וכדומה. שירגישו שהחדר שלהם הוא שלהם, כי הם לקחו חלק בעיצוב שלו.

סדר יום

גם אם קשה לנו לראות את זה כך, אנחנו בוחרים בכל יום אם ללכת לעבודה או להישאר בבית, אם להמשיך לעבוד באותו מקום או להתפטר, אם לאחר לעבודה או להקדים, אם להישאר שעה נוספת או לצאת לפני הזמן. לילדים סדר היום ומיקומו מוכתב מראש – אנחנו מחליטים לאיזה גן/ בית ספר הם יילכו, מה הם ילמדו, באילו שעות הם נמצאים במסגרת ומתי הם חוזרים הביתה, בדרך כלל גם מה הם ילבשו, מה הם יאכלו, ולפעמים גם עם מי הם ישחקו.

מה עושים? מחפשים ומוצאים כל דרך לתת להם בחירות קטנות במהלך היום, גם אם זה פחות נוח לנו. בבגדים – לתת אפשרויות בחירה בין שתיים-שלוש אופציות (מה ללבוש לגן), באוכל – לשאול מה הילד רוצה לארוחת צהריים מחר, להכין יחד מערכת כריכים שבועית לבית הספר, לתת לו לבחור חברים שאיתם ישחק אחרי צהריים, וכן – גם חוגים. גם אם אתם בטוחים שהוא מוצרט מבוזבז והוא רוצה חוג כדורגל.


הפן החברתי

זו יכולה להיות אחת ההתמודדויות המאתגרות של הילדים. נכון שגם אנחנו לא תמיד בוחרים את הקולגות לעבודה, ולפעמים מתמודדים עם אנשים שאלוהים ישמור, אבל אנחנו מבוגרים ובתקווה שעם השנים כבר רכשנו כלים. השדה החברתי של בית הספר הוא לא פשוט בלשון המעטה. היא עשתה לי/ הוא אמר לי/ הוא לקח לי/ הם חטפו לי/ הוא הלשין עליי וצרות אחרות.

מה עושים? קודם כל מציעים לילד אוזן קשבת וכתף לבכות אם צריך. לא מבטלים את התחושות שאיתן הוא חוזר מבית הספר ב”לא נורא” (כי עבורו זה כן נורא), אבל גם לא מצטרפים לדרמה שלו ומקצינים אותה. מחפשים את הקו הדק שבין לתת לו להתמודד לבד ולא לעשות במקומו (לא בכל מקרה לרוץ להתקשר לאמא של הילד השני, או למורה/ למנהלת), לבין להתערב במקרי הצורך. את המקום המדויק הזה מוצאים בעזרת הרבה הקשבה וסבלנות, והידיעה שלא תמיד אתם יודעים יותר טוב מהילד מה צריך לעשות.

טיפ קטן: לפעמים אפשר לשאול אותו “מה לדעתך צריך לעשות?” – הוא צריך לשמוע את עצמו אומר את התשובה.


בשורה התחתונה: בכל מקום שאפשר, ולחפש את המקומות האלה עם פנס – לתת לילדים את זכות הבחירה. לתת להם הרגשה שהם בוגרים ויכולים להחליט בעצמם. ואם אפשרתם להם להחליט – חשוב כמובן שתכבדו את הבחירה.

הכתבה פורסמה ב-Ynet ב-10.10.2013

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

איך שומרים על קשרי משפחה?

אומרים שמשפחה לא בוחרים, לא את המשפחה שנולדים לתוכה וגם לא את המשפחה שמתחתנים איתה, אך בייחוד בתרבות הישראלית, המשפחה היא חלק אינטגרלי מחיי היומיום

קרא עוד »

המעודדת בע”מ

למה כל כך חשוב לעודד את הילדים? ואיך הם ילמדו אם לא נגיד להם כל הזמן מה הם לא עשו בסדר? רוני לנגרמן זיו “למה

קרא עוד »

אמא (לא) יודעת הכול

צריך הרבה אומץ כדי להודות שאני לא תמיד יודעת הכול. כי אמהות תמיד יודעות מה טוב לילדים שלהן, לא?רוני לנגרמן זיו אנחנו בטוחות שאנחנו יודעות

קרא עוד »

איך אפשר לסמוך על הגננת?

לקראת פתיחת שנת הלימודים ראיינה אותי העתונאית מאיה פולק לכתבה “גננות במעקב” שהתפרסמה במוסף “שישבת” של “ישראל היום” – הראיון המלא כאן. אז כיצד הורים

קרא עוד »

בשם האהבה

לפני עשר שנים לא חשבנו שנירדם בכל ערב עם הילדים או מול הטלוויזיה. רוני לנגרמן זיו חוזרת להשקיע בזוגיות “זרקתי אותו מהבית!”, הנחיתה עליי חברתי

קרא עוד »

בוקר ראשון בלי אמא

איך להשאיר את התינוק בפעוטון בלי לבכות כל הדרך הביתה? רוני לנגרמן זיו אני זוכרת את היום הראשון שלו בגן. הפקדתי אותו בידיים רועדות בידיי

קרא עוד »

זה שיר פרידה

הילד מתקשה להיפרד בבוקר בגן, מה עושים? רוני לנגרמן זיו מכירים את התסריט שאנחנו מריצים לעצמנו בראש על הבוקר – אוף, בטח שוב יהיה קשה,

קרא עוד »

כל ההתחלות….

אין ספק, לשלוח את הילד לגן זה לא פשוט – בעיקר לנו ההורים הדואגים ויודעים שאין מי שיטפל בו טוב יותר מאיתנו. כמה עצות לימים

קרא עוד »

חזל”ש זה כאן ועכשיו

האחד בספטמבר חוזר ובגדול. איך מחזירים את הילדים לשגרת שנת הלימודים? רוני לנגרמן זיו אחרי שנתנו להם לישון עד מאוחר, לאכול בגדול ולשכוח מכל מה

קרא עוד »

כמה מילים על חוגים

האם למלא את הלו”ז של הילדים בחוגים? במה זה תלוי? ואיפה השיקולים שלנו (זמן, כסף) במשוואה? רוני לנגרמן זיו תפקידם של חוגים הוא לפתוח את

קרא עוד »

חוגים ואחים

מה עושים עם האחים כשהילד בחוג? איך הופכים זמן המתנה לזמן מתנה? רוני לנגרמן זיו דילמה מוכרת: לקחנו את אחד הילדים לחוג, יש עוד 45

קרא עוד »

“אז תלכו אתם לחוג!”

הילד ביקש לפרוש מהחוג, מה עושים? בודקים איתו את הסיבה האמיתית לבקשה, ומגיבים בהתאם רוני לנגרמן זיוחוג הוא פעילות פנאי, וכפעילות פנאי היא לתפיסתי נתונה

קרא עוד »

הורים בגן ילדים

למה חשוב כל כך לבנות יחסים טובים עם הגננת? ואיך עושים את זה? רוני לנגרמן זיו המשולש הורים-גננת-ילד הוא משמעותי מאוד. מדוע? אנחנו רוצים שלילד

קרא עוד »

ביי-ביי בייבי

גם אחרי שעוברים ימי ההסתגלות הרשמיים הראשונים, עדיין לא פשוט. לא פשוט להם להיפרד, לא פשוט לנו להשאיר ילד בוכה בגן, כולנו מותשים, אז מה

קרא עוד »

60 שניות על… תעודות

איך אנחנו מגיבים לתעודות של הילדים? רוני לנגרמן זיו בימים אלה הילדים שלנו מקבלים תעודות.האם אנחנו: א. אדישים לזה לגמרי; זה ממש לא מעניין אותנו.ב.

קרא עוד »

אני לבד!!

“אני לבד!” כדי שנוכל כולנו – הורים וילדים – להתחיל את שנת הלימודים ברגל ימין, כדאי לתרגל בימים שנותרו לחופש מיומנויות עצמאות, כך שהילדים ייקחו

קרא עוד »

אז מה עושים בחופש?

אחרי שנגמרו הקייטנות והחופשות המשפחתיות, וקייטנות הסבא-סבתא למי שזכה, נשארו עוד כמה ימים ואפילו שבועות להעביר יחד בצוותא. אמנם חלקנו זוכרים שההורים שלנו לא עשו

קרא עוד »

לעשות כלום

מה אתה רוצה לעשות היום? כלום… כמה מחרפן אותנו כשהם בוחרים “לעשות כלום”?! רוני לנגרמן זיו “מה אתה רוצה לעשות היום?” “כלום” “אבל אתמול עשינו

קרא עוד »

צא כבר מהמסך!

אנחנו מתים שהילדים ייצאו קצת מהמסכים ויחוו ילדות כמו שאנחנו חווינו – של חברים וכדורגל. אבל הם חיים במאה ה-21 ונולדו עם הטאץ’ סקרין ביד…

קרא עוד »

כמו באמריקה!

כשהיינו ילדים, ראינו בסרטים ובסדרות הנעורים את נשפי סיום התיכון האמריקניים ורצינו גם. האם אנחנו מתחייסים לנשפי הסיום (הפרום) של ילדינו כהתגשמות החלום? רוני לנגרמן

קרא עוד »

מתמטיקה בימי קורונה

אנחנו חיים בתקופה לא פשוטה ממילא של התמודדות עם לחצי הקורונה, ובתוך כל זה לגשת לבחינת הבגרות במתמטיקה הנחשבת למלחיצה ביותר – זה בכלל לא

קרא עוד »

שקט, מתבגרים פה!!

מה עובר על הילדים שלנו פתאום, שברגע שינו את עורם? מה עובר עלינו בתקופה הזו? ומי הם זקוקים שנהיה עבורם? רוני לנגרמן זיו האם אתם

קרא עוד »

אז מה נשמע במשפחה?

אז איך קוראים לקבוצת הווטסאפ המשפחתית שלכם – “שבט לוי”, “לה פמילייה” או “המשפוּחה”? כולנו בווטסאפ כל הזמן. טוב או רע? השאלה מה אנחנו עושים

קרא עוד »

זה כן לטלפון!

האם הילד שלכם מוכן לסמארטפון? 12 שאלות שכדאי שתשאלו את עצמכם לפני שאתם נותנים לילד טלפון חכם רוני לנגרמן זיו בן כמה הוא?יש הבדל גדול

קרא עוד »

שיעור כלכלה

באיזו גישה כלכלית אנחנו נוקטים בבית? האם יש אג’נדה מאחורי החינוך הכלכלי שלנו? רוני לנגרמן זיו יש שתי אסכולות בחינוך כלכלי. האחת אומרת – נקנה

קרא עוד »

אני והחבר’ה

“הוא כל הזמן עם החברים, מה יהיה? איך הוא ילמד?”, זה אולי נשמע כמו משהו שדור ההורים שלנו אמרו לנו, אבל כשאנחנו מחליפים את המילה

קרא עוד »

מכת בכורים

אמא שלי תמיד אמרה שחבל שאי אפשר להתחיל עם השלישי, כי עם הבכור עושים את כל הטעויות. אז מה כבר עשינו?! רוני לנגרמן זיו טעויות

קרא עוד »

כולם בסדר

איך משפיע סדר הלידה על אופי הילדים? האם נזדהה יותר עם הילד שנולד במקום שלנו במשפחת המוצא? ומה לגבי בן הזוג? יצאנו לעשות סדר רוני

קרא עוד »

לנגב לך את הדמעות

הילד שלנו חוזר הביתה בפרצוף נעלב: “הוא לקח לי”, “היא עשתה לי”, “היא אמרה לי”, “הם לא שיתפו אותי” – ואנחנו מתכווצים מבפנים: איך מישהו

קרא עוד »

החשש הגדול – חרם

יותר משאנחנו חוששים להצלחת ילדינו בלימודים, אנחנו דואגים למצבם החברתי. ומה אם לא יקבלו אותם? ומה אם ידחו אותם? הורים רבים סוחבים מילדות חוויית חרם

קרא עוד »

עונת הפסטיגלים

קניתם כרטיסים לפסטיגל? מחכים לרגע האחרון? או שאתם ממש לא בעניין? איך לבלות בחנוכה ולהישאר ביחסים טובים עם הילדים רוני לנגרמן זיו ללכת או לא

קרא עוד »

חג גדול ל…ילדים?!

האם לחפש את התינוקות שלנו בפורים? או: מתי הזמן הנכון להלביש לילדים תחפושות? רוני לנגרמן זיו מצטערת להיות הפארטי פּוּפּר והדודה הפולניה, אך כנראה שמישהו

קרא עוד »

עבדים היינו?!

הילדים יוצאים לשבועיים וחצי של חופשת פסח (פרומו לחופש הגדול…) ועימם גם העבודות לחופש, שגורמים לנו לתהות שוב: של מי השיעורים האלה?! רוני לנגרמן זיו

קרא עוד »

אמא’לה, פורים!

5 עצות שיעשו לכם את החג קצת פחות לחוץ, וקצת יותר שמח רוני לנגרמן זיו 1. התחפושת הראשונה שלי: תינוקות, פעוטות וילדים קטנים מומלץ להלביש

קרא עוד »

סיי צ’יס!

ילדים מתוקים – יש! תחפושת מושקעת – יש! החלטתם להנציח את הרגע בצילומי משפחה מקצועיים. איך רותמים את הילדים לשיתוף פעולה עם המצלמה? רוני לנגרמן

קרא עוד »

איך ליהנות מחופשת החגים?

ארבע עצות שיעזרו לנו לקחת נשימה לפני חופשת החגים הארוכה, ולא יחייבו אותנו לרוץ מאטרקציה אחת לשנייה. מועדים לשמחה רוני לנגרמן זיו לנצל זמן כמותכל

קרא עוד »

8 קטנות על חנוכה

פוחדים מהחושך ולא רוצים להשתתף במסיבה, אבל רוצים ללכת לכל הפסטיגלים, לאכול ים של ממתקים ואין-סוף סופגניות מעוצבות, ובעיקר לא מפסיקים להסתובב? הורים, ילדים וחנוכה

קרא עוד »

אבל אבא הסכים לי!

אתה מרשה ממתקים לפני האוכל ואת לא; את מרשה להם לראות טלוויזיה בבוקר ואתה לא; אתה חושב שחשוב שלילדים יהיו צעצועים של כלי נשק, ואת

קרא עוד »

חזל”ש מהחל”ד

סיימתם את חופשת הלידה ואתם מתכוונים לחזור לעבודה? אל תצפו שהשגרה תחזור להיות כמו שהייתה לפני הלידה. אז איך משלבים עבודה, בית וטיפול בתינוק? הסוד הוא בתיאום ציפיות

קרא עוד »

שם-טוב אימפריה

בחירת שם לילד זו אחריות גדולה: האם לבחור בשם נפוץ שיכולים להיות עוד ארבעה כמוהו בגן, או בשם מקורי וייחודי, שעלולים לא להבין? כמה נקודות למחשבה לפני ההחלטה החשובה

קרא עוד »

בונדינג מהרגע הראשון

בימים הראשונים שלאחר הלידה ההורים הטריים עסוקים בעיקר בפן הטכני: לומדים לחתל, להאכיל, לרחוץ, להרים לגרעפס. ומה עם הפן הרגשי, ההיקשרות? כמה פעולות קטנות שעובדות על הבונדינג עם התינוק מרגע הלידה

קרא עוד »

נהיה בקשר