אני לבד!!

“אני לבד!”


כדי שנוכל כולנו – הורים וילדים – להתחיל את שנת הלימודים ברגל ימין, כדאי לתרגל בימים שנותרו לחופש מיומנויות עצמאות, כך שהילדים ייקחו יותר אחריות על התארגנות הבוקר שלהם. איך עושים את זה?


רוני לנגרמן זיו

הורים רבים מתלוננים שהילדים שלהם אינם עצמאים ואינם לוקחים אחריות על שלבי התארגנות הבוקר שלהם – אם אלה ילדי הגן שכבר יכולים, למשל, ללכת לשירותים לבד, להתלבש בעצמם, לנעול סנדלים, לקחת את התיק לגן ולחגור את חגורת הבטיחות ברכב, ואם אלה ילדי בית הספר שיכולים להתעורר לבד, להתארגן ולסדר מערכת, ואולי אפילו, חלילה, להכין לעצמם את הכריך. אז למה אנחנו ממשיכים לעשות עבורם את כל הדברים האלה?
מכירים את השלב הזה סביב גיל שנתיים, שהילד לומד את צמד המילים “אני לבד!” וחוזר עליו בכל הזדמנות, מאה פעם ביום? אלה לא רק מילים. זה השלב שבו הוא מגלה שהוא ואמא זה לא יחידה אחת, שאני יכול להתרחק ולעשות דברים בעצמי, שיש לי יכולות ומסוגלויות ושאני יכול לבד!
ומה אנחנו עושים בדרך כלל, כתגובה אוטומטית לאינדיבידואציה המתפרצת פתאום של הפעוט שלנו? פעמים רבות – בין אם מחוסר אמונה שלנו שהם כבר יכולים (“נו באמת, הוא עוד קטן”), ובין אם מחוסר זמן, חוסר סבלנות, ורצון שלנו לתקתק דברים – אנחנו אומרים: “אני אעזור לך, חמודי”, “עוד קצת כשתגדל, עכשיו אמא תעשה” – ועושים עבורם. ועושים ועושים. בעיקר בבוקר כשאנחנו ממהרים.


כשאנחנו עושים בשבילם עוד ועוד, אנחנו למעשה גורמים לשלוש תגובות שרשרת:
הראשונה, מונעים מהם לפתח יכולות, ללמוד על עצמם את המסוגלות שלהם, ולפתח תחושת אחריות; השנייה, כתוצאה מכך: מקטינים את האמונה שלהם בעצמם, את הביטחון העצמי והערך העצמי שלהם. הם מאמינים שרק מישהו גדול (אמא, אבא, גננת) יכול – ושהם קטנים ולא יכולים. והאמונה הזו תשתרש.
ודבר שלישי: אנחנו מגדלים ילדים מפונקים. כשבגיל עשר או חמש עשרה נתפלא שהם לא מסדרים לעצמם מערכת, לא מתעוררים לבד בבוקר, לא מנהלים לעצמם את לוח המבחנים ולא יודעים להכין כריך – יהיו הרבה מריבות סביב הנושאים האלה. אך האמת היא שהם לא אשמים. התלות בנו והפינוק התחילו בגיל הרבה יותר צעיר. הגיל שבו התפקיד ההורי שלנו התבסס על לעשות בשבילם, ועל הערך ההורי שלנו: כי אם אני לא עושה עבור הילד שלי, אולי אני לא ממלא את תפקידי?
לא משנה אם הילדים שלכם בני שנה, שנתיים, חמש או עשר, ואפילו יותר – אני אופטימית ומאמינה שאפשר אחרת. שבכל נקודת זמן אפשר לעצור את האוטומט הזה ולכוון מסלול מחדש. לא פשוט, אבל אפשרי. איך עושים את זה? עושים עצירה למחשבה ועונים לעצמנו על שתי שאלות:


איזה ילד אני רוצה לגדל?
תודו שבמירוץ החיים אנחנו לא עוצרים הרבה לחשוב איזה ילד אני רוצה לגדל. אני מזמינה אתכם לקחת כמה דקות לענות על השאלה הזו. אם התשובה שלכם היא – ילד מאושר, תשאלו את עצמכם: מיהו ילד מאושר? ללא ספק, לא הילד הזה שקונים לו וקונים לו בלי הפסקה. ילד מאושר הוא ילד שמתפקד היטב בכל מעגלי החיים. ילד שמעריך את עצמו ויודע את יכולותיו. ילד שיודע להתמודד ולפתור בעיות בעצמו. בקיצור, ילד עצמאי ואחראי. ילד עצמאי ואחראי לא קם בבוקר בגיל 18. ילד עצמאי ואחראי מגדלים מגיל אפס.


איזו אחריות אני יכול להעביר לילד שלי?
וגם: איזו אחריות אני זולל לילד שלי?
מה אני מסדר עבורו? מתי אני אומר “כשתגדל תוכל”, “בוא, אני אעשה בשבילך”?
כשבבוקר אנחנו ממהרים – אז אנחנו מלבישים, מצחצחים, נועלים, לוקחים, חוגרים חגורת בטיחות. עושים בשבילם באופן קבוע דברים שהם יכולים לעשות בעצמם. אולי נצליח לקום חמש דקות מוקדם יותר, כדי לאפשר לילד להתאמן בפעילות בוקר אחת בכל פעם? פעם סנדלים, פעם מכנסיים, פעם שיניים… עד שלאט לאט הוא ירכוש את כל המיומנויות.
ותגידו, איפה בגיל שש, כשהוא כבר יכול לדבר בטלפון בעצמו, אני עדיין קובע לו עם חברים? וכשילד הציק לו, האם אני מתקשר להורים של הילד במקום לתת לילד שלי כלים להתמודד בעצמו עם מצבים חברתיים? או האם מתקשר למורה שנתנה לו ציון נמוך מדי לדעתי, או לדרוש שתעביר אותו מקום? מדוע הוא לא יכול לבקש זאת בעצמו, ומה הוא לומד מזה שיש תמיד “הורה הליקופטר” שחג סביבו?
שוב, לא משנה בן כמה הילד, יש דברים שהוא יכול לעשות בעצמו. אם זה תינוק שאני מביא לו את המוצץ בכל פעם שהוא בוכה – אעודד אותו להגיע למוצץ בעצמו, אם זה פעוט שיכול לזרוק את הטיטול שלו לפח אחרי שמחליפים לו, ואם זה ילד שכשיוצאים לגן יכול לקחת את התיק שלו על הגב, במקום שאני אסחוב ארבעה תיקים של שלושה ילדים פלוס התיק שלי, כי ככה הם התרגלו.


והכי חשוב: הצטיידו במלאי של עידוד
קודם כל המון עידוד לעצמנו, על הרצון לשנות את הדרך האוטומטית והקלה, ואפשר לומר גם הפופולרית יותר, של פשוט לעשות בשבילם. השינוי לא פשוט ועלינו להצטייד בעידוד עצמי וזוגי או בעידוד של איש מקצוע בכך שלטווח הארוך הרווחים עצומים: נגדל ילדים עצמאיים. המון אמונה בדרך!
ושנית, חשוב לא פחות: המון עידוד לילדים. גם אם הם שופכים, מפילים, שוכחים, מפשלים – אנחנו לא רק מתלהבים מתוצאה רצויה (“איזה יופי שעשית לבד!”), אלא גם – ובעיקר – מעודדים על הדרך, אפילו אם התוצאה לא יצאה כמו שרצינו (“ראיתי שהתאמצת, ראיתי שניסית, שרצית לעשות לבד”).
חופש גדול, כשכולנו קצת יותר רגועים ולוח הזמנים משוחרר יותר, הוא זמן מצוין להתאמן על מיומנויות חדשות ולהטמיע אותן לפני שנכנסים למסגרת החדשה. לא לחכות ל-1 בספטמבר כדי ללמד ילד להתארגן לבד, להתעורר לבד עם שעון מעורר, לסדר תיק או להכין כריך. זה הזמן. בהצלחה!

הכתבה פורסמה בהופ הורים, יולי 2018

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

אהבה בימי קורונה

“יחד ננצח את הקורונה” אמרנו מהסגר הראשון, אבל מה עם האהבה? מתי היא תנצח? מתחילת משבר הקורונה הזוגיות נשכחה מאחור ומעלה בעיקר אבק. כולנו מותשים,

קרא עוד »

איך שומרים על קשרי משפחה?

אומרים שמשפחה לא בוחרים, לא את המשפחה שנולדים לתוכה וגם לא את המשפחה שמתחתנים איתה, אך בייחוד בתרבות הישראלית, המשפחה היא חלק אינטגרלי מחיי היומיום

קרא עוד »

המעודדת בע”מ

למה כל כך חשוב לעודד את הילדים? ואיך הם ילמדו אם לא נגיד להם כל הזמן מה הם לא עשו בסדר? רוני לנגרמן זיו “למה

קרא עוד »

אל תחליטי עליי!

מי לא מכיר את המשפט שבכותרת? ילדים אומרים זאת משום שכך הם באמת מרגישים! בעולם שלהם המבוגרים קובעים, מחליטים ואומרים להם מה לעשות, ומשאירים להם

קרא עוד »

אמא (לא) יודעת הכול

צריך הרבה אומץ כדי להודות שאני לא תמיד יודעת הכול. כי אמהות תמיד יודעות מה טוב לילדים שלהן, לא?רוני לנגרמן זיו אנחנו בטוחות שאנחנו יודעות

קרא עוד »

איך אפשר לסמוך על הגננת?

לקראת פתיחת שנת הלימודים ראיינה אותי העתונאית מאיה פולק לכתבה “גננות במעקב” שהתפרסמה במוסף “שישבת” של “ישראל היום” – הראיון המלא כאן. אז כיצד הורים

קרא עוד »

בשם האהבה

לפני עשר שנים לא חשבנו שנירדם בכל ערב עם הילדים או מול הטלוויזיה. רוני לנגרמן זיו חוזרת להשקיע בזוגיות “זרקתי אותו מהבית!”, הנחיתה עליי חברתי

קרא עוד »

בוקר ראשון בלי אמא

איך להשאיר את התינוק בפעוטון בלי לבכות כל הדרך הביתה? רוני לנגרמן זיו אני זוכרת את היום הראשון שלו בגן. הפקדתי אותו בידיים רועדות בידיי

קרא עוד »

זה שיר פרידה

הילד מתקשה להיפרד בבוקר בגן, מה עושים? רוני לנגרמן זיו מכירים את התסריט שאנחנו מריצים לעצמנו בראש על הבוקר – אוף, בטח שוב יהיה קשה,

קרא עוד »

כל ההתחלות….

אין ספק, לשלוח את הילד לגן זה לא פשוט – בעיקר לנו ההורים הדואגים ויודעים שאין מי שיטפל בו טוב יותר מאיתנו. כמה עצות לימים

קרא עוד »

חזל”ש זה כאן ועכשיו

האחד בספטמבר חוזר ובגדול. איך מחזירים את הילדים לשגרת שנת הלימודים? רוני לנגרמן זיו אחרי שנתנו להם לישון עד מאוחר, לאכול בגדול ולשכוח מכל מה

קרא עוד »

כמה מילים על חוגים

האם למלא את הלו”ז של הילדים בחוגים? במה זה תלוי? ואיפה השיקולים שלנו (זמן, כסף) במשוואה? רוני לנגרמן זיו תפקידם של חוגים הוא לפתוח את

קרא עוד »

חוגים ואחים

מה עושים עם האחים כשהילד בחוג? איך הופכים זמן המתנה לזמן מתנה? רוני לנגרמן זיו דילמה מוכרת: לקחנו את אחד הילדים לחוג, יש עוד 45

קרא עוד »

“אז תלכו אתם לחוג!”

הילד ביקש לפרוש מהחוג, מה עושים? בודקים איתו את הסיבה האמיתית לבקשה, ומגיבים בהתאם רוני לנגרמן זיוחוג הוא פעילות פנאי, וכפעילות פנאי היא לתפיסתי נתונה

קרא עוד »

הורים בגן ילדים

למה חשוב כל כך לבנות יחסים טובים עם הגננת? ואיך עושים את זה? רוני לנגרמן זיו המשולש הורים-גננת-ילד הוא משמעותי מאוד. מדוע? אנחנו רוצים שלילד

קרא עוד »

ביי-ביי בייבי

גם אחרי שעוברים ימי ההסתגלות הרשמיים הראשונים, עדיין לא פשוט. לא פשוט להם להיפרד, לא פשוט לנו להשאיר ילד בוכה בגן, כולנו מותשים, אז מה

קרא עוד »

60 שניות על… תעודות

איך אנחנו מגיבים לתעודות של הילדים? רוני לנגרמן זיו בימים אלה הילדים שלנו מקבלים תעודות.האם אנחנו: א. אדישים לזה לגמרי; זה ממש לא מעניין אותנו.ב.

קרא עוד »

אז מה עושים בחופש?

אחרי שנגמרו הקייטנות והחופשות המשפחתיות, וקייטנות הסבא-סבתא למי שזכה, נשארו עוד כמה ימים ואפילו שבועות להעביר יחד בצוותא. אמנם חלקנו זוכרים שההורים שלנו לא עשו

קרא עוד »

לעשות כלום

מה אתה רוצה לעשות היום? כלום… כמה מחרפן אותנו כשהם בוחרים “לעשות כלום”?! רוני לנגרמן זיו “מה אתה רוצה לעשות היום?” “כלום” “אבל אתמול עשינו

קרא עוד »

צא כבר מהמסך!

אנחנו מתים שהילדים ייצאו קצת מהמסכים ויחוו ילדות כמו שאנחנו חווינו – של חברים וכדורגל. אבל הם חיים במאה ה-21 ונולדו עם הטאץ’ סקרין ביד…

קרא עוד »

כמו באמריקה!

כשהיינו ילדים, ראינו בסרטים ובסדרות הנעורים את נשפי סיום התיכון האמריקניים ורצינו גם. האם אנחנו מתחייסים לנשפי הסיום (הפרום) של ילדינו כהתגשמות החלום? רוני לנגרמן

קרא עוד »

מתמטיקה בימי קורונה

אנחנו חיים בתקופה לא פשוטה ממילא של התמודדות עם לחצי הקורונה, ובתוך כל זה לגשת לבחינת הבגרות במתמטיקה הנחשבת למלחיצה ביותר – זה בכלל לא

קרא עוד »

שקט, מתבגרים פה!!

מה עובר על הילדים שלנו פתאום, שברגע שינו את עורם? מה עובר עלינו בתקופה הזו? ומי הם זקוקים שנהיה עבורם? רוני לנגרמן זיו האם אתם

קרא עוד »

אז מה נשמע במשפחה?

אז איך קוראים לקבוצת הווטסאפ המשפחתית שלכם – “שבט לוי”, “לה פמילייה” או “המשפוּחה”? כולנו בווטסאפ כל הזמן. טוב או רע? השאלה מה אנחנו עושים

קרא עוד »

זה כן לטלפון!

האם הילד שלכם מוכן לסמארטפון? 12 שאלות שכדאי שתשאלו את עצמכם לפני שאתם נותנים לילד טלפון חכם רוני לנגרמן זיו בן כמה הוא?יש הבדל גדול

קרא עוד »

שיעור כלכלה

באיזו גישה כלכלית אנחנו נוקטים בבית? האם יש אג’נדה מאחורי החינוך הכלכלי שלנו? רוני לנגרמן זיו יש שתי אסכולות בחינוך כלכלי. האחת אומרת – נקנה

קרא עוד »

אני והחבר’ה

“הוא כל הזמן עם החברים, מה יהיה? איך הוא ילמד?”, זה אולי נשמע כמו משהו שדור ההורים שלנו אמרו לנו, אבל כשאנחנו מחליפים את המילה

קרא עוד »

מכת בכורים

אמא שלי תמיד אמרה שחבל שאי אפשר להתחיל עם השלישי, כי עם הבכור עושים את כל הטעויות. אז מה כבר עשינו?! רוני לנגרמן זיו טעויות

קרא עוד »

כולם בסדר

איך משפיע סדר הלידה על אופי הילדים? האם נזדהה יותר עם הילד שנולד במקום שלנו במשפחת המוצא? ומה לגבי בן הזוג? יצאנו לעשות סדר רוני

קרא עוד »

לנגב לך את הדמעות

הילד שלנו חוזר הביתה בפרצוף נעלב: “הוא לקח לי”, “היא עשתה לי”, “היא אמרה לי”, “הם לא שיתפו אותי” – ואנחנו מתכווצים מבפנים: איך מישהו

קרא עוד »

החשש הגדול – חרם

יותר משאנחנו חוששים להצלחת ילדינו בלימודים, אנחנו דואגים למצבם החברתי. ומה אם לא יקבלו אותם? ומה אם ידחו אותם? הורים רבים סוחבים מילדות חוויית חרם

קרא עוד »

עונת הפסטיגלים

קניתם כרטיסים לפסטיגל? מחכים לרגע האחרון? או שאתם ממש לא בעניין? איך לבלות בחנוכה ולהישאר ביחסים טובים עם הילדים רוני לנגרמן זיו ללכת או לא

קרא עוד »

חג גדול ל…ילדים?!

האם לחפש את התינוקות שלנו בפורים? או: מתי הזמן הנכון להלביש לילדים תחפושות? רוני לנגרמן זיו מצטערת להיות הפארטי פּוּפּר והדודה הפולניה, אך כנראה שמישהו

קרא עוד »

עבדים היינו?!

הילדים יוצאים לשבועיים וחצי של חופשת פסח (פרומו לחופש הגדול…) ועימם גם העבודות לחופש, שגורמים לנו לתהות שוב: של מי השיעורים האלה?! רוני לנגרמן זיו

קרא עוד »

אמא’לה, פורים!

5 עצות שיעשו לכם את החג קצת פחות לחוץ, וקצת יותר שמח רוני לנגרמן זיו 1. התחפושת הראשונה שלי: תינוקות, פעוטות וילדים קטנים מומלץ להלביש

קרא עוד »

סיי צ’יס!

ילדים מתוקים – יש! תחפושת מושקעת – יש! החלטתם להנציח את הרגע בצילומי משפחה מקצועיים. איך רותמים את הילדים לשיתוף פעולה עם המצלמה? רוני לנגרמן

קרא עוד »

איך ליהנות מחופשת החגים?

ארבע עצות שיעזרו לנו לקחת נשימה לפני חופשת החגים הארוכה, ולא יחייבו אותנו לרוץ מאטרקציה אחת לשנייה. מועדים לשמחה רוני לנגרמן זיו לנצל זמן כמותכל

קרא עוד »

8 קטנות על חנוכה

פוחדים מהחושך ולא רוצים להשתתף במסיבה, אבל רוצים ללכת לכל הפסטיגלים, לאכול ים של ממתקים ואין-סוף סופגניות מעוצבות, ובעיקר לא מפסיקים להסתובב? הורים, ילדים וחנוכה

קרא עוד »

אבל אבא הסכים לי!

אתה מרשה ממתקים לפני האוכל ואת לא; את מרשה להם לראות טלוויזיה בבוקר ואתה לא; אתה חושב שחשוב שלילדים יהיו צעצועים של כלי נשק, ואת

קרא עוד »

חזל”ש מהחל”ד

סיימתם את חופשת הלידה ואתם מתכוונים לחזור לעבודה? אל תצפו שהשגרה תחזור להיות כמו שהייתה לפני הלידה. אז איך משלבים עבודה, בית וטיפול בתינוק? הסוד הוא בתיאום ציפיות

קרא עוד »

שם-טוב אימפריה

בחירת שם לילד זו אחריות גדולה: האם לבחור בשם נפוץ שיכולים להיות עוד ארבעה כמוהו בגן, או בשם מקורי וייחודי, שעלולים לא להבין? כמה נקודות למחשבה לפני ההחלטה החשובה

קרא עוד »

בונדינג מהרגע הראשון

בימים הראשונים שלאחר הלידה ההורים הטריים עסוקים בעיקר בפן הטכני: לומדים לחתל, להאכיל, לרחוץ, להרים לגרעפס. ומה עם הפן הרגשי, ההיקשרות? כמה פעולות קטנות שעובדות על הבונדינג עם התינוק מרגע הלידה

קרא עוד »

נהיה בקשר