שקט, מתבגרים פה!!

מה עובר על הילדים שלנו פתאום, שברגע שינו את עורם? מה עובר עלינו בתקופה הזו? ומי הם זקוקים שנהיה עבורם?


רוני לנגרמן זיו


האם אתם כבר שואלים את עצמכם איפה הילדה החמודה שלי, ומי זו הילדה שנראית כמו הילדה שלי אבל מתנהגת בטירוף, כאילו איזה שד נכנס בה? ומי זה הילד שנראה כמו הילד שלי, אבל נוהם במקום לדבר, ממלמל מילים לא ברורות וטורק דלתות? ברוכים הבאים לגיל ההתבגרות.
זוכרים שבספרים של פעם הגדירו את גיל ההתבגרות “מ-12 עד 16”? אז בשנים האחרונות גיל ההתבגרות מתח קצוות ומוגדר בספרות המקצועית בין 10 ל־30(!). כמובן שאצל כל ילד זה אחרת וטווח ההתנהגויות נרחב, אבל אם הילד שלכם מתקרב לסיים את העשור הראשון בחייו, ייתכן שאתם חווים את המופעים הראשונים של המתבגר שבדרך.


מה עובר עליהם?
גיל ההתבגרות הוא כמו חטיבת הביניים, וכנראה שלא במקרה המתבגרים הצעירים שלנו נמצאים בה – לא פה ולא שם. הם כבר לא ילדים, ועוד לא מבוגרים. הולכים במעין מסדרון, די חשוך ומפתיע, אפילו מבהיל, שבעיקר לא ברור להם לאן הוא מוביל.
חיצונית: בכל בוקר הם מתעוררים ולא יודעים את מי הם יפגשו מולם במראה: הגוף מתרחב, מתארך, הפנים מתכסות פצעונים, השיער לא מסתדר – וכל זה בתקופה שהמעמד החברתי שלהם הכי חשוב: תגידו, איך הם יכולים לצאת בבוקר מהבית כשהם נראים כך, מול כולם?
פנימית: הם מרגישים סערת רגשות מטורפת בגוף – ההורמונים משתוללים, הם מעולם לא הרגישו סערה פנימית כזו ואינם יודעים איך לנתב אותה – הכל נראה להם קיצוני, חשוב, דחוף, הכי גורלי! לכן הרבה מזה מתפרץ החוצה, מולנו ההורים – אם זה בטריקת דלתות, דיבור לא נעים, נהמות, חוסר הקשבה, עצבים וכעסים, בכי והתפרצויות רגשיות כביכול ללא סיבה נראית לעין.
קוגניטיבית: המוח שלהם בשיאו – הם חושבים, שואלים שאלות, מנתחים אירועים בלי סוף, בטוחים שרק הם יודעים מה טוב בשבילם, חוקרים את עצמם ולא תמיד מרוצים ממה שהם מגלים.

טוב, אז מה עושים?
גם אנחנו היינו שם: קודם כל, אם אנחנו ננסה להיזכר בעצמנו בגילם, זה יעזור לנו להבין אותם. דבר שני, אם אנחנו כמבוגרים לא יודעים איך להתמודד איתם – תחשבו עליהם – הרי הם רק ילדים, איך הם יידעו להתמודד?!
להבין אותם: חשוב שנדע שזה טבעי, שזה לא נגדנו ושהם לא עושים לנו דווקא! עובר עליהם משהו מאוד לא פשוט, וגם אם הם מתנהגים לגמרי ההפך – הם זקוקים לנו עכשיו יותר מתמיד. שנקבל אותם, שנבין אותם, שנכיל אותם.
להגדיר תפקיד מחדש: התפקיד שלנו לא נעלם, הוא רק השתנה. הרעיון של הורות למתבגרים הוא, כמו בעולם הטכנולוגי – לעדכן גרסה. אנחנו עדיין בתפקיד ההורים שלהם, אך הגדרת התפקיד השתנתה. אולי הם נולדו עם הטאץ’ סקרין והעולם הווירטואלי בכף ידם – אבל אין להם ניסיון חיים, אין להם מספיק כלים ומיומנויות, הם לא יודעים מספיק על העולם האמיתי. ושם התפקיד שלנו.
להיות המאמנים שלהם: התפקיד שלנו הוא להיות המאמנים שלהם לחיים, המלווים האוהדים שלהם בעולם החדש הזה – עולם המבוגרים שהם עומדים בפתחו. אולי אנחנו כבר פחות במחלקת תפעול, אך יש לנו תפקיד עצום במחלקת הערכים – המותר/אסור, הנכון לא/נכון. בהחלט, לשים גבולות. אבל לבדוק עם עצמנו: האם עדכנו את הגבולות בהתאם לגיל שלהם (שעת שינה, שעת חזרה, אחריות על הלימודים…) או שאנחנו עדיין תקועים בגיל שמונה?
לשמור על ערוץ פתוח: איך עושים את זה? פחות בהנחתות, איומים, צעקות, מאבקי כוח, עונשים – ויותר בשיח פתוח, בשאלות שיעזרו להם להגיע להבנות של מה טוב עבורם – בעצמם. ובעיקר, בהמון המון עידוד. נמשיך להאיר להם (ב-א’, כן?) מי הם, מה הם שווים, במה הם טובים, מה הם מסוגלים ויכולים, במה אפשר לסמוך עליהם. נראה לנו שהם לא מקשיבים, אבל הם שומעים.
ליהנות יחד: כדי לשמור על קשר טוב, חשוב להגדיל את ההנאות. למצוא דברים ששנינו נהנים לעשות יחד – בין אם רכיבה על אופניים, שחייה, יצירה, ובין אם יציאה לסרט, בית קפה או בילוי בקניון. נכון, אנחנו עמוסים וגם הם – אבל זה חיוני למלא את מצברי היחסים הטובים של שני הצדדים. חשוב למצוא את הדרך ללבם, כדי להשאיר ערוץ פתוח לדבר איתם.
זמן שיחה: זמן שיחה לא אומר הטפות! שיחה אינה מונולוג (שלנו, על למה הם עשו/ לא עשו משהו), אלא דיאלוג. דיאלוג שבעיקרו שאלות שלנו, ותשובות שלהם. לדבר על החיים, על מה שמעניין אותם, על תחביבים שלהם, על העולם שלהם, על מה ששמענו בחדשות – הם יכולים להיות אנשי שיחה נהדרים אם רק נמצא נושאי שיחה שמעניינים אותם.
וכשיש התנגשויות? נפתור אותן מולם כמו אנשים בוגרים. אנחנו לא חברים שלהם, ואין לנו זכות להיות ברוגז איתם. אם יש דברים שחשובים לנו, שהם קו אדום מבחינתנו, שהם בגדר שמירה על בריאותם, בטיחותם וביטחונם הרגשי – נסביר מדוע החלטנו כך או אחרת (ואם “לכולם מרשים…”? חשוב שנשמור על קשר עם ההורים האחרים ונוודא שלא “לכולם מרשים”), ונכיל את הכעס והתסכול שלהם. מותר להם להתעצבן ולא להיות נחמדים כשלא הרשינו משהו שהם נורא רוצים.


מה לא? חשוב שנזכור שאנחנו לא חברים שלהם, והם לא רוצים אותנו ככאלה. לא שנתלבש כמוהם, לא שנאזין למוזיקה שלהם, לא שנשחק במשחקי המחשב שלהם, ובטח שלא נדבר בסלנג שלהם. זה מגוחך בעיניהם. אנחנו לא חברים שלהם כי חברים יש להם מספיק, וחברים באים והולכים, ואנחנו ההורים שלהם ונהיה שם תמיד עבורם, בשבילם, למענם, מאחוריהם. ונאהב אותם תמיד, לא משנה איזה מופע יציגו בפנינו.
ועוד חשוב, שלא נטעה לחשוב שהאחריות ליחסים היא של שני הצדדים באופן שווה. אמנם יש שיוויון בערך – שנינו (המתבגר שלי ואני) שווי ערך כאנשים, ולכן לא נשפיל, לא ננמיך, לא נזלזל, לא נעליב אותם. אך אף פעם לא יהיה שיוויון בתפקידים. אנחנו ההורים שלהם, ויש לנו תפקיד עצום ובלעדי בחייהם.

הכתבה פורסמה ב-mako הורים 27.9.2018

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

אהבה בימי קורונה

“יחד ננצח את הקורונה” אמרנו מהסגר הראשון, אבל מה עם האהבה? מתי היא תנצח? מתחילת משבר הקורונה הזוגיות נשכחה מאחור ומעלה בעיקר אבק. כולנו מותשים,

קרא עוד »

איך שומרים על קשרי משפחה?

אומרים שמשפחה לא בוחרים, לא את המשפחה שנולדים לתוכה וגם לא את המשפחה שמתחתנים איתה, אך בייחוד בתרבות הישראלית, המשפחה היא חלק אינטגרלי מחיי היומיום

קרא עוד »

המעודדת בע”מ

למה כל כך חשוב לעודד את הילדים? ואיך הם ילמדו אם לא נגיד להם כל הזמן מה הם לא עשו בסדר? רוני לנגרמן זיו “למה

קרא עוד »

אל תחליטי עליי!

מי לא מכיר את המשפט שבכותרת? ילדים אומרים זאת משום שכך הם באמת מרגישים! בעולם שלהם המבוגרים קובעים, מחליטים ואומרים להם מה לעשות, ומשאירים להם

קרא עוד »

אמא (לא) יודעת הכול

צריך הרבה אומץ כדי להודות שאני לא תמיד יודעת הכול. כי אמהות תמיד יודעות מה טוב לילדים שלהן, לא?רוני לנגרמן זיו אנחנו בטוחות שאנחנו יודעות

קרא עוד »

איך אפשר לסמוך על הגננת?

לקראת פתיחת שנת הלימודים ראיינה אותי העתונאית מאיה פולק לכתבה “גננות במעקב” שהתפרסמה במוסף “שישבת” של “ישראל היום” – הראיון המלא כאן. אז כיצד הורים

קרא עוד »

בשם האהבה

לפני עשר שנים לא חשבנו שנירדם בכל ערב עם הילדים או מול הטלוויזיה. רוני לנגרמן זיו חוזרת להשקיע בזוגיות “זרקתי אותו מהבית!”, הנחיתה עליי חברתי

קרא עוד »

בוקר ראשון בלי אמא

איך להשאיר את התינוק בפעוטון בלי לבכות כל הדרך הביתה? רוני לנגרמן זיו אני זוכרת את היום הראשון שלו בגן. הפקדתי אותו בידיים רועדות בידיי

קרא עוד »

זה שיר פרידה

הילד מתקשה להיפרד בבוקר בגן, מה עושים? רוני לנגרמן זיו מכירים את התסריט שאנחנו מריצים לעצמנו בראש על הבוקר – אוף, בטח שוב יהיה קשה,

קרא עוד »

כל ההתחלות….

אין ספק, לשלוח את הילד לגן זה לא פשוט – בעיקר לנו ההורים הדואגים ויודעים שאין מי שיטפל בו טוב יותר מאיתנו. כמה עצות לימים

קרא עוד »

חזל”ש זה כאן ועכשיו

האחד בספטמבר חוזר ובגדול. איך מחזירים את הילדים לשגרת שנת הלימודים? רוני לנגרמן זיו אחרי שנתנו להם לישון עד מאוחר, לאכול בגדול ולשכוח מכל מה

קרא עוד »

כמה מילים על חוגים

האם למלא את הלו”ז של הילדים בחוגים? במה זה תלוי? ואיפה השיקולים שלנו (זמן, כסף) במשוואה? רוני לנגרמן זיו תפקידם של חוגים הוא לפתוח את

קרא עוד »

חוגים ואחים

מה עושים עם האחים כשהילד בחוג? איך הופכים זמן המתנה לזמן מתנה? רוני לנגרמן זיו דילמה מוכרת: לקחנו את אחד הילדים לחוג, יש עוד 45

קרא עוד »

“אז תלכו אתם לחוג!”

הילד ביקש לפרוש מהחוג, מה עושים? בודקים איתו את הסיבה האמיתית לבקשה, ומגיבים בהתאם רוני לנגרמן זיוחוג הוא פעילות פנאי, וכפעילות פנאי היא לתפיסתי נתונה

קרא עוד »

הורים בגן ילדים

למה חשוב כל כך לבנות יחסים טובים עם הגננת? ואיך עושים את זה? רוני לנגרמן זיו המשולש הורים-גננת-ילד הוא משמעותי מאוד. מדוע? אנחנו רוצים שלילד

קרא עוד »

ביי-ביי בייבי

גם אחרי שעוברים ימי ההסתגלות הרשמיים הראשונים, עדיין לא פשוט. לא פשוט להם להיפרד, לא פשוט לנו להשאיר ילד בוכה בגן, כולנו מותשים, אז מה

קרא עוד »

60 שניות על… תעודות

איך אנחנו מגיבים לתעודות של הילדים? רוני לנגרמן זיו בימים אלה הילדים שלנו מקבלים תעודות.האם אנחנו: א. אדישים לזה לגמרי; זה ממש לא מעניין אותנו.ב.

קרא עוד »

אני לבד!!

“אני לבד!” כדי שנוכל כולנו – הורים וילדים – להתחיל את שנת הלימודים ברגל ימין, כדאי לתרגל בימים שנותרו לחופש מיומנויות עצמאות, כך שהילדים ייקחו

קרא עוד »

אז מה עושים בחופש?

אחרי שנגמרו הקייטנות והחופשות המשפחתיות, וקייטנות הסבא-סבתא למי שזכה, נשארו עוד כמה ימים ואפילו שבועות להעביר יחד בצוותא. אמנם חלקנו זוכרים שההורים שלנו לא עשו

קרא עוד »

לעשות כלום

מה אתה רוצה לעשות היום? כלום… כמה מחרפן אותנו כשהם בוחרים “לעשות כלום”?! רוני לנגרמן זיו “מה אתה רוצה לעשות היום?” “כלום” “אבל אתמול עשינו

קרא עוד »

צא כבר מהמסך!

אנחנו מתים שהילדים ייצאו קצת מהמסכים ויחוו ילדות כמו שאנחנו חווינו – של חברים וכדורגל. אבל הם חיים במאה ה-21 ונולדו עם הטאץ’ סקרין ביד…

קרא עוד »

כמו באמריקה!

כשהיינו ילדים, ראינו בסרטים ובסדרות הנעורים את נשפי סיום התיכון האמריקניים ורצינו גם. האם אנחנו מתחייסים לנשפי הסיום (הפרום) של ילדינו כהתגשמות החלום? רוני לנגרמן

קרא עוד »

מתמטיקה בימי קורונה

אנחנו חיים בתקופה לא פשוטה ממילא של התמודדות עם לחצי הקורונה, ובתוך כל זה לגשת לבחינת הבגרות במתמטיקה הנחשבת למלחיצה ביותר – זה בכלל לא

קרא עוד »

אז מה נשמע במשפחה?

אז איך קוראים לקבוצת הווטסאפ המשפחתית שלכם – “שבט לוי”, “לה פמילייה” או “המשפוּחה”? כולנו בווטסאפ כל הזמן. טוב או רע? השאלה מה אנחנו עושים

קרא עוד »

זה כן לטלפון!

האם הילד שלכם מוכן לסמארטפון? 12 שאלות שכדאי שתשאלו את עצמכם לפני שאתם נותנים לילד טלפון חכם רוני לנגרמן זיו בן כמה הוא?יש הבדל גדול

קרא עוד »

שיעור כלכלה

באיזו גישה כלכלית אנחנו נוקטים בבית? האם יש אג’נדה מאחורי החינוך הכלכלי שלנו? רוני לנגרמן זיו יש שתי אסכולות בחינוך כלכלי. האחת אומרת – נקנה

קרא עוד »

אני והחבר’ה

“הוא כל הזמן עם החברים, מה יהיה? איך הוא ילמד?”, זה אולי נשמע כמו משהו שדור ההורים שלנו אמרו לנו, אבל כשאנחנו מחליפים את המילה

קרא עוד »

מכת בכורים

אמא שלי תמיד אמרה שחבל שאי אפשר להתחיל עם השלישי, כי עם הבכור עושים את כל הטעויות. אז מה כבר עשינו?! רוני לנגרמן זיו טעויות

קרא עוד »

כולם בסדר

איך משפיע סדר הלידה על אופי הילדים? האם נזדהה יותר עם הילד שנולד במקום שלנו במשפחת המוצא? ומה לגבי בן הזוג? יצאנו לעשות סדר רוני

קרא עוד »

לנגב לך את הדמעות

הילד שלנו חוזר הביתה בפרצוף נעלב: “הוא לקח לי”, “היא עשתה לי”, “היא אמרה לי”, “הם לא שיתפו אותי” – ואנחנו מתכווצים מבפנים: איך מישהו

קרא עוד »

החשש הגדול – חרם

יותר משאנחנו חוששים להצלחת ילדינו בלימודים, אנחנו דואגים למצבם החברתי. ומה אם לא יקבלו אותם? ומה אם ידחו אותם? הורים רבים סוחבים מילדות חוויית חרם

קרא עוד »

עונת הפסטיגלים

קניתם כרטיסים לפסטיגל? מחכים לרגע האחרון? או שאתם ממש לא בעניין? איך לבלות בחנוכה ולהישאר ביחסים טובים עם הילדים רוני לנגרמן זיו ללכת או לא

קרא עוד »

חג גדול ל…ילדים?!

האם לחפש את התינוקות שלנו בפורים? או: מתי הזמן הנכון להלביש לילדים תחפושות? רוני לנגרמן זיו מצטערת להיות הפארטי פּוּפּר והדודה הפולניה, אך כנראה שמישהו

קרא עוד »

עבדים היינו?!

הילדים יוצאים לשבועיים וחצי של חופשת פסח (פרומו לחופש הגדול…) ועימם גם העבודות לחופש, שגורמים לנו לתהות שוב: של מי השיעורים האלה?! רוני לנגרמן זיו

קרא עוד »

אמא’לה, פורים!

5 עצות שיעשו לכם את החג קצת פחות לחוץ, וקצת יותר שמח רוני לנגרמן זיו 1. התחפושת הראשונה שלי: תינוקות, פעוטות וילדים קטנים מומלץ להלביש

קרא עוד »

סיי צ’יס!

ילדים מתוקים – יש! תחפושת מושקעת – יש! החלטתם להנציח את הרגע בצילומי משפחה מקצועיים. איך רותמים את הילדים לשיתוף פעולה עם המצלמה? רוני לנגרמן

קרא עוד »

איך ליהנות מחופשת החגים?

ארבע עצות שיעזרו לנו לקחת נשימה לפני חופשת החגים הארוכה, ולא יחייבו אותנו לרוץ מאטרקציה אחת לשנייה. מועדים לשמחה רוני לנגרמן זיו לנצל זמן כמותכל

קרא עוד »

8 קטנות על חנוכה

פוחדים מהחושך ולא רוצים להשתתף במסיבה, אבל רוצים ללכת לכל הפסטיגלים, לאכול ים של ממתקים ואין-סוף סופגניות מעוצבות, ובעיקר לא מפסיקים להסתובב? הורים, ילדים וחנוכה

קרא עוד »

אבל אבא הסכים לי!

אתה מרשה ממתקים לפני האוכל ואת לא; את מרשה להם לראות טלוויזיה בבוקר ואתה לא; אתה חושב שחשוב שלילדים יהיו צעצועים של כלי נשק, ואת

קרא עוד »

חזל”ש מהחל”ד

סיימתם את חופשת הלידה ואתם מתכוונים לחזור לעבודה? אל תצפו שהשגרה תחזור להיות כמו שהייתה לפני הלידה. אז איך משלבים עבודה, בית וטיפול בתינוק? הסוד הוא בתיאום ציפיות

קרא עוד »

שם-טוב אימפריה

בחירת שם לילד זו אחריות גדולה: האם לבחור בשם נפוץ שיכולים להיות עוד ארבעה כמוהו בגן, או בשם מקורי וייחודי, שעלולים לא להבין? כמה נקודות למחשבה לפני ההחלטה החשובה

קרא עוד »

בונדינג מהרגע הראשון

בימים הראשונים שלאחר הלידה ההורים הטריים עסוקים בעיקר בפן הטכני: לומדים לחתל, להאכיל, לרחוץ, להרים לגרעפס. ומה עם הפן הרגשי, ההיקשרות? כמה פעולות קטנות שעובדות על הבונדינג עם התינוק מרגע הלידה

קרא עוד »

נהיה בקשר