שאלה: הילד מוזמן למסיבה פרטית, שלא כל הכיתה הוזמנה אליה. לשלוח אותו כדי לא להעליב את המזמין, או לא לשלוח כדי להפגין סולידריות אם אלה שלא הוזמנו?
רוני לנגרמן זיו
אמנם המורה ביקשה בתחילת השנה לא לעשות מסיבות פרטיות, אבל תמיד יש הורים שלא מתאים להם להזמין את כל הכיתה. אולי בעיניינו זה לא יפה, מעליב, לא שיוויני, יוצר מעמדות, “מוזמנים ולא מוזמנים = מקובלים ולא מקובלים…” – אבל הילד שלך הוזמן, וזה עושה נעים, כי הנה הוא במקובלים, הוא חברותי, אוהבים אותו. עד ש…
החברה שלך מתקשרת ומתעצבנת שאת הבן שלה לא הזמינו, וזה לא הוגן, ומה זה צריך להיות, זה לא מקובל לעשות מסיבות פרטיות, ומה זה מלמד את הילדים בגיל כזה, וההורים בעצמם יוצרים מעמדות בכיתה.
בקיצור – יושבת לך על המצפון, אולי אפילו פותחת פצע ילדות שלך שאותך לא הזמינו… ואת מתלבטת אם לשלוח את הילד, ומה הוא לומד מזה.
אז מה עושים?
אכן התלבטות. עם כל חוסר ההגינות שבדבר, אני בעד לשלוח את הילד למסיבה, ועם זאת – לא ללא מילים, כלומר עם שיחה מקדימה. שיחה שלא תשאיר את הילד מופתע שהחברים שלו לא הגיעו; שיחה שתיתן לילד לראות קצת מעבר, את התמונה הגדולה; שיחה שמשתפת, מתייעצת ומתלבטת, כמובן תלוי בגיל הילד. אפשר לומר, למשל: “יהל הזמין אותך למסיבה אצלו, אבל הוא לא מזמין את כל הכיתה. הוא בחר רק כמה חברים. אולי להורים שלו אין מקום בבית? אנחנו לא יודעים למה. את שקד למשל הוא לא הזמין. אתה יכול לחשוב איך שקד מרגיש? איך אתה היית מרגיש אם לא היו מזמינים אותך? ואם לדעתך הוא עצוב, אולי תרצה לבלות איתו ביום אחר כדי הוא יידע שהוא חשוב לך?”.
אני בעד לשלוח את הילד למסיבה (אם הוא רוצה ללכת, כמובן) – כי הוא הוזמן אליה, כי זה אירוע חברתי, וכי לא כדאי להדיר את הילד מאירועים חברתיים בשם האג’נדות שלנו, סיפור הילדות שלנו, או המצפון שהחברה עשתה לנו.
וגם, הוא לומד מזה משהו על העולם – לא תמיד הכל הוגן, לא תמיד מה שרוצים קורה. אולי בפעם הבאה לא יזמינו אותו? שיהיה מוכן לזה שלא תמיד מזמינים את כולם.
והיי, גם אנחנו לא מזמינים את כל השכונה לארוחת ערב, רק את השכנים שאנחנו הכי מחבבים, נכון? גם אנחנו לא הולכים עם כ-ל החברים שלנו לים, אלא בדרך כלל קובעים רק עם משפחה אחת או שתיים, לא תמיד בא לנו לראות את כולם.
בהתנהלות האישית שלנו אנחנו בעצם משדרים לילד: ככה זה בחיים, גם אנחנו ההורים לא מזמינים את “כל הכיתה”. ולפעמים גם לא מזמינים אותנו.