אבל אבא הסכים לי!

אתה מרשה ממתקים לפני האוכל ואת לא; את מרשה להם לראות טלוויזיה בבוקר ואתה לא; אתה חושב שחשוב שלילדים יהיו צעצועים של כלי נשק, ואת ממש נגד משחקי מלחמה. איך מתמודדים במצבים יומיומיים כשכל אחד מגיע עם האג’נדה שלו?


רוני לנגרמן זיו


בדורות הקודמים זה בכלל לא היה אישיו. חלוקת התפקידים במשפחה היתה די ברורה, וכל אחד היה אחראי על הטריטוריה שלו: האב היה המפרנס העיקרי ואחראי על אכיפת החוקים ועל הענישה (“חכה-חכה שאבא יבוא”), האם היתה אחראית על תחזוקת הבית ועל חינוך הילדים, ונראה שכל אחד ישב היטב במקום שלו. בדור שלנו, ההורות השיוונית והיטשטשות הגבולות בין אמא לאבא (והשאלה הכה-פופולרית “האם אפשר להוציא את אמא מהמשוואה?”), מעלה חילוקי דעות בין ההורים על תחומי האחריות שלהם, שהפכו להיות משותפים.


הוא אמר, היא אמרה
מה מקור חילוקי הדעות הללו? כל אחד מאיתנו מגיע לזוגיות, ועל אחת כמה וכמה להורות, עם ה”מזוודה” שלו, הכוללת את המטען שצבר במשך השנים ואת הדעה שלו על איך צריך להתנהג אבא, איך צריכה להתנהג אמא, איך צריכים להתנהג ילדים, ומהו חינוך ראוי. הבעיה נוצרת כמובן כשה”צריך” פוגש את המציאות – ואת ה”צריך” של בן הזוג. הנה כמה דוגמאות מהתנהלות יומיומית של משפחה, חפשו את עצמכם (ההבדלים בין המינים לצורך ההדגמה בלבד, כל דוגמה הפיכה כמובן לצד השני):


• הוא מרשה לילדים לראות טלוויזיה בזמן התארגנות הבוקר, היא עצבנית וצורחת שהטלוויזיה מאיטה את ההתארגנות שלהם.
• הוא אומר שצריך לצחצח שיניים מייד כשיוצאים מהמיטה, היא טוענת שיש לצחצח שיניים אחרי ארוחת בוקר כדי להוציא את החיידקים מהפה.
• היא אומרת שמספיק שישתו את השוקו שלהם, הוא דורש שלא יוצאים על בטן ריקה וחייבים לאכול משהו.
• היא קמה בדקה ה-90 ומארגנת את הילדים בלחץ, הוא מתעצבן שבגללה הם תמיד מאחרים.
• היא טוענת שחייבים לאכול ארוחת צהריים שכוללת את כל אבות המזון, הוא מסביר שלא יקרה כלום אם מדי פעם הם יאכלו נקניקייה או שניצל תעשייתי
• הוא דורש מהילדים לשבת על שיעורים מייד אחרי בית הספר, היא מאפשרת לילדים לשחק שעה-שעתיים במחשב כדי “לנקות את הראש”.
• היא נותנת לילד ממתק לקינוח בכל יום, הוא אומר שממתק זה פרס שצריך להרוויח.
• היא אומרת שילד חייב ללכת לחוג ספורט, לחוג מוזיקה ולחוג יצירה כדי להתפתח, הוא אומר שאפשר גם סתם לרבוץ על הספה או לצאת לשחק כדורגל.
• הוא אומר שאם הילד אמר מילה לא יפה להוריו או לאחיו צריך להעניש אותו, והיא נגד עונשים.
• היא אומרת שההורים חייבים לשחק עם הילדים, הוא אומר שהילדים צריכים לדעת להעסיק את עצמם.
• היא מתנגדת לקנות לילדים צעצועים בדמות כלי נשק, הוא טוען שזה מפתח את הגבריות.
• היא אומרת שחייבים לאכול ארוחת ערב יחד כולם סביב השולחן, הוא אומר שהעיקר שהילדים מכניסים משהו לפה ומה זה חשוב אם זה ליד המחשב או הטלוויזיה.
• הוא אומר שחייבים לחפוף ראש כל יום בגלל כל החול מהגן, היא אומרת שזה הורס את השיער וגורם לנשירה.
• היא אומרת שחייבים לקלח את התינוק כל יום, והוא אומר שבחורף הוא יכול להתקרר, ומספיק פעם ביומיים.
• היא מקריאה בטקס השינה שלושה סיפורים לבחירת כל אחד מהילדים, הוא רק נותן נשיקה ואומר לילה טוב, כי הוא שונא לקרוא.
וכל זה עוד לפני שדיברנו על עניינים עקרוניים כמו לחסן או לא לחסן, לשלוח למערכת החינוך הציבורית או הפרטית, איזו רמת מעורבות לאפשר לסבא וסבתא בגידול הילדים, מי רוחץ כלים ומי תולה כביסה, מי הולך לאסיפות הורים ומי מתנדב לוועד הכיתה.


כמה אפשר לריב?
לזוגיות בעידן הנוכחי יש הרבה יותר פוטנציאל משברי (הודות למהפכה הפמיניסטית שהובילה לשיוויון, או לשאיפה לשיוויון), ואפשר לראות את זה בפועל בעלייה המטורפת באחוז הגירושים, שהיא גם תוצאה של היכולות המתפתחות (מבחינת כלכלית ומבחינת כישורים הוריים) של בני שני המינים להחזיק כל אחד מהם לבד בתא משפחתי.
אבל אנחנו לא בעד לפרק חבילות, אלא להחזיק בהן במידה שזה נכון לכל המעורבים. וכמאמר האמירה החכמה על הזוג הנשוי בני ה-80: “אנחנו מגיעים מהזמנים שבהם כשמשהו התקלקל לא החליפו אותו מייד, אלא התאמצו לתקן”.


שלב 1: הכל מתחיל במודעות. מודעות לכך שהאמת אינה בידיים שלי, ושבן הזוג שלי לא עושה דווקא נגדי, אלא מדבר את עצמו. לאפשר לעצמי, ברגע של רוגע, לבחון את העקרונות שלי: אולי באמת לא חייבים לחפוף ראש כל יום? אולי השמיים לא ייפלו אם הם יאכלו מול הטלוויזיה? אולי הילדים גדלו והם כבר לא זקוקים ללכת לישון בשמונה? אולי יש באמת טעם בדבריו והגיע הזמן שאעדכן חלק מההנחות שלי?


שלב 2: לבחור את המלחמות שלי. לבחור מספר מצומצם מאוד של דברים שמבחינתי הם עקרון ייהרג ובל יעבור, בסגנון “ילד לא חוצה כביש לבד עד גיל תשע”. המילה מלחמות גדולה כאן, כי הכוונה אינה להילחם, אלא לתקשר את זה לבן הזוג, בשעת נחת ולא בשעת רוגז: “תבין שמאוד חשוב לי שנאכל ארוחת ערב יחד כי…” ברוגע, בלי עצבים ובלי לפתוח חשבונות קודמים.

שלב 3: לבוא לקראתו. לקבל את העקרונות החשובים לבן הזוג. כשאני מסבירה את מה שחשוב לי – לאפשר לו להביע את מה שחשוב לו, ואפילו להציע: “אני רואה שחשוב לך מאוד שנגיע להורים שלך כל שישי, אז אני מוכנה לעשות את המאמץ”.


שלב 4: להסכים לא להסכים – ולשחרר. אם לי מאוד חשוב לקרוא לילדים שלושה סיפורים לפני השינה, והוא בכלל לא אוהב לקרוא, יש לי שתי אפשרויות: הראשונה, לעשות תמיד את טקס השינה בעצמי ואז לוותר, למשל, על שיעור פילאטיס או קפה עם חברה בשעה הזו; השנייה, לאפשר לעצמי לפעמים לא להיות בבית בשעת ההרדמה, ולתת לו לנהל את טקס השינה כראות עיניו, ולסמוך עליו.


שלב 5: לדעת שהילדים מסתגלים. ילדים צעירים (בניגוד אלינו המבוגרים) הם יצורים סתגלתנים מאין כמוהם, והם מתאימים את התנהגותם למבוגר שנמצא מולם. מכירים את זה שהילדים אוכלים אצל המטפלת או בגן את האוכל שהם לא אוכלים בבית? שרק אצלנו הם בוכים ואצל סבתא הם מלאכים? כך הם מגיבים אחרת לכל אחד מהוריהם. הם מבינים היטב מה מותר ומה אסור כשאבא אחראי, ומה מותר ומה אסור כשאמא בסביבה.


שלב 6: להעצים את שותפי להורות. לתת לו את ה-100 אחוז אחריות על ה-50 אחוז שלו בהורות, וגם לעודד אותו ולפרגן לו על זה. למשל: “הילדים סיפרו לי שהכנת להם ארוחת ערב מעולה”; “חברה שלי סיפרה לי שהיא פגשה אותך בגן שעשועים והיית המלך של כל ילדי השכונה”; ואפילו המשפט הכל כך חשוב “אני סומכת עליך שתדע להחליט” – אלה רק יעזורו לצד השני להיות בטוח יותר בתפקיד שלו, ולהזדקק פחות להילחם על מקומו. במקביל, הילדים קולטים שני הורים חזקים שמפרגנים זה לזה. ומי מרוויח מכך? כל בני המשפחה, כמובן!


מה עושים כשכועסים?
רגע, רגע, הכל טוב ויפה, אבל ברגע האמת, אנחנו מתפוצצים! אז נכון, הרבה פעמים הוא לא שם לב שהילד הוריד את הנעליים עם החול באמצע הסלון ואת רותחת; או שהיא השאירה את הבקבוק של התינוק עם שאריות הדייסה מאתמול על השיש ובא לך לצרוח; זה הכי אנושי לכעוס ולהתעצבן זה על זה, וזה הכי טבעי כשחיים באותו בית. הרי גם הילדים בעצמם רבים! רצוי רק שנראה להם מודל נכון למריבות – מותר לכעוס, מותר להתעצבן, ולמרות זאת אנחנו ממשיכים לנהוג בכבוד זה עם זה, לא עוברים גבולות, לוקחים את הדברים בפרופורציות וזוכרים שאנחנו אוהבים ורוצים להמשיך לחיות יחד. ואם אנחנו רבים ליד הילדים – להתפייס לידם. לא את המייק-אפ סקס כמובן, אבל חיבוק ונשיקה, ואם הם נבהלו מהמריבה להסביר: גם אמא ואבא רבים לפעמים, ממש כמוכם, וגם משלימים, ממש כמוכם. כי אחרי הכל, אנחנו אוהבים.

בשורה התחתונה
“כל אחד מאיתנו מגיע עם המזוודה שלו, תמצא מישהו שיעזור לך לפרוק” – באגדות, זה יופי של מתכון לזוגיות מאושרת: נמצא מישהו שיעזור לנו להתמודד עם התסכולים, הכעסים וכל ה”מטען” שצברנו בחיים, ונחיה באושר ועושר עד עצם היום הזה. במציאות, לרוב כל אחד מאיתנו מתחפר עוד יותר במזוודה שלו. כי המזוודה הזו מכילה את המוכר והידוע, ולכן גם את הקל והבטוח. אבל לכל אחד מאיתנו מזוודה שונה – עם ערכים, אמיתיות, עקרונות, מחשבות ודעות שונים. זוגיות היא אתגר, הורות היא אתגר גדול הרבה יותר. לשלב את השתיים זה אתגר כפול. זוגיות והורות הן עבודה קשה, עבודה לכל החיים, אבל שכרה שווה הרבה יותר מזהב: משפחה טובה, אוהבת, תומכת ומאושרת.


הכתבה פורסמה בynet הורים, 26.11.2013

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

אהבה בימי קורונה

“יחד ננצח את הקורונה” אמרנו מהסגר הראשון, אבל מה עם האהבה? מתי היא תנצח? מתחילת משבר הקורונה הזוגיות נשכחה מאחור ומעלה בעיקר אבק. כולנו מותשים,

קרא עוד »

איך שומרים על קשרי משפחה?

אומרים שמשפחה לא בוחרים, לא את המשפחה שנולדים לתוכה וגם לא את המשפחה שמתחתנים איתה, אך בייחוד בתרבות הישראלית, המשפחה היא חלק אינטגרלי מחיי היומיום

קרא עוד »

המעודדת בע”מ

למה כל כך חשוב לעודד את הילדים? ואיך הם ילמדו אם לא נגיד להם כל הזמן מה הם לא עשו בסדר? רוני לנגרמן זיו “למה

קרא עוד »

אל תחליטי עליי!

מי לא מכיר את המשפט שבכותרת? ילדים אומרים זאת משום שכך הם באמת מרגישים! בעולם שלהם המבוגרים קובעים, מחליטים ואומרים להם מה לעשות, ומשאירים להם

קרא עוד »

אמא (לא) יודעת הכול

צריך הרבה אומץ כדי להודות שאני לא תמיד יודעת הכול. כי אמהות תמיד יודעות מה טוב לילדים שלהן, לא?רוני לנגרמן זיו אנחנו בטוחות שאנחנו יודעות

קרא עוד »

איך אפשר לסמוך על הגננת?

לקראת פתיחת שנת הלימודים ראיינה אותי העתונאית מאיה פולק לכתבה “גננות במעקב” שהתפרסמה במוסף “שישבת” של “ישראל היום” – הראיון המלא כאן. אז כיצד הורים

קרא עוד »

בשם האהבה

לפני עשר שנים לא חשבנו שנירדם בכל ערב עם הילדים או מול הטלוויזיה. רוני לנגרמן זיו חוזרת להשקיע בזוגיות “זרקתי אותו מהבית!”, הנחיתה עליי חברתי

קרא עוד »

בוקר ראשון בלי אמא

איך להשאיר את התינוק בפעוטון בלי לבכות כל הדרך הביתה? רוני לנגרמן זיו אני זוכרת את היום הראשון שלו בגן. הפקדתי אותו בידיים רועדות בידיי

קרא עוד »

זה שיר פרידה

הילד מתקשה להיפרד בבוקר בגן, מה עושים? רוני לנגרמן זיו מכירים את התסריט שאנחנו מריצים לעצמנו בראש על הבוקר – אוף, בטח שוב יהיה קשה,

קרא עוד »

כל ההתחלות….

אין ספק, לשלוח את הילד לגן זה לא פשוט – בעיקר לנו ההורים הדואגים ויודעים שאין מי שיטפל בו טוב יותר מאיתנו. כמה עצות לימים

קרא עוד »

חזל”ש זה כאן ועכשיו

האחד בספטמבר חוזר ובגדול. איך מחזירים את הילדים לשגרת שנת הלימודים? רוני לנגרמן זיו אחרי שנתנו להם לישון עד מאוחר, לאכול בגדול ולשכוח מכל מה

קרא עוד »

כמה מילים על חוגים

האם למלא את הלו”ז של הילדים בחוגים? במה זה תלוי? ואיפה השיקולים שלנו (זמן, כסף) במשוואה? רוני לנגרמן זיו תפקידם של חוגים הוא לפתוח את

קרא עוד »

חוגים ואחים

מה עושים עם האחים כשהילד בחוג? איך הופכים זמן המתנה לזמן מתנה? רוני לנגרמן זיו דילמה מוכרת: לקחנו את אחד הילדים לחוג, יש עוד 45

קרא עוד »

“אז תלכו אתם לחוג!”

הילד ביקש לפרוש מהחוג, מה עושים? בודקים איתו את הסיבה האמיתית לבקשה, ומגיבים בהתאם רוני לנגרמן זיוחוג הוא פעילות פנאי, וכפעילות פנאי היא לתפיסתי נתונה

קרא עוד »

הורים בגן ילדים

למה חשוב כל כך לבנות יחסים טובים עם הגננת? ואיך עושים את זה? רוני לנגרמן זיו המשולש הורים-גננת-ילד הוא משמעותי מאוד. מדוע? אנחנו רוצים שלילד

קרא עוד »

ביי-ביי בייבי

גם אחרי שעוברים ימי ההסתגלות הרשמיים הראשונים, עדיין לא פשוט. לא פשוט להם להיפרד, לא פשוט לנו להשאיר ילד בוכה בגן, כולנו מותשים, אז מה

קרא עוד »

60 שניות על… תעודות

איך אנחנו מגיבים לתעודות של הילדים? רוני לנגרמן זיו בימים אלה הילדים שלנו מקבלים תעודות.האם אנחנו: א. אדישים לזה לגמרי; זה ממש לא מעניין אותנו.ב.

קרא עוד »

אני לבד!!

“אני לבד!” כדי שנוכל כולנו – הורים וילדים – להתחיל את שנת הלימודים ברגל ימין, כדאי לתרגל בימים שנותרו לחופש מיומנויות עצמאות, כך שהילדים ייקחו

קרא עוד »

אז מה עושים בחופש?

אחרי שנגמרו הקייטנות והחופשות המשפחתיות, וקייטנות הסבא-סבתא למי שזכה, נשארו עוד כמה ימים ואפילו שבועות להעביר יחד בצוותא. אמנם חלקנו זוכרים שההורים שלנו לא עשו

קרא עוד »

לעשות כלום

מה אתה רוצה לעשות היום? כלום… כמה מחרפן אותנו כשהם בוחרים “לעשות כלום”?! רוני לנגרמן זיו “מה אתה רוצה לעשות היום?” “כלום” “אבל אתמול עשינו

קרא עוד »

צא כבר מהמסך!

אנחנו מתים שהילדים ייצאו קצת מהמסכים ויחוו ילדות כמו שאנחנו חווינו – של חברים וכדורגל. אבל הם חיים במאה ה-21 ונולדו עם הטאץ’ סקרין ביד…

קרא עוד »

כמו באמריקה!

כשהיינו ילדים, ראינו בסרטים ובסדרות הנעורים את נשפי סיום התיכון האמריקניים ורצינו גם. האם אנחנו מתחייסים לנשפי הסיום (הפרום) של ילדינו כהתגשמות החלום? רוני לנגרמן

קרא עוד »

מתמטיקה בימי קורונה

אנחנו חיים בתקופה לא פשוטה ממילא של התמודדות עם לחצי הקורונה, ובתוך כל זה לגשת לבחינת הבגרות במתמטיקה הנחשבת למלחיצה ביותר – זה בכלל לא

קרא עוד »

שקט, מתבגרים פה!!

מה עובר על הילדים שלנו פתאום, שברגע שינו את עורם? מה עובר עלינו בתקופה הזו? ומי הם זקוקים שנהיה עבורם? רוני לנגרמן זיו האם אתם

קרא עוד »

אז מה נשמע במשפחה?

אז איך קוראים לקבוצת הווטסאפ המשפחתית שלכם – “שבט לוי”, “לה פמילייה” או “המשפוּחה”? כולנו בווטסאפ כל הזמן. טוב או רע? השאלה מה אנחנו עושים

קרא עוד »

זה כן לטלפון!

האם הילד שלכם מוכן לסמארטפון? 12 שאלות שכדאי שתשאלו את עצמכם לפני שאתם נותנים לילד טלפון חכם רוני לנגרמן זיו בן כמה הוא?יש הבדל גדול

קרא עוד »

שיעור כלכלה

באיזו גישה כלכלית אנחנו נוקטים בבית? האם יש אג’נדה מאחורי החינוך הכלכלי שלנו? רוני לנגרמן זיו יש שתי אסכולות בחינוך כלכלי. האחת אומרת – נקנה

קרא עוד »

אני והחבר’ה

“הוא כל הזמן עם החברים, מה יהיה? איך הוא ילמד?”, זה אולי נשמע כמו משהו שדור ההורים שלנו אמרו לנו, אבל כשאנחנו מחליפים את המילה

קרא עוד »

מכת בכורים

אמא שלי תמיד אמרה שחבל שאי אפשר להתחיל עם השלישי, כי עם הבכור עושים את כל הטעויות. אז מה כבר עשינו?! רוני לנגרמן זיו טעויות

קרא עוד »

כולם בסדר

איך משפיע סדר הלידה על אופי הילדים? האם נזדהה יותר עם הילד שנולד במקום שלנו במשפחת המוצא? ומה לגבי בן הזוג? יצאנו לעשות סדר רוני

קרא עוד »

לנגב לך את הדמעות

הילד שלנו חוזר הביתה בפרצוף נעלב: “הוא לקח לי”, “היא עשתה לי”, “היא אמרה לי”, “הם לא שיתפו אותי” – ואנחנו מתכווצים מבפנים: איך מישהו

קרא עוד »

החשש הגדול – חרם

יותר משאנחנו חוששים להצלחת ילדינו בלימודים, אנחנו דואגים למצבם החברתי. ומה אם לא יקבלו אותם? ומה אם ידחו אותם? הורים רבים סוחבים מילדות חוויית חרם

קרא עוד »

עונת הפסטיגלים

קניתם כרטיסים לפסטיגל? מחכים לרגע האחרון? או שאתם ממש לא בעניין? איך לבלות בחנוכה ולהישאר ביחסים טובים עם הילדים רוני לנגרמן זיו ללכת או לא

קרא עוד »

חג גדול ל…ילדים?!

האם לחפש את התינוקות שלנו בפורים? או: מתי הזמן הנכון להלביש לילדים תחפושות? רוני לנגרמן זיו מצטערת להיות הפארטי פּוּפּר והדודה הפולניה, אך כנראה שמישהו

קרא עוד »

עבדים היינו?!

הילדים יוצאים לשבועיים וחצי של חופשת פסח (פרומו לחופש הגדול…) ועימם גם העבודות לחופש, שגורמים לנו לתהות שוב: של מי השיעורים האלה?! רוני לנגרמן זיו

קרא עוד »

אמא’לה, פורים!

5 עצות שיעשו לכם את החג קצת פחות לחוץ, וקצת יותר שמח רוני לנגרמן זיו 1. התחפושת הראשונה שלי: תינוקות, פעוטות וילדים קטנים מומלץ להלביש

קרא עוד »

סיי צ’יס!

ילדים מתוקים – יש! תחפושת מושקעת – יש! החלטתם להנציח את הרגע בצילומי משפחה מקצועיים. איך רותמים את הילדים לשיתוף פעולה עם המצלמה? רוני לנגרמן

קרא עוד »

איך ליהנות מחופשת החגים?

ארבע עצות שיעזרו לנו לקחת נשימה לפני חופשת החגים הארוכה, ולא יחייבו אותנו לרוץ מאטרקציה אחת לשנייה. מועדים לשמחה רוני לנגרמן זיו לנצל זמן כמותכל

קרא עוד »

8 קטנות על חנוכה

פוחדים מהחושך ולא רוצים להשתתף במסיבה, אבל רוצים ללכת לכל הפסטיגלים, לאכול ים של ממתקים ואין-סוף סופגניות מעוצבות, ובעיקר לא מפסיקים להסתובב? הורים, ילדים וחנוכה

קרא עוד »

חזל”ש מהחל”ד

סיימתם את חופשת הלידה ואתם מתכוונים לחזור לעבודה? אל תצפו שהשגרה תחזור להיות כמו שהייתה לפני הלידה. אז איך משלבים עבודה, בית וטיפול בתינוק? הסוד הוא בתיאום ציפיות

קרא עוד »

שם-טוב אימפריה

בחירת שם לילד זו אחריות גדולה: האם לבחור בשם נפוץ שיכולים להיות עוד ארבעה כמוהו בגן, או בשם מקורי וייחודי, שעלולים לא להבין? כמה נקודות למחשבה לפני ההחלטה החשובה

קרא עוד »

בונדינג מהרגע הראשון

בימים הראשונים שלאחר הלידה ההורים הטריים עסוקים בעיקר בפן הטכני: לומדים לחתל, להאכיל, לרחוץ, להרים לגרעפס. ומה עם הפן הרגשי, ההיקשרות? כמה פעולות קטנות שעובדות על הבונדינג עם התינוק מרגע הלידה

קרא עוד »

נהיה בקשר