כולם בסדר

איך משפיע סדר הלידה על אופי הילדים? האם נזדהה יותר עם הילד שנולד במקום שלנו במשפחת המוצא? ומה לגבי בן הזוג? יצאנו לעשות סדר


רוני לנגרמן זיו


בן זוגי ואני ילדים בכורים, וככאלה אנחנו מרגישים פעמים רבות הזדהות עם הבן הבכור שלנו. אנחנו צופים בהתנהלות שלו, מזהים את עצמנו ומהנהנים זה לזו: “ככה בדיוק הייתי”, “בדיוק, גם אני”. הבן הצעיר, לעומתו, הוא הפתעה גמורה מבחינתנו. כל דבר שהוא עושה משאיר אותנו פעורי פה, ואנחנו אומרים עליו שהוא “המציא את עצמו”. עכשיו, זו שאלת הביצה והתרנגולת: אם שלושתנו (הוא, אני והילד) חולקים קווי אופי משותפים כבכורים, או שבגלל שהבכור מושפע בעיקר משני הוריו הוא כל כך דומה לנו, ואילו הצעיר מושפע לא פחות מאחיו הגדול ומחבריו, ויש לו מגוון התנהלויות לבחור מהן.


משאל קצר בקרב חברות ומכרות לא הניב תשובות חד משמעיות. היו שהזדהו עם הילדים שנולדו במקום שלהן במשפחה (אם זה בכור, צעיר או סנדוויץ’), והיו אף שהחליטו להימנע מלהביא ילד במקום שלהם במשפחת המוצא, שממנו סבלו (למשל, להביא מספר זוגי של ילדים כדי שלא יהיה סנדוויץ’, או לעשות הפרש קטן בין הילדים ולהימנע מלהביא בן זקונים בהפרש גדול).


שאלה נוספת שעלתה לי היא האם המקום הזהה בסדר הלידה הוא מתכון לזוגיות טובה – בזכות ההבנה של המקום שממנו כל אחד מאיתנו פועל; או שדווקא עלול להוות גורם נוסף לחיכוכים ולמריבות על המקום? קראתי כל מיני מחקרים על הקשר בין המקום בסדר הלידה לאיכות הזוגיות ואף אחד לא הניח את דעתי, כי כולם נשמעו קצת כמו אסטרולוגיה (בכור ובכורה? מקור למאבק על הבכורה; שני סנדוויצ’ים? אניגמה; צעיר וצעירה: חוסר סיפוק וכן הלאה). הסתפקתי בכך שאצלנו זה עובד.


אז מה העניין עם סדר הלידה?

גורמים רבים משפיעים על האופי שלנו, והמקום במשפחה הוא רק אחד מהם. זה משנה אם במשפחה בנים או בנות (יש בנות שהן הצעירות במשפחה ובעלות תכונות של בכורות, כי נולדו לפניהן רק אחים בנים); כמה אחים במשפחה (אם שניים או שבעה, למשל); זה תלוי בהפרש הגילים בין האחים (במקרה של שלושה ילדים שהשלישי נולד בהפרש גדול, האמצעי לא חייב לפתח אופי של סנדוויץ’ קלאסי, והצעיר יגדל כבן יחיד); ולא פחות – זה תלוי בהתייחסות שלנו, ההורים: אם נתייחס לבן הבכור כ”גדול שצריך לוותר”, לאמצעי כ”הוא תמיד באמצע, מסכן”, ולצעיר כ”הוא הכי קטן, תוותרו לו” – הסטיגמות האלה יתקבעו גם באופי שלהם.

אבי הפסיכולוגיה האינדיבידואלית, אלפרד אדלר, טען כי ככל שהמשפחה מקבלת יותר ומערכת היחסים בבית פתוחה יותר, יהיו יותר מאפיינים משותפים בין הילדים, ולהיפך: אווירה תחרותית בבית יוצרת שוני גדול בין האחים. עם זאת אדלר ראה קווי אופי משותפים בין ילדים שנולדו במקום זהה בסדר הלידה.
אדלר היה הראשון שהתייחס לנושא סדר הלידה, וטען שאין לראות ילדים שנולדו לאותה משפחה כגדלים באותה סביבה, ולתמוה איך הם יצאו שונים “הרי הם נולדו לאותם הורים!”. כי אנחנו לא אותם הורים לראשון (עושים עליו את כל הטעויות, הכי חרדתיים בדרך כלל) מאשר לבאים אחריו, שכאמור יש להם גם השפעות של האחים הגדולים כמבוגרים משמעותיים. הבכור מהווה עבור האחים שלו מודל לחיקוי לעתים יותר מאשר אנחנו, ההורים (וזה טבעי ואין להיעלב מזה – להיפך, כדאי להיות מוחמאים שעשינו משהו טוב אם האחים מעדיפים להיות יחד). אדלר אמר שילד מעצב את אישיותו בהתאם למאמציו למצוא את מקומו בין אחיו – מאבקי הכוח והמעמד בין האחים הם גורמים משמעותיים בעיצוב האופי. כאמור, זה לא הכרחי ותלוי בגורמים נוספים, אך באופן כללי אלה המאפיינים:


הבכור: כשמשפחתו נותנת לו את התחושה שסומכים עליו והוא הגדול, החזק והחכם, הוא צפוי לגדול עם הערכה רבה, גם לגבי עצמו וגם לתפיסה הכללית של הכוח: לפתח תכונות של כיבוד לחוק וסדר ולהיות אדם שמרן. משום שהוא מקבל את כל תשומת הלב משני ההורים (לפעמים גם מהסבים בהיותו נכד בכור), הוא עלול להפוך למפונק. משום שהוא ילד יחיד עד גיל מסוים, הוא מתקשה לשתף ילדים אחרים במשחקיו – כי בבית הכל שלו, ומשום שהוא נחשף בבית בעיקר לחברת מבוגרים, הוא רגיל אליה. הציפיות ממנו גבוהות מאוד, ובדרך כלל הוא יבחר לענות על הסטנדרטים הגבוהים שמציבים ההורים ויהיה אחראי, תורם ועוזר. לאחד לידת אח הוא עלול להפגין קנאה, וכהורים עלינו להיות מודעים לכך ולהמשיך לתת לו את ההכרה בזכות עזרה והבאת תועלת, כדי שלא ינסה להשיג תשומת לב בדרך שלילית. כשהאם מרוכזת בתינוק, הוא באופן טבעי יתקרב לאב. בדרך כלל הבכור הוא אדם שמרן, תופס עצמו יותר דומה להוריו מאשר האחים האחרים, ונוטה להישגים אקדמיים ולמציאת קריירה שמרנית ויציבה. חשוב לו שהחברה תקבל אותו, ובמצבי לחץ הוא ייטה להישען על אחרים. מחקרים טוענים שבכורים אינטליגנטים יותר – כנראה משום שהאינטראקציה הראשונית שלהם היא עם מבוגרים, וכן הם משמשים חונכים לאחיהם הצעירים, וגם זה תורם לשיפור האינטיליגנציה שלהם. מחקר נוסף טוען כי בכורים במשפחות גדולות – גבוהים מאחיהם.


הילד האמצעי (הסנדוויץ’, ולמהדרין: השוקולד שבסנדוויץ’): מגיע לעולם כשכבר יש ילד בבית, והוא לא לבד. גם ההורים כבר יותר מנוסים, בטוחים ביכולותיהם ורגועים, ובדרך כלל יותר סובלניים. הבכור משמש עבורו כמודל וכמתווך לעולם המבוגרים, והוא פונה אליו כשההורים אינם פנויים, ולכן תלוי פחות בהורים וגם פחות מנסה לרצות אותם ולענות על ציפיותיהם. הילד השני מוצא את מקומו לעומת אחיו הגדול, כי יש כבר תפקיד תפוס. קצב התפתחותו מהיר בדרך כלל, כי הוא שואף להדביק את אחיו. הרגשת התחרות הזו יכולה להפוך אותו לאדם אמביציוני ומכוון מטרה, עד כדי תסכול. האמצעי לעולם לא יהיה לבד בבית – הבכור היה שם לפניו לבד, והצעיר יהיה שם אחריו לבד, ולכן הוא תמיד נאלץ לחלוק במשאבי ההורים עם האחים. ייתכן שזה יגרום לו לפתח דימוי עצמי נמוך בהשוואה לאחיו.


הילד הצעיר: נולד למצב שגם ההורים וגם האחים מכרכרים סביבו, ולמעשה יש לו הרבה הורים. לכן הוא עלול להתקבע בדמות הקטן והמפונק של המשפחה ולפתח תלות וחוסר עצמאות. עם זאת הוא עשוי לשאוף להישגים גבוהים משל אחיו, ולפתח מוטיבציה גבוהה. כדי להבדיל את עצמו מאחיו הוא יכול להיות מרדן ונוטה להרפתקאות, ללקיחת סיכונים, לחוסר זהירות ולקריירה לא יציבה, וגם להיות יצירתי מאוד, בעל חוש הומור וקסם אישי. במשפחה של שלושה ילדים, למשל, יכול להיות דמיון בין הבכור לשלישי – אם השני בחר בדפוס התנהגות שונה מהראשון כדי לבדל את עצמו, השלישי יבחר ההפך מהשני – ויהיה דומה יותר לבכור.


מה עושים עם כל זה?

קודם כל, חשוב לי להצהיר שאני מתנגדת לתיוגים, ולכן אל תתייגו אותי בבקשה כחובבת תיוגים. עם זאת, אפשר להיעזר בתכונות הבסיס האלה כדי להבין מה מניע את הילד (או האדם) שמולכם, כאילו קוד של תוכנה שמפעילה אותו, וכך להתכוונן אליו ביתר דיוק. למשל, חברה קיטרה לי שהיא ממש לא מבינה למה הבת שלה מתנהגת כך, ופירטה לי כמה תכונות האופייניות לבכורה. כששאלתי אותה אם היא או בעלה ילדים בכורים במשפחה, השיבה בשלילה. ייתכן שמכאן נובע חוסר ההבנה – הילדה מדברת בשפה של בכורה, וכדי להבין אותה, צריך לקרוא את המילון שלה.
בניתוח זהיר ושטחי למדי של משפחת המוצא שלי, למשל, אני מוצאת קווי דמיון ברורים ביני לבין אמי (הבכורה במשפחתה) בהתנהלות של טיפוס הבכורה (אחראית, מרצה, רצינית, שמרנית), ובין אבי (הצעיר במשפחתו) לאחותי הצעירה בהתנהלות של טיפוס הילד הצעיר (המרדן, היצירתי, ההרפתקני). זאת למרות שכבת בכורה אני ללא ספק “הילדה של אבא” – כשאמא התפנתה לטפל בתינוקת הבאה אחריי. בקשר לגובה, אצלי ואצל בעלי התיאוריה הוכיחה עצמה בגדול – שנינו גבוהים לפחות בראש משני האחים שאחרינו…

הכתבה פורסמה ב-ynet הורים 5.2.2014

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

אהבה בימי קורונה

“יחד ננצח את הקורונה” אמרנו מהסגר הראשון, אבל מה עם האהבה? מתי היא תנצח? מתחילת משבר הקורונה הזוגיות נשכחה מאחור ומעלה בעיקר אבק. כולנו מותשים,

קרא עוד »

איך שומרים על קשרי משפחה?

אומרים שמשפחה לא בוחרים, לא את המשפחה שנולדים לתוכה וגם לא את המשפחה שמתחתנים איתה, אך בייחוד בתרבות הישראלית, המשפחה היא חלק אינטגרלי מחיי היומיום

קרא עוד »

המעודדת בע”מ

למה כל כך חשוב לעודד את הילדים? ואיך הם ילמדו אם לא נגיד להם כל הזמן מה הם לא עשו בסדר? רוני לנגרמן זיו “למה

קרא עוד »

אל תחליטי עליי!

מי לא מכיר את המשפט שבכותרת? ילדים אומרים זאת משום שכך הם באמת מרגישים! בעולם שלהם המבוגרים קובעים, מחליטים ואומרים להם מה לעשות, ומשאירים להם

קרא עוד »

אמא (לא) יודעת הכול

צריך הרבה אומץ כדי להודות שאני לא תמיד יודעת הכול. כי אמהות תמיד יודעות מה טוב לילדים שלהן, לא?רוני לנגרמן זיו אנחנו בטוחות שאנחנו יודעות

קרא עוד »

איך אפשר לסמוך על הגננת?

לקראת פתיחת שנת הלימודים ראיינה אותי העתונאית מאיה פולק לכתבה “גננות במעקב” שהתפרסמה במוסף “שישבת” של “ישראל היום” – הראיון המלא כאן. אז כיצד הורים

קרא עוד »

בשם האהבה

לפני עשר שנים לא חשבנו שנירדם בכל ערב עם הילדים או מול הטלוויזיה. רוני לנגרמן זיו חוזרת להשקיע בזוגיות “זרקתי אותו מהבית!”, הנחיתה עליי חברתי

קרא עוד »

בוקר ראשון בלי אמא

איך להשאיר את התינוק בפעוטון בלי לבכות כל הדרך הביתה? רוני לנגרמן זיו אני זוכרת את היום הראשון שלו בגן. הפקדתי אותו בידיים רועדות בידיי

קרא עוד »

זה שיר פרידה

הילד מתקשה להיפרד בבוקר בגן, מה עושים? רוני לנגרמן זיו מכירים את התסריט שאנחנו מריצים לעצמנו בראש על הבוקר – אוף, בטח שוב יהיה קשה,

קרא עוד »

כל ההתחלות….

אין ספק, לשלוח את הילד לגן זה לא פשוט – בעיקר לנו ההורים הדואגים ויודעים שאין מי שיטפל בו טוב יותר מאיתנו. כמה עצות לימים

קרא עוד »

חזל”ש זה כאן ועכשיו

האחד בספטמבר חוזר ובגדול. איך מחזירים את הילדים לשגרת שנת הלימודים? רוני לנגרמן זיו אחרי שנתנו להם לישון עד מאוחר, לאכול בגדול ולשכוח מכל מה

קרא עוד »

כמה מילים על חוגים

האם למלא את הלו”ז של הילדים בחוגים? במה זה תלוי? ואיפה השיקולים שלנו (זמן, כסף) במשוואה? רוני לנגרמן זיו תפקידם של חוגים הוא לפתוח את

קרא עוד »

חוגים ואחים

מה עושים עם האחים כשהילד בחוג? איך הופכים זמן המתנה לזמן מתנה? רוני לנגרמן זיו דילמה מוכרת: לקחנו את אחד הילדים לחוג, יש עוד 45

קרא עוד »

“אז תלכו אתם לחוג!”

הילד ביקש לפרוש מהחוג, מה עושים? בודקים איתו את הסיבה האמיתית לבקשה, ומגיבים בהתאם רוני לנגרמן זיוחוג הוא פעילות פנאי, וכפעילות פנאי היא לתפיסתי נתונה

קרא עוד »

הורים בגן ילדים

למה חשוב כל כך לבנות יחסים טובים עם הגננת? ואיך עושים את זה? רוני לנגרמן זיו המשולש הורים-גננת-ילד הוא משמעותי מאוד. מדוע? אנחנו רוצים שלילד

קרא עוד »

ביי-ביי בייבי

גם אחרי שעוברים ימי ההסתגלות הרשמיים הראשונים, עדיין לא פשוט. לא פשוט להם להיפרד, לא פשוט לנו להשאיר ילד בוכה בגן, כולנו מותשים, אז מה

קרא עוד »

60 שניות על… תעודות

איך אנחנו מגיבים לתעודות של הילדים? רוני לנגרמן זיו בימים אלה הילדים שלנו מקבלים תעודות.האם אנחנו: א. אדישים לזה לגמרי; זה ממש לא מעניין אותנו.ב.

קרא עוד »

אני לבד!!

“אני לבד!” כדי שנוכל כולנו – הורים וילדים – להתחיל את שנת הלימודים ברגל ימין, כדאי לתרגל בימים שנותרו לחופש מיומנויות עצמאות, כך שהילדים ייקחו

קרא עוד »

אז מה עושים בחופש?

אחרי שנגמרו הקייטנות והחופשות המשפחתיות, וקייטנות הסבא-סבתא למי שזכה, נשארו עוד כמה ימים ואפילו שבועות להעביר יחד בצוותא. אמנם חלקנו זוכרים שההורים שלנו לא עשו

קרא עוד »

לעשות כלום

מה אתה רוצה לעשות היום? כלום… כמה מחרפן אותנו כשהם בוחרים “לעשות כלום”?! רוני לנגרמן זיו “מה אתה רוצה לעשות היום?” “כלום” “אבל אתמול עשינו

קרא עוד »

צא כבר מהמסך!

אנחנו מתים שהילדים ייצאו קצת מהמסכים ויחוו ילדות כמו שאנחנו חווינו – של חברים וכדורגל. אבל הם חיים במאה ה-21 ונולדו עם הטאץ’ סקרין ביד…

קרא עוד »

כמו באמריקה!

כשהיינו ילדים, ראינו בסרטים ובסדרות הנעורים את נשפי סיום התיכון האמריקניים ורצינו גם. האם אנחנו מתחייסים לנשפי הסיום (הפרום) של ילדינו כהתגשמות החלום? רוני לנגרמן

קרא עוד »

מתמטיקה בימי קורונה

אנחנו חיים בתקופה לא פשוטה ממילא של התמודדות עם לחצי הקורונה, ובתוך כל זה לגשת לבחינת הבגרות במתמטיקה הנחשבת למלחיצה ביותר – זה בכלל לא

קרא עוד »

שקט, מתבגרים פה!!

מה עובר על הילדים שלנו פתאום, שברגע שינו את עורם? מה עובר עלינו בתקופה הזו? ומי הם זקוקים שנהיה עבורם? רוני לנגרמן זיו האם אתם

קרא עוד »

אז מה נשמע במשפחה?

אז איך קוראים לקבוצת הווטסאפ המשפחתית שלכם – “שבט לוי”, “לה פמילייה” או “המשפוּחה”? כולנו בווטסאפ כל הזמן. טוב או רע? השאלה מה אנחנו עושים

קרא עוד »

זה כן לטלפון!

האם הילד שלכם מוכן לסמארטפון? 12 שאלות שכדאי שתשאלו את עצמכם לפני שאתם נותנים לילד טלפון חכם רוני לנגרמן זיו בן כמה הוא?יש הבדל גדול

קרא עוד »

שיעור כלכלה

באיזו גישה כלכלית אנחנו נוקטים בבית? האם יש אג’נדה מאחורי החינוך הכלכלי שלנו? רוני לנגרמן זיו יש שתי אסכולות בחינוך כלכלי. האחת אומרת – נקנה

קרא עוד »

אני והחבר’ה

“הוא כל הזמן עם החברים, מה יהיה? איך הוא ילמד?”, זה אולי נשמע כמו משהו שדור ההורים שלנו אמרו לנו, אבל כשאנחנו מחליפים את המילה

קרא עוד »

מכת בכורים

אמא שלי תמיד אמרה שחבל שאי אפשר להתחיל עם השלישי, כי עם הבכור עושים את כל הטעויות. אז מה כבר עשינו?! רוני לנגרמן זיו טעויות

קרא עוד »

לנגב לך את הדמעות

הילד שלנו חוזר הביתה בפרצוף נעלב: “הוא לקח לי”, “היא עשתה לי”, “היא אמרה לי”, “הם לא שיתפו אותי” – ואנחנו מתכווצים מבפנים: איך מישהו

קרא עוד »

החשש הגדול – חרם

יותר משאנחנו חוששים להצלחת ילדינו בלימודים, אנחנו דואגים למצבם החברתי. ומה אם לא יקבלו אותם? ומה אם ידחו אותם? הורים רבים סוחבים מילדות חוויית חרם

קרא עוד »

עונת הפסטיגלים

קניתם כרטיסים לפסטיגל? מחכים לרגע האחרון? או שאתם ממש לא בעניין? איך לבלות בחנוכה ולהישאר ביחסים טובים עם הילדים רוני לנגרמן זיו ללכת או לא

קרא עוד »

חג גדול ל…ילדים?!

האם לחפש את התינוקות שלנו בפורים? או: מתי הזמן הנכון להלביש לילדים תחפושות? רוני לנגרמן זיו מצטערת להיות הפארטי פּוּפּר והדודה הפולניה, אך כנראה שמישהו

קרא עוד »

עבדים היינו?!

הילדים יוצאים לשבועיים וחצי של חופשת פסח (פרומו לחופש הגדול…) ועימם גם העבודות לחופש, שגורמים לנו לתהות שוב: של מי השיעורים האלה?! רוני לנגרמן זיו

קרא עוד »

אמא’לה, פורים!

5 עצות שיעשו לכם את החג קצת פחות לחוץ, וקצת יותר שמח רוני לנגרמן זיו 1. התחפושת הראשונה שלי: תינוקות, פעוטות וילדים קטנים מומלץ להלביש

קרא עוד »

סיי צ’יס!

ילדים מתוקים – יש! תחפושת מושקעת – יש! החלטתם להנציח את הרגע בצילומי משפחה מקצועיים. איך רותמים את הילדים לשיתוף פעולה עם המצלמה? רוני לנגרמן

קרא עוד »

איך ליהנות מחופשת החגים?

ארבע עצות שיעזרו לנו לקחת נשימה לפני חופשת החגים הארוכה, ולא יחייבו אותנו לרוץ מאטרקציה אחת לשנייה. מועדים לשמחה רוני לנגרמן זיו לנצל זמן כמותכל

קרא עוד »

8 קטנות על חנוכה

פוחדים מהחושך ולא רוצים להשתתף במסיבה, אבל רוצים ללכת לכל הפסטיגלים, לאכול ים של ממתקים ואין-סוף סופגניות מעוצבות, ובעיקר לא מפסיקים להסתובב? הורים, ילדים וחנוכה

קרא עוד »

אבל אבא הסכים לי!

אתה מרשה ממתקים לפני האוכל ואת לא; את מרשה להם לראות טלוויזיה בבוקר ואתה לא; אתה חושב שחשוב שלילדים יהיו צעצועים של כלי נשק, ואת

קרא עוד »

חזל”ש מהחל”ד

סיימתם את חופשת הלידה ואתם מתכוונים לחזור לעבודה? אל תצפו שהשגרה תחזור להיות כמו שהייתה לפני הלידה. אז איך משלבים עבודה, בית וטיפול בתינוק? הסוד הוא בתיאום ציפיות

קרא עוד »

שם-טוב אימפריה

בחירת שם לילד זו אחריות גדולה: האם לבחור בשם נפוץ שיכולים להיות עוד ארבעה כמוהו בגן, או בשם מקורי וייחודי, שעלולים לא להבין? כמה נקודות למחשבה לפני ההחלטה החשובה

קרא עוד »

בונדינג מהרגע הראשון

בימים הראשונים שלאחר הלידה ההורים הטריים עסוקים בעיקר בפן הטכני: לומדים לחתל, להאכיל, לרחוץ, להרים לגרעפס. ומה עם הפן הרגשי, ההיקשרות? כמה פעולות קטנות שעובדות על הבונדינג עם התינוק מרגע הלידה

קרא עוד »

נהיה בקשר